נסעה יום שלם כדי לחדש תעודת זהות — ובלשכה גילתה שהיא בכלל לא זכאית

ספיר (השם המלא שמור במערכת) חיה בשווייץ כמעט עשר שנים, אבל מעולם לא ניתקה את הקשר לישראל. היא מגיעה לביקורים תכופים, מחזיקה בחסכונות פנסיוניים בארץ, ובשנתיים האחרונות אפילו שוקלת לחזור לגור כאן. כשהגיעה לביקור לרגל הבחירות, היא החליטה לנצל את ההזדמנות כדי להנפיק תעודת זהות ביומטרית במקום התעודה הישנה שאבדה לה.

התור היחיד שמצאה באתר רשות האוכלוסין היה בקריית אתא, הרחק מרעננה שבה שהתה. היא פינתה יום שלם, עלתה על שני אוטובוסים ושתי רכבות, ובלשכה חיכתה לה הפתעה. "נאמר לי שמאחר שאינני תושבת ישראל, אינני רשאית להנפיק תעודת זהות ביומטרית," היא מספרת. "אחרי שאספתי את הלסת שלי מהרצפה, שאלתי מדוע. היא ענתה לי שזה החוק שהמדינה קבעה".

ספיר הסבירה שהיא זקוקה לתעודה כדי לבצע שינויים בקרנות הפנסיה וההשתלמות שלה. סוכן הפנסיה שלה הבהיר לה חודשים קודם לכן שללא תעודה ביומטרית לא תוכל לפעול. בלשכה נאמר לה שרק כשתחזור לגור בישראל ותוכיח שמרכז חייה כאן, תוכל לקבל תעודה חדשה. "אני מזועזעת מההתנהלות של הבירוקרטיה בכל הקשור לאזרחים בחו"ל," היא אומרת. "אם זה המצב, איך אנשים ירצו לחזור לגור בארץ?"

המקרה של ספיר ממחיש בעיה שאינה מוכרת לרובנו. אזרח ישראלי יכול להחזיק בדרכון תקף, להצביע בבחירות, להחזיק בנכסים ובחסכונות בישראל, אבל אם הוא מוגדר תושב חוץ, הוא אינו זכאי לתעודת זהות חדשה. על פי החוק, מאז יוני 2017 אין אפשרות להנפיק תעודת זהות מהסוג הישן, ותעודה ביומטרית שמורה לתושבי ישראל בלבד.

הסוגיה כבר הגיעה לבית המשפט העליון. בשנת 2019 נדונה עתירתו של אזרח ישראלי שהתגורר דרך קבע בנורווגיה, איבד את תעודת הזהות שלו ודרש לקבל תעודה חדשה. העותר טען שהוא מגיע לישראל לעתים קרובות ונזקק לתעודה כדי לטפל בנכסיו ולפתוח חשבון בנק. בית המשפט דחה את העתירה וקיבל את עמדת המדינה: אזרח שמרכז חייו מחוץ לישראל אינו זכאי להנפקת תעודת זהות, ולצורך פעולות פיננסיות מסוימות ניתן להשתמש בדרכון ישראלי.

דרכון? תיאורטית כן, בפועל לא תמיד

ישראלים רבים שעברו לחו"ל ממשיכים להחזיק בארץ קרנות פנסיה, קופות גמל, קרנות השתלמות וחשבונות בנק, חלקם לאחר עשרות שנות עבודה בישראל. המעבר לחו"ל אינו שולל את בעלותם על הכספים, אבל כשהם מבקשים לבצע פעולות כמו שינוי מסלול השקעה, העברת כספים או עדכון פרטים, הם עלולים להידרש לתעודת זהות בתוקף. כאן נוצר מלכוד: הגוף הפיננסי דורש תעודה, והמדינה לא נותנת.

מבחינה רגולטורית, הפתרון קיים. בהוראות איסור הלבנת הון החלות על מבטחים וחברות מנהלות, ישנה אפשרות להשתמש בדרכון ישראלי לזיהוי אזרח שחדל להתגורר בישראל דרך קבע, כפוף לדרישות אימות נוספות. אין איסור גורף על זיהוי תושבי חוץ באמצעות דרכון במקום תעודת זהות — אבל הנהלים משתנים בין גוף לגוף ובין פעולה לפעולה, וההליך מורכב יותר. לדברי ספיר, היא כלל לא הייתה מודעת לאפשרות הזו, ותוהה מדוע באתר רשות האוכלוסין אין שום התראה למי שמזמין תור להנפקת תעודת זהות חדשה — האם הוא בכלל תושב ישראל.

על פי הערכות של משרד העלייה והקליטה שהוצגו בכנסת בשנת 2026, כמיליון ישראלים מתגוררים מחוץ לישראל. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשנת 2025 היגרו מישראל כ-69,300 ישראלים, בעוד שכ-19 אלף חזרו — מאזן הגירה שלילי של כ-50 אלף איש. נתון נוסף שפרסם הביטוח הלאומי מלמד כי במהלך 2025 הופסקה תושבותם של 35,625 ישראלים, מתוכם 6,651 ביקשו זאת מיוזמתם.

עם זאת, אין נתון פומבי שמאפשר לדעת כמה מהאזרחים הללו מחזיקים בתעודות זהות שפג תוקפן, וכמה מהם נתקלו בקשיים בגלל זה.

הצעת חוק: לנתק ת"ז ממעמד תושבות

ב-2 בפברואר 2026 הונחה על שולחן הכנסת הצעת חוק פרטית של ח"כ ולדימיר בליאק (יש עתיד), שביקשה לתקן את חוק מרשם האוכלוסין ולאפשר הנפקת תעודות זהות גם לאזרחים שמתגוררים דרך קבע בחו"ל. בדברי ההסבר נכתב כי אזרחים שביצעו ניתוק תושבות אינם יכולים לחדש את תעודותיהם, ושהדבר מקשה עליהם לפעול מול חברות ביטוח, גופים פיננסיים ורשויות ממשלתיות. ההצעה ביקשה לנתק את הזכאות לתעודת זהות ממעמד התושבות, כך שגם אזרח שמרכז חייו בחו"ל יוכל לקבל את המסמך. אלא שבליאק לא ייכנס לכנסת הבאה לאחר הבחירות שנערכו השבוע, ועתידה של ההצעה אינו ברור.

כל עוד החוק לא ישתנה, אזרחים ישראלים בחו"ל ימשיכו להיתקל במצב שבו הם מחזיקים בזכויות ובנכסים בישראל, אך לא זכאים למסמך הזיהוי שמבקשים מהם להציג.

מעבר לשאלה המשפטית, המקרה של ספיר מעלה שאלה פשוטה יותר: מדוע אזרח ישראלי שמתגורר בחו"ל צריך לנסוע שעות, להגיע ללשכה — ורק שם לגלות שהוא לא זכאי? למה רשות האוכלוסין לא מוסיפה שאלה או התראה כבר בשלב הזמנת התור, שתחסוך את הטרטור מראש?

מרשות האוכלוסין נמסר: "בדפי המידע הציבוריים של רשות האוכלוסין הנוגעים להנפקת תעודות זהות ולזימון תורים לא נמצאה אזהרה מפורשת ובולטת המיועדת לאזרחים ישראלים שאינם תושבי ישראל. עקרונות אלו מפורטים ומוסדרים באופן גלוי בנוהלי הרשות המפורסמים באתר הרשמי לעיון הציבור".

הרשות לא התייחסה לשאלה מדוע מערכת הזמנת התורים לא מבררת מראש אם המזמין מתגורר בישראל, או לפחות מוסיפה כוכבית שמבהירה: הזכות לתעודת זהות היא רק למי שמתגורר בארץ. במקרה של ספיר, הבהרה כזאת הייתה חוסכת יום שלם של נסיעות אל לשכה שלא יכלה לעזור לה.