עובדי חברות ביטוח מגויסים לעוקץ משיכת הפנסיה

גורמים עברייניים העוסקים בשידול למשיכת פנסיה מוקדמת מגייסים כעת עובדי חברות ביטוח ובתי השקעות לשורותיהם. כך עולה מפנייה שהפנתה לשכת סוכני הביטוח בשבוע שעבר לכלל חברות הביטוח ובתי ההשקעות, ובה קריאה לחדד נהלים ולהפעיל מנגנוני זיהוי שימנעו זליגת מידע.

הראיות לתופעה מגיעות גם מחברות הביטוח עצמן. מכתב פנימי שנשלח לעובדי הראל ביטוח ופיננסים, החתום בידי ארי אור, משנה למנכ"ל ומנהל חטיבת משאבי אנוש, מזהיר מפני "תופעה מדאיגה וחמורה בה גופים חיצוניים פונים לעובדים בחברתנו בהצעות לקבלת מידע וסיוע במשיכת כספי פנסיה ופיצויים של לקוחות". במכתב נכתב כי "כל שיתוף פעולה, מכל סוג שהוא, עם חברות אלו – אסור בתכלית", וכי מסירת מידע לגורם חיצוני "מהווה הפרה של נהלי אבטחת המידע של החברה, של הסכם העסקה שלכם ואף יכול להוות עבירה פלילית".

לפי עו"ד יניב גוב-ארי, יו"ר ועדת הסגת גבול המקצוע בלשכת סוכני הביטוח, מודעות הגיוס מתפרסמות בגלוי ברשתות החברתיות. "הם מנסים לגייס עובדי חברות ביטוח וקרנות פנסיה, במיוחד ממחלקות הפדיונות, ועובדי סוכנויות ביטוח שמחזיקים בגישה למידע פיננסי של עשרות ומאות אלפי לקוחות", אמר. "בפייסבוק אפשר לראות תגובות של עובדים כמו 'אשמח לפרטים נוספים', עם מספרי טלפון. הכול גלוי".

עובדים במחלקות אלה יכולים לראות מי ביקש הלוואה וסורב, מה שכבת הגיל של הלקוחות, מי נמצא במצוקה כלכלית ומהן היתרות הפנסיוניות שלו. "זה מאגר המידע הכי טוב שיש", אמר עו"ד גוב-ארי. "עובדים מתפתים ומעבירים את המידע הלאה תמורת תשלום, לעיתים כאלף שקלים על כל שם של לקוח. עובד שמרוויח כ-8,000 שקלים בחודש יכול להכפיל את ההכנסה שלו רק מהעברת שמות ומידע".

סוכן ביטוח גדול סיפר לעו"ד גוב-ארי שעשרה עד 12 מלקוחותיו קיבלו טלפון מגורם שהציע להם "איתור כספים אבודים" – כולם באותו יום. "ברור שהגורם הזה קיבל מידע ממישהו שיש לו גישה למחשבי חברת הביטוח או סוכנויות גדולות", אמר.

עלייה של 40% במשיכות בשנתיים

היקף התופעה מתבטא במספרים: לפי נתוני רשות שוק ההון, סכום המשיכות המוקדמות של פנסיות זינק מ-3.2 מיליארד שקל ב-2022 ל-4.4 מיליארד שקל ב-2024 – עלייה של כ-40% בשנתיים בלבד. ב-2020 הסתכמו המשיכות ב-2.1 מיליארד שקל, כך שמדובר בעלייה של יותר מ-100% בארבע שנים.

"העלייה במשיכות של יותר ממיליארד שקל בשנתיים לא הגיונית בשום תרחיש", אמר עו"ד גוב-ארי. "זה לא שהייתה קטסטרופה כלכלית או נפילת שווקים. מישהו עובד כדי להוציא את הכספים האלה. מדובר בגורמים שפועלים ללא רישיון סוכן או יועץ פנסיוני כחוק, ולכן הם נחשבים עבריינים".

הגורמים העברייניים גובים עמלה שיכולה להגיע ל-20% ואף יותר מסך החסכונות, בנוסף לעמלה לפתיחת הטיפול. לפי עו"ד גוב-ארי, השיטה פשוטה: "מתקשרת נציגה ומציינת שביקשת הלוואה וסורבת, אבל הם יודעים להוציא את הכסף עבורך. 'מי אתם?' את שואלת. 'אנחנו מטעם משרד האוצר ודואגים למי שהחברות הגדולות לא מוכנות לסייע להם. רק תחתמי והכסף אצלך בחשבון'".

המשיכה פוגעת קשות בחוסכים: משיכת פנסיה לפני גיל 60 או לפני פרישה נחשבת "משיכה שלא כדין" ומוטל עליה מס של 35% על כל הסכום, למעט במקרים מיוחדים. בנוסף, כל סכום שנמשך מקטין את קצבת הפנסיה לעת זקנה. השירות שהגורמים הללו מציעים תמורת עמלות כבדות הוא למעשה חינמי: כל אחד יכול לאתר את חסכונותיו באתרי "הר הכסף" ו"הר הביטוח" של משרד האוצר.

הרשות מנסה להתמודד, המשטרה טוענת לחוסר כוח אדם

רשות שוק ההון פרסמה לפני כחודש טיוטת אסדרה למאבק בתופעה. הממונה עמית גל הורה על שורת פעולות שיידרשו מהגופים המוסדיים לפני אישור כל בקשה למשיכה מוקדמת, כדי לוודא שהיא נעשית בהתאם לרצון החוסך ורק לאחר שהבין את ההשלכות.

הרשות הזהירה את הציבור שלא להתפתות לגורמים המציעים לאתר כספים אבודים או למשוך כספים טרם הזמן, מבלי להיוועץ בגורמים מורשים.

עם זאת, לפי עו"ד גוב-ארי, האכיפה לוקה בחסר. "המשטרה טוענת שחסר לה כוח אדם, במיוחד כשמדובר בתחום מקצועי. רשות שוק ההון מוגבלת לטיפול רק בבעלי רישיון. והמדינה אולי אדישה כי היא מרוויחה מיליארדים מהמס הגבוה על המשיכה המוקדמת", אמר.

לשכת סוכני הביטוח מזהירה את העובדים המעורבים. "מדובר בפעילות אסורה העלולה להוות עבירה פלילית", אמר עו"ד גוב-ארי. "העובדים מסתכנים גם באחריות אזרחית ומשמעתית, לרבות הפרת חובת נאמנות וסודיות, ניגוד עניינים ופגיעה בזכויות המבוטחים. אנחנו רואים אתכם. אנחנו מודעים לתופעה".