“ראיתי את הגיהינום, אבל לא אתן לאבל להפוך לזהות שלי”

יומיים אחרי שצה"ל והשב"כ חיסלו בתקיפה אווירית את מחבל חמאס שחטף אותה ב-7 באוקטובר, נועה ארגמני (28) מדברת על העתיד. בריאיון נרחב למגזין הכלכלי ביזנס אינסיידר, שפורסם היום (ב'), ארגמני חושפת את הפרק החדש בחייה: מנהלת בקרן ההון סיכון הישראלית-אמריקאית Vine Ventures, שם היא מגשרת בין סטרטאפים ישראליים לשוק בארצות הברית. עוד לפני הריאיון היא שלחה לכתבת המגזין הודעה: "הריאיון הזה כל כך מיוחד, כי אנחנו מתמקדים בו בחזרה לחיים ובתקומה מהגיהינום".

צה"ל והשב"כ הודיעו ביום שבת על חיסולו של סאהר נידאל לטפי סקר, מחבל חמאס שחטף את ארגמני על אופנוע מפסטיבל נובה לתוך רצועת עזה. בתיעוד המפורסם מאותה שבת שחורה נראה סקר חוטף את ארגמני, רכוב על אופנוע, מוקף עשרות מחבלים, ולצדם בן זוגה דאז אבינתן אור, שהופרד ממנה. לפי צה"ל, סקר היה פעיל בארגוני ג'יהאד עולמיים, סיפק אמצעי לחימה לחמאס במהלך המלחמה, ולאחרונה פעל לקידום מתווי טרור נגד ישראל תוך הפרה שיטתית של הסכם הפסקת האש. ארגמני חולצה מהשבי ב-8 ביוני 2024 במבצע חילוץ נועז במרכז הרצועה, לצדם של אלמוג מאיר, אנדריי קוזלוב ושלומי זיו. הארבעה הוחזקו 246 ימים בשני מבנים נפרדים בנוסיראת. אור שוחרר בהמשך, באוקטובר 2025, במסגרת עסקת החטופים השלישית.

מיד לאחר חילוצה הובהלה ארגמני לבית חולים סמוך לתל אביב. אחד הרופאים פנה אליה ואמר כמה הם שמחים שהיא איתם. ארגמני, שהייתה מנותקת מהעולם כמעט תשעה חודשים, משחזרת את הרגע: "הדבר הראשון ששאלתי אותו היה 'איך אתה יודע את השם שלי?'. פשוט לא קלטתי שכל העולם ידע מי אני".

בחודשים שלאחר השחרור הפכה ארגמני לדוברת בולטת למען החטופים שנותרו בעזה. היא נפגשה עם נשיאים ודיפלומטים, נאמה באירועים כמו גאלה Time100 ועמדה ביציע הקונגרס כשבנימין נתניהו נשא דברים בפני שני הבתים. לדבריה, היא לבשה חליפה שאולה, כי בגדיה כבר לא התאימו לה אחרי שמונה חודשי שבי.

"יש האדם שהיית לפני 7 באוקטובר, והאדם שאתה אחריו"

ארגמני חזרה ללמוד באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אך גילתה עולם שהשתנה. לדבריה, הבינה המלאכותית חוללה מהפכה בעולם הנדסת התוכנה בזמן שהייתה בשבי: מודלים כותבים קוד טוב יותר, וסוכנים דיגיטליים מבצעים משימות שבעבר דרשו בני אדם. בכל זאת היא חזרה ללימודים, ויחד עם חבריה לכיתה פיתחה פרויקט שמנתח מאמרים בעזרת מודלים לשוניים גדולים כדי לזהות דפוסי רטוריקה אנטישמית ולמפות את מקורותיהם. דרך תוכנית יזמות, היא גם עיצבה סטארטאפ לסיוע לילדים עם אוטיזם.

אבל המציאות מחוץ לכותלי האוניברסיטה כבר הייתה אחרת. "יש האדם שהיית לפני 7 באוקטובר, ויש את האדם שאתה אחריו", היא אומרת בריאיון. זרים עצרו אותה בשדות תעופה ובמעברי חציה. היא נאמה על במות, שיתפה את 201 אלף העוקבים שלה באינסטגרם בתמונות מגבעת הקפיטול בוושינגטון, מסיפון יאכטה ומהגמר של גביע העולם. הצעות עבודה הגיעו: היא יכלה להצטרף לחברה, לייסד אחת, לפתח קריירה כדוברת או כדוגמנית. לדבריה, ההבנה שזכתה להשפעה גלובלית וגישה למנהיגים ולבכירי עסקים גרמה לה לחשב מסלול מחדש. "הרגשתי שלחזור לקודד יהיה בזבוז. אני רוצה לעשות משהו עם יותר השפעה, לחולל שינוי בעולם".

דרך פעילותה הציבורית למען החטופים, הכירה ארגמני את אריק ריינר, מייסד קרן Vine Ventures. ריינר, שהגיע לישראל לאחר השתתפות בפרויקט תגלית והחליט לעלות לארץ, בנה את הקריירה שלו בין עולם הסטארטאפים הישראלי להון האמריקאי: תחילה בקרן ההשקעות Insight Partners, ולאחר מכן בדיינמיק יילד, סטארטאפ ישראלי שפיתח אלגוריתמים להתאמה אישית של פרסום דיגיטלי ונמכר למקדונלד'ס ב-2019. לפי גורמים בשוק, החיבור בין ארגמני לריינר נוצר באמצעות היזם היהודי-אמריקאי ג'ו טפלו, חבר קרוב של ריינר, שעמד יחד עם המפיק סקוטר בראון מאחורי הבאת תערוכת הנובה לערים בארצות הברית.

ריינר הקים את Vine ב-2020 יחד עם דן פוביצקי כדי להשקיע בחברות משני צדי האוקיינוס, עם יתרון בזיהוי יזמים ישראלים וסיוע בחדירה לשווקים חדשים. הקרן, שמנהלת כ-500 מיליון דולר, משקיעה מקרן סיד של 140 מיליון דולר שהוכרזה ב-2022, והשקיעה בין היתר בחברות ישראליות בולטות כמו וונדרפול, קודו ואיון. באפריל הזמין ריינר את ארגמני להתמחות בקרן. משהו צלצל. לדבריה, בהון סיכון היא יכולה לעזור ליותר מחברה אחת בכל פעם, ולרתום את הרשת שבנתה כדי לפתוח דלתות ליזמים. "ברגע זה, אם אני רוצה ללמוד ולהשפיע, הון סיכון הוא המקום הנכון עבורי. אני רוצה להיות מוקפת באנשים שחולמים בגדול".

לומדת את יסודות המקצוע

בתפקידה החדש, שהחל באופן מלא בספטמבר, ארגמני מחלקת את זמנה בין משרדי הקרן במתחם שרונה בתל אביב לבין סן פרנסיסקו. "המשימה שלי היא לעזור לסטארטאפים ישראליים לצאת לשוק ובאמת לפרוץ את הגבול הזה", היא מצהירה. ישראל ידועה כמעצמת סטארטאפים, אך המלחמה הכבידה על התעשייה. דוח של איגוד התעשיות המתקדמות מ-2025 מצא ש-53% מחברות ההייטק בארץ ראו יותר עובדים מבקשים לעבור לחו"ל על רקע חששות ביטחוניים. עם זאת, אחרי שנתיים של ירידה, השקעות ההון סיכון בסטארטאפים ישראלים חזרו לעלות, מונעות בעיקר על ידי סבבי ענק בחברות כמו Cyera, HiBob ו-Wonderful. גם רכישת Wiz בידי גוגל תמורת 32 מיליארד דולר, שהושלמה השנה, מדגימה את העוצמה שעדיין טמונה בהייטק הישראלי.

בחמשת חודשי ההתמחות למדה ארגמני את יסודות המקצוע: כיצד לאמוד שוק, כיצד לבחון חברה צעירה, וכיצד לעזור למייסדים להתמודד עם סירוב של משקיעים. היא כבר מזהה פערי תרבות בין משקיעים ישראלים לאמריקאים. הישראלים, לדבריה, מסוגלים לקטוע יזם באמצע מצגת ויסבירו בדיוק מה לא עובד. האמריקאים שונים. "הם יכולים לחייך לאורך כל הפיץ', אבל אחרי זה הם יוותרו על ההשקעה – ולעולם לא יגידו לך למה".

חוויית השבי העניקה לארגמני פרספקטיבה שהיא מיישמת כעת בעבודה עם יזמים. "לפעמים, לא משנה כמה קשה תעבוד, דברים לא יסתדרו", היא אומרת. את ההבנה הזו היא רותמת כדי לעזור למייסדים לצלוח תקופות של אי-ודאות. ארגמני מעידה על עצמה שתמיד הייתה אופטימית, "אפילו אופטימית נאיבית", היא אומרת בצחוק. אבל אחרי שאיבדה חברים רבים, ואחרי שאמה ליאורה נפטרה מסרטן המוח שלושה שבועות לאחר שובה הביתה, האופטימיות שלה קיבלה משמעות אחרת. "אחרי שרואים כל כך הרבה ניסים, זה הופך אותך ליותר אופטימית".

"איבדתי הרבה אנשים. ראיתי את הגיהינום במו עיניי, להיות במנהרות, להסתכל לחמאס בעיניים. אבל אני בוחרת בכל יום לחיות עוד חלק מהחיים שלי, להסתכל קדימה, ללכת לעבודה, ולא לתת לאבל להפוך לזהות שלי".