מרתיח: המגייסת מחקה לדנה שנה מהניסיון כי יצאה לחופשת לידה
דנה חי, מעצבת מוצר צעירה מהמרכז, חשפה ברשת תקרית מקוממת שחוותה בראיון עבודה, לאחר שמגייסת קיזזה לה שנה מהניסיון בגלל חופשות הלידה שלקחה. הסיפור הצית דיון רחב ברשת והציף מחדש את השאלה: האם נשים מקבלות שוויון הזדמנויות אמיתי בשוק העבודה בישראל?

"גיליתי שיש דרך למחוק שנה מהניסיון המקצועי שלך: ללדת" – כך כתבה לאחרונה מעצבת המוצר דנה חי בפוסט שהתפשט ברשת וגרף מאז כמעט 2,000 לייקים ומאות תגובות ושיתופים.
חי, מעצבת מוצר ואם לשתי בנות (3 ו-1) מבאר יעקב, סיפרה בפוסט על חוויה חריגה ומטלטלת שעברה לאחרונה, לאחר שסיימה את חופשת הלידה שלה והתחילה לחפש עבודה: "עשיתי ראיון טלפוני ראשוני עם מגייסת בחברה מצליחה ומוכרת", היא מספרת, "הצגתי את עצמי כמו תמיד, כמעצבת מוצר עם ניסיון של שבע שנים. הייתה שיחה נעימה, שאלות היכרות שגרתיות, הצגתי את הניסיון המקצועי שלי, ובסיומה נמצאה התאמה וקבענו ראיון מקצועי עם מנהל העיצוב".
אלא שדקות ספורות אחר כך, המגייסת התקשרה שוב: "אמרת שהיית בחופשת לידה, נכון?", היא שאלה, וחי אישרה. "אז בעצם חצי שנה לא עבדת, כלומר יש לך שש וחצי שנות ניסיון, זאת חופשת הלידה היחידה שהייתה לך?", המשיכה המגייסת לחקור. חי המבולבלת ענתה שהייתה בחופשת לידה של שבעה חודשים גם עם בתה הבכורה. "אז בעצם שנה לא עבדת, כלומר יש לך שש שנות ניסיון, וזה פחות ממה שאנחנו מחפשים", פסקה המגייסת, "אני לא בטוחה שזה יתאים, אצטרך לבדוק עם המנהל". חי נותרה המומה. מנהל העיצוב אמנם רצה להתקדם ולהיפגש איתה, אבל היא הודיעה למגייסת שהיא לא מעוניינת להמשיך בתהליך.
בשיחה עם mako, חי מספרת שהמקרה הזה הותיר אותה עם סימני שאלה רבים: "אני מאוד שקופה בראיונות עבודה, ואני תמיד מספרת שאני אמא אחרי חופשת לידה, אבל פתאום התחלתי לחשוב אם כדאי לי לדבר על זה, כי אולי זה שם לי מקל בגלגלים", היא אומרת, "בסופו של דבר הבנתי שאם מקום עבודה מסתכל בעין עקומה על זה שאני אימא, אז אני לא רוצה לעבוד שם. זה סינן מבחינתי את המקומות שלא מאפשרים גמישות לאימהות".
אלא שהמקרה הזה נשאר איתה גם חצי שנה מאוחר יותר, אחרי שכבר הצליחה למצוא עבודה, ולכן חי החליטה להעלות פוסט בנושא. "המטרה שלי לא הייתה לדבר ספציפית על החברה הזאת, אלא לפתח דיון. המשכתי לשאול את עצמי אם אני צודקת או שאולי אני באמת צריכה להוריד את השנה הזאת מהניסיון שלי, ורציתי לבדוק איך אנשים אחרים מסתכלים על זה". אך מתברר שחי התפרצה לדלת פתוחה: "לא דמיינתי שזה יגיע לכל כך הרבה אנשים", היא אומרת, "קיבלתי בפרטי גם הרבה סיפורים של נשים שקרו להן מקרים דומים, וזה כאב לי. רוב האנשים הסכימו עם נקודת המבט שלי, אבל היו אנשים, גברים וגם נשים, שלא הסכימו איתי, וגם זה בסדר".
ממרחק הזמן, לחי ברור שמגייסים ומגייסות צריכים להבין שגם בתקופת חופשת הלידה, העובדות ממשיכות להיות חלק אינטגרלי ולפעמים אפילו פעיל בצוות. "בחופשת לידה אני לא מפסיקה להיות מי שהייתי קודם – אני ממשיכה לקרוא, לחקור, להתעדכן ולהתעסק בעולם העיצוב וה-AI, כי זה המקצוע שלי, זה מעניין אותי, ואני אוהבת את זה". יחד עם זה, היא מבינה שלא כל אישה פועלת כך בחופשת הלידה: "זה אישי, לכן שאלת הניסיון נמצאת בתחום האפור. המגייסים צריכים להתעסק בפן המקצועי ובפרויקטים שהובלת ולעשות מבחני בית, ולהתחשב פחות באורך הזמן שעבדת. רק אז אפשר לדעת אם המועמדת בפער או לא".
למעשה, מסבירה חי, לא רק שהניסיון שלה לא נמחק בתקופת חופשת הלידה – בתור אם היא גם מביאה איתה לעבודה סט של מיומנויות חדשות, וכאלה שהתחדדו דווקא בזכות האימהות: ניהול זמנים תחת מגבלות אמיתיות, קבלת החלטות מהירה, אמפתיה עמוקה, תקשורת רגישה ויעילה, פתרון בעיות מיידי, יכולת אלתור ולמידה תוך כדי תנועה. "תמיד אומרים – אם אתה רוצה שמשימה תיעשה ומהר, תן אותה לאימא, כי יש לה מעט זמן ולכן היא תהיה יותר יעילה", היא אומרת, "מאוד השתניתי מאז שאני אימא, ואני מרגישה את זה ביומיום שלי – כשאני יודעת שאני צריכה לצאת בשעה מסוימת, אני אעבוד בצורה יותר יעילה, אני אעשה פחות הפסקות, אני אהיה יותר ממוקדת".

לדעתה, חופשת הלידה חייבת להיחשב כחלק מהניסיון המקצועי – ובעיניה מעבר לעניין, יש לכך השפעה רחבה יותר על החברה שבה אנחנו חיים: "ברוב המקרים הנשים הן אלו שיוצאות לחופשת לידה, וזה יוצר פער מול הגברים, שלא עושים את ההפסקות האלה בחיים המקצועיים שלהם. אם נחשיב את חופשת הלידה בתור הפסקה בקריירה, הנשים בהכרח יהיו אלו שיספגו את העיכוב המקצועי הזה, ולעולם לא נצליח לגשר על הפער בינן לגברים", היא אומרת, ומוסיפה: "זה גם גורם לי להרגיש שאני צריכה לבחור אם אני רוצה להיות אימא או להתקדם בקריירה, וזאת שאלה שלא רלוונטית לימינו. אנחנו צריכים לאפשר לנשים להיות גם וגם".
חי מקווה שהפוסט שלה יגרום למגייסים ומנהלים לגלות יותר רגישות: "אנחנו חיים בעולם מורכב. אנשים עושים מילואים, נפצעים, לוקחים חופשות ארוכות, אז צריך להיות יותר ממוקדים במקצועיות של המועמדים, ולא בכמה זמן הם עבדו", היא אומרת, ומוסיפה: "חשוב להבין גם שלנשים קשה יותר להתקדם מגברים, בעיקר בגילאי האימהות המוקדמת שבה אנחנו חוות משהו שגברים לא חווים. צריך להבין את החולשות שנובעות מזה, ולא להעמיק את הפער הזה".
בסופו של דבר הפוסט של חי הוביל גם לסגירת מעגל מול החברה: "הפוסט שלי התגלגל לאותה מגייסת ולמנהל העיצוב, והם התקשרו להתנצל", היא מספרת, " הם הסבירו שזאת לא אג'נדה של החברה או שלהם אלא אי הבנה שנבעה מחוסר מקצועיות של המגייסת, ושזה טלטל גם אותם. היה לי חשוב שזה לא יקרה לעוד מועמדות בחברה הזאת, ונראה לי שהשגתי את זה – זה מה שמעודד אותי בסיפור הזה".
גיוס הוא למעשה תהליך של הערכת סיכונים"
"הסיפור הזה ממש כיווץ לי את הבטן כבן אדם, כאישה וכמגייסת", אומרת ויקי קרט, מגייסת בכירה בחברת Lemonade, "אני ממש מגנה את זה, והייתי מאוד נעלבת אם מקום העבודה שלי היה מתייחס ככה למועמדות – באותה מידה שהייתי רואה בעין לא יפה אפליה כלפי אנשי מילואים שנעדרו מהעבודה, או אנשים שלקחו פסק זמן מהעבודה לחופשה ארוכה".
"תמיד כשמחפשי עבודה מתייעצים איתי, אני אומרת להם שתהליך הגיוס הוא דו-כיווני, ושהמקום שלהם בתהליך הוא שווה – מקום העבודה בוחן אותם על סמך ניסיון, התאמה וערכים, אבל גם המועמדים בוחנים את מקום העבודה", היא מסבירה, "אני מאמינה שצריך להיות מאוד פתוחים בתהליך הגיוס לגבי מה שחשוב לנו או מציק לנו, גם כדי לראות איך מקום העבודה יתייחס אלינו בהמשך. מקרים כמו המקרה של דנה יכולים לשקף את הגישה של מקומות עבודה כאלה. היא הייתה עשויה להיתקל ביחס כזה סביב משהו דומה בהמשך הדרך, ואולי טוב שזה נעצר שם".

יחד עם זה, ממליצה קרט, לפני שממהרים להמשיך הלאה, כדאי לנסות קודם לברר עוד: "הייתי מנסה לתקף את התחושות שלי, כי לפעמים אנחנו מרגישים משהו אבל לא בטוחים מה באמת עומד מאחוריו ולמה הצד השני מתכוון. אפילו אם היא נעלבה או התאכזבה מאותה סיטואציה, אם יש דברים שעניינו אותה בתפקיד, הייתי מנסה להבין אם זה באמת הלך הרוח בחברה, מול אותה מגייסת או בראיון עצמו. כולנו עושים טעויות, לפעמים תופסים אותנו ביום לא טוב ויוצא לנו איזה משפט לא במקום, ויכול להיות שזה גם מה שקרה לאותה מגייסת".
קרט מסבירה שגיוס הוא למעשה תהליך של הערכת סיכונים, והדרישות שחברות מציבות כשהן מגייסות לתפקידים השונים הן חלק ממנו. "אני רוצה לגייס לתפקיד מישהו שיוכל לבצע אותו, ומעריכה שאם אני אקח מועמד מנוסה, כנראה שהוא יוכל להתמודד איתו", היא מסבירה, "תיאורטית, יכול להיות שאני יכולה למצוא גאון עם שנת ניסיון אחת שיוכל לבצע את התפקיד, אבל זה לא סביר, כי יש משמעות לניסיון. לכן מותחים את הקו במקום מסוים, במקרה הזה שבע שנים, אבל זה לא קו נוקשה ובל יעבור אלא איזושהי הערכה, וההבדל בין שש לשבע שנים בעיניי הוא זניח בפרופורציות של אחוזים".
לכן, קרט מסבירה שלא הייתה גורעת את חופשת הלידה מהניסיון. "הייתי רוצה לפגוש את המועמדת, לראות שהניסיון שלה רלוונטי, שהיא בקיאה בטכנולוגיות, ולא הייתי נכנסת לכמה זמן היא הייתה בחופשת לידה, בחל"ת, בסבב מילואים או בחופשה. מעבר לכל אלו יש בן אדם שהייתי רוצה להביא לארגון שלי לתקופת זמן ארוכה, ולכן הייתי מסתכלת לטווח הרחוק".