המעבר לשעון חורף: כמה זה עולה לנו ומי מפסיד?

המעבר לשעון חורף אולי מעניק לנו שעת שינה נוספת, אבל מאחורי המחוג שמסתובב אחורה מסתתרת תנועה הפוכה - של מאות מיליוני שקלים שנמחקים מהמשק הישראלי בכל שנה. זהו לא רק שינוי טכני בלוח השנה, אלא שינוי שמטלטל את הצריכה, את האנרגיה וגם את מצב הרוח הלאומי.

“אנשים חושבים ששעה אחת קדימה או אחורה זו טכניקה לוגיסטית,” אומר גיא נתן, מייסד קרן הגידור Valley. “אבל בפועל מדובר בתזוזה שמערערת את קצב הכלכלה. היא משנה הרגלי צריכה, משפיעה על שוק העבודה - ואפילו על מניות של חברות קמעונאות.”

שעה אחורה, 350 מיליון שקל קדימה

לפי נתוני חברת החשמל שעון הקיץ חוסך מדי שנה בין 1% ל-1.5% מצריכת החשמל בישראל - כלומר חיסכון של מאות מיליוני שקלים. כשאנחנו חוזרים לשעון חורף, המספרים הללו מתהפכים: החשכה המוקדמת מגדילה את צריכת התאורה בכ-2% עד 3% בשעות הערב, בדיוק בזמן שיא הביקוש לחשמל.

“מעבר לשיקולי האנרגיה, מדובר בעלות אמיתית של כסף,” מסביר נתן. “כל שעה של חושך מוקדם יותר מתורגמת ליותר תאורה, יותר חימום, ובעיקר - פחות פעילות כלכלית מחוץ לבית. זו שרשרת השפעה קלאסית.”

“חשוב להבין את הדינמיקה,” מסביר נתן. “בשעון קיץ, אנחנו מאריכים את שעות האור, מה שמאפשר פעילות כלכלית ארוכה יותר - קניות, בילויים, תנועה. כשמחשיך מוקדם יותר, הציבור פשוט חוזר הביתה. זה משפיע על כל שרשרת הערך - ממסעדות ובתי קפה ועד תחבורה ציבורית וחברות האנרגיה.”

הפגיעה ניכרת במיוחד בענפי הבילוי והמסחר. ההערכות מדברות על הפסד שנתי של כ-353 מיליון שקלים למשק כתוצאה ישירה מהמעבר לשעון חורף. כ-240 מיליון מתוכם מגיעים מענפי הפנאי והבילוי – מסעדות, בתי קפה, קולנוע, מופעים וחנויות רחוב. ענף הקמעונאות סופג ירידה של עוד כ-50 עד 60 מיליון שקלים, בעיקר בגלל ירידה בתנועת הקונים בשעות אחר הצהריים והערב. לפי נתוני עסקאות בכרטיסי אשראי, במהלך חודשי החורף נרשמת ירידה ממוצעת של כ-15% בפדיון היומי של עסקים קטנים ובינוניים, בעיקר באזורים עירוניים. הציבור פשוט יוצא פחות, קונה פחות ומניע פחות כסף במשק.

“זה לא רק הפסד נקודתי לעסק בודד,” מדגיש נתן. “כשאלפי עסקים חווים ירידה של 10% עד 15% בפדיון, זה מתגלגל למעגל רחב הרבה יותר - פחות עובדים, פחות סחורה, פחות שירותים נלווים. מדובר בגל של האטה כלכלית שמתחיל בשעה אחת ומסתיים בהפסד לאומי.”

ההשפעה לא נעצרת שם. הירידה בצריכה משפיעה גם על ההכנסות ממסים, על הביקוש לשירותים ציבוריים ועל היקף הפעילות במשק כולו. מנגד, יש גם ענפים שמרוויחים במעט - בעיקר החקלאות, שנהנית משעת אור נוספת בבוקר ומחיסכון תפעולי מצומצם. אבל גם הנתן מודה שזו “נחמה פורתא”: “ההשפעה החיובית על ענף אחד לא מאזנת את הפגיעה המשמעותית בתחומים האחרים. בסוף, כשאתה שוקל את העלות מול התועלת, זו עסקה לא משתלמת לכלכלה.”

העולם כבר בדרך לשעון קבוע

הדיון סביב שעון החורף אינו ייחודי לישראל. באירופה ובמדינות נוספות מתקיימים ויכוחים דומים, ובשנים האחרונות אף הוצעו צעדים לביטול מוחלט של המעבר בין שעון קיץ לשעון חורף. מדינות רבות שוקלות לעבור לשעון קבוע – קיץ או חורף - מתוך הבנה שהשינויים הללו מייצרים חוסר יציבות כלכלית וקשיים בריאותיים לאזרחים. בישראל, הנושא עלה שוב ושוב על סדר היום, אך נבלם בעיקר מסיבות פוליטיות ודתיות.

“בישראל, השעון הוא לא רק עניין של אור וחושך - הוא עניין של זהות,” אומר נתן. “ההיבט הדתי משחק תפקיד משמעותי, בעיקר סביב זמני תפילה בבוקר. מצד אחד, יש טיעון כלכלי חד וברור - שעון קיץ קבוע מגדיל פעילות עסקית ומקטין הוצאות אנרגיה. מצד שני, יש טיעון ערכי, שמבקש לשמר את הסדר הדתי והחברתי הקיים. אלה שני עולמות שמתנגשים - והפוליטיקה שלנו בוחרת כמעט תמיד במסורת.”

המחקר הכלכלי בתחום תומך בעמדה שהמעבר לשעון חורף פוגע בתפוקה ובפריון. עובדים מגיעים לעבודה בחושך, מסיימים מוקדם יותר, ומתקשים לשמור על רמת ריכוז ואנרגיה לאורך יום קצר יותר. גם ההיבטים הבריאותיים לא נעלמים – מומחים בתחום בריאות הנפש מצביעים על קשר ישיר בין החשכה המוקדמת לבין עלייה בעייפות, ירידה במצב הרוח ותופעות של דיכאון עונתי.

“זה לא רק כסף, זה גם רווחה,” מדגיש נתן. “כשחושך יורד מוקדם, אנשים נוטים להסתגר בבית, לבלות פחות, ולצרוך פחות שירותים חברתיים. זה יוצר תחושת קיפאון - תרבותית וכלכלית גם יחד. מעבר לשעון חורף הוא דוגמה נדירה לאיך החלטה קטנה משפיעה על הכלכלה, הפסיכולוגיה והתרבות שלנו באותה מידה.”