mako
פרסומת

באילו מקצועות "נוצצים" תרוויחו הכי מעט כסף

עורך דין, אדריכל, או דווקא רופא? תקופת ההכשרה ארוכה, הבחינות קשות, הסינון גבוה לא תמיד יבטיחו שהמאמץ שווה את השכר. "יש פער מתמשך בין משך ההשקעה הנדרשת בלימודים לבין התמורה הכלכלית", אומרת סמנכ"לית תחום קריירה והשמה באתר הדרושים, אול ג'ובס, "והצעירים הבוחנים את עתידם, צריכים לקחת זאת בחשבון"

הדס מגן
mako
פורסם: | עודכן:
סטודנטים לומדים יחד
צילום: Srdjan Randjelovic, shutterstock
הקישור הועתק

שנת הלימודים האקדמית עומדת להתחיל, וצעירים רבים מתלבטים – לא רק איפה ללמוד, אלא גם מה ללמוד. האם לבחור במסלול “בשביל הנפש”, כזה שלא בהכרח יבטיח פרנסה גבוהה בעתיד, או ללכת על מקצוע “פרקטי”, כזה שמצריך רישיון ומאפשר לעסוק בתחום מבוקש. מקצועות חופשיים כמו רפואה, אדריכלות, עריכת דין, ראיית חשבון ופסיכולוגיה נחשבים יוקרתיים ונוצצים, אבל השאלה האמיתית היא – האם הם באמת משתלמים?

מי שמצליח לטפס לדרגים הגבוהים במקצועות האלה, אכן נהנה מהכנסה נאה – לעיתים גבוהה מאוד. אבל הרוב הגדול, זה שנשאר במעמד שכיר, מגלה שמאחורי היוקרה מסתתרת גם לא מעט אכזבה. כשבוחנים את שנות הלימודים הארוכות, ההכשרות המורכבות והסטאז'ים האינסופיים, מול השכר בסוף הדרך, מתברר שהמסלול לא תמיד מצדיק את ההשקעה.

כך למשל, לימודי אדריכלות נמשכים כחמש שנים, ואחריהם שלוש שנות סטאז’. אחרי המסלול הארוך, השכר הראשוני מאכזב: אדריכל מתחיל משתכר בין 8,000 ל-9,000 שקל, ואפילו בעלי ותק של חמש עד עשר שנים מגיעים לכ-15-16 אלף שקל בחודש בלבד. יו"ר התאחדות האדריכלים, אורנה אנג'ל, מודה כי רבים מבוגרי התחום נוטשים אותו בשל השכר הנמוך, וחלקם עוברים להיי-טק. לדבריה, המחסור באדריכלים מוסמכים הולך וגדל, וההתאחדות פועלת מול המל"ג לשינוי מבנה התואר. גם הנתונים מאתר אול ג’ובס דומים: אדריכל מתחיל מרוויח כ-9,400 שקל, ועם ניסיון של תשע שנים ויותר השכר עולה לכ-16,500 שקל.

“תחום האדריכלות בישראל נמצא בצומת קריטי", אומרת אנג'ל. "מצד אחד, יש זינוק במספר הסטודנטים – מ־93 בלבד בסוף שנות ה־60 ל־1,830 בשנת 2024 – ומצד שני, שוק העבודה לא יודע לקלוט אותם ולא מתגמל אותם".

"צריך לומר זאת בחדות: בתי הספר לאדריכלות אינם שקופים כלפי הסטודנטים, ולא מספקים תמונה אמיתית על המציאות שמחכה לסטודנטים בסיום לימודיהם. לאחר הלימודים, מגיע השלב הבא: עוד שלוש שנות סטאז׳ חובה, כמעט כמו ברפואה, ובסוף – שכר ממוצע של 8,000–9,000 שקל בלבד. לא פלא שרבים עוזבים את המקצוע לטובת ההייטק. התוצאה היא מחסור אמיתי באדריכלים, עד כדי כך שמשרדים רבים נאלצים לגייס הנדסאים במקומם".

לדבריה, המגזר הציבורי עצמו מדיר את האדריכלים הצעירים: "תנאי הסף במכרזים לתכנון מבני ציבור חוסמים את דרכם. זו סתירה פנימית: המדינה מצד אחד מכשירה מאות אדריכלים, ומצד שני מונעת מהם להשתלב. בשל כך הגשנו בעת האחרונה עתירה לבית המשפט, כדי לעצור את המגמה השערורייתית הזו. האדריכלות אינה מקצוע 'נחמד', אלא מקצוע חיוני לעתיד המדינה, שקובע איך ייראו המרחבים הציבוריים, השכונות והערים שבהם נחיה בעשורים הבאים. זו הסיבה שאנו פועלים מול המועצה להשכלה גבוהה לשנות את מתווה הלימודים,כך שישקף את המציאות, ובמקביל מול משרד העבודה שכבר הכיר במחסור".

מגדל המגורים הגבוה בישראל, פרויקט Vertical city
מגדל המגורים הגבוה בישראל, פרויקט Vertical city (משולש הבורסה) רמת גן | הדמיה: DBLK - ברעלי לויצקי כסיף דה לה פונטן אדריכלים
פרסומת

ומה עם מקצועות נחשקים אחרים? לפי אול ג’ובס, רופא בתחילת דרכו מרוויח כ-15,500 שקל, ובעל ותק של תשע שנים ומעלה מגיע לכ-32 אלף שקל. המסלול, כמובן, ארוך במיוחד – שש שנות לימוד, שנה של התמחות כללית ועוד ארבע עד שבע שנות התמחות נוספת. גם פסיכולוגים עוברים דרך ארוכה: תשע שנות לימודים וסטאז', אך השכר, בעיקר בתחילת הדרך, לא ממריא. פסיכולוג מתחיל מרוויח כ-12 אלף שקל, ואחרי כמה שנות ניסיון השכר מטפס לכ-20 אלף שקל בלבד.

עורכי הדין, מצדם, עוברים מסלול הכשרה של כחמש שנים, כולל סטאז’. עורך דין מתחיל משתכר כ-11 אלף שקל, ואחרי תשע שנות ניסיון מגיע לכ-17.5 אלף שקל. בראיית חשבון מדובר במסלול ארוך לא פחות – חמש עד שש שנות לימודים, כולל התמחות בת שנתיים. רואה חשבון מתחיל משתכר כ-10,300 שקל, ובעל ותק של תשע שנים ומעלה מגיע לכ-17 אלף שקל.

לדברי ליאת בן-תורה שושן, סמנכ"לית תחום קריירה והשמה באול ג’ובס, הבחירה במקצוע חופשי צריכה להיעשות בעיניים פקוחות: “מדובר במסלולים ארוכים ומאתגרים, עם שנים של לימודים ולעיתים התמחות ממושכת, שמבטיחים את רמת המקצועיות הגבוהה של ישראל. אבל יש גם פער מתמשך בין ההשקעה לתמורה, וזה משהו שכל צעיר וצעירה חייבים לשקול.” לדבריה, רבים מהצעירים מחפשים כיום דרכים גמישות יותר לשלב בין לימודים לעבודה, לפתוח קליניקות פרטיות או לשלב פעילות עצמאית כדי להעלות את רמות השכר ולצבור ניסיון.

בלשכות מתעקשים: השכר עולה משנה לשנה

בלשכת עורכי הדין אומרים כי הנתונים מעידים שעורכי הדין “מתפרנסים בכבוד, עם עלייה קבועה והדרגתית בשכר משנה לשנה”. לדבריהם, המקצוע ממשיך להיות מבוקש גם ב-2025 בין היתר, בשל רמות השכר הנהוגות בו ובשל האופק המקצועי שמבטיח קריירה וביסוס כלכלי."

בלשכת רואי החשבון מוסיפים כי בשנים האחרונות המעמד של רואי החשבון בישראל השתדרג משמעותית. נשיא הלשכה, רו"ח חן שרייבר, מציין כי כניסת הבינה המלאכותית למקצוע משנה את פניו, ומי שילמד את הכלים הטכנולוגיים החדשים יוכל לספק ערך מוסף אמיתי לעסקים. לדבריו, זה הזמן של הדור הצעיר להתמחות בטכנולוגיה ולהפוך לשחקנים מובילים בעולם הכלכלה החדש.