הסדר טיעון לכחלון: מאסר על תנאי וקנס של 180 אלף שקל
פרקליטות המדינה הגישה כתב אישום במסגרת הסדר טיעון נגד שר האוצר לשעבר, שצפוי להרשע בעבירת דיווח לפי חוק ניירות ערך. שאלת הקלון, שעשויה להכריע את עתידו הפוליטי, תידון רק אם יבקש לשוב לזירה
משה כחלון, שר האוצר לשעבר, צפוי להודות בעבירת דיווח ולהרשע במסגרת הסדר טיעון שהושג עם פרקליטות המדינה. כתב האישום, שהוגש היום (א') למחלקה הכלכלית בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מתייחס לתקופת כהונתו של כחלון כיו"ר דירקטוריון חברת האשראי החוץ-בנקאי יונט קרדיט, בין יוני 2021 ליוני 2022.
לפי כתב האישום, כחלון עודכן בתחילת 2022 בדבר אי סדרים כספיים חמורים בסניף נצרת של החברה, שכללו חשד למעילה בהיקף של כחמישה מיליון שקל. על אף המידע שהגיע לידיו, כחלון לא פעל להביא אותו לידיעת הדירקטוריון והציבור, כנדרש בחוק ניירות ערך. לפי הדיווחים, כחלון אף הורה לקצין הציות של החברה שלא לחשוף את הממצאים, מחשש לפגיעה בדירוג האשראי של החברה.
הסדר הטיעון, שכפוף לאישור בית המשפט, כולל מאסר על תנאי שמשכו ייקבע בידי השופט, קנס בסך 180 אלף שקל והגבלת כהונה כנושא משרה בחברה ציבורית למשך 18 חודשים. עבירת הדיווח נחשבת עבירה קלה יחסית בדיני ניירות ערך, אך העונש המרבי הקבוע בחוק על עבירה מסוג זה, של הטעיית משקיע סביר, עומד על חמש שנות מאסר.
שאלת הקלון אינה חלק מהסדר הטיעון, והיא תוכרע רק אם כחלון יבקש לשוב לזירה הפוליטית.
הפרשה המרכזית: הקצאת מניות בשווי 50 מיליון שקל
במקביל להסדר עם כחלון, הוגשו כתבי אישום חמורים נגד בעלי השליטה ביונט קרדיט: צחי אזר, מנכ"ל החברה לשעבר, שלמה אייזיק ושי פנסו, לצד מעורבים נוספים. הם מואשמים במרמה והפרת אמונים בתאגיד, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות ועבירות דיווח.
הפרשה המרכזית נסבה על עסקת הקצאה שבוצעה ב-2020, שבמסגרתה הוקצו שני מיליון מניות של החברה הציבורית, בשווי 50 מיליון שקל, לטובת החברה הפרטית של בעלי השליטה. לפי כתב האישום, בעלי השליטה הציגו מצגי שווא למוסדות החברה לגבי מקורות המימון של העסקה. בפועל, מקור הכסף היה החברה הציבורית עצמה, בעסקה סיבובית שבאמצעותה קיבלו לידיהם מניות בשווי עשרות מיליוני שקלים.
אי הסדרים בסניף נצרת התגלו כבר בסוף 2020, אך הוסתרו מהדירקטוריון והציבור עד אמצע 2022. כשהפרשה נחשפה, הבורסה השעתה את המסחר במניית החברה וגרעה אותה מהמדדים. דירוג האשראי הורד, ורואי החשבון המבקרים משכו את אישורי הדוחות הכספיים לשנים 2020–2022. החברה הותירה אחריה חובות הנאמדים בכ-120 מיליון שקל. בנוסף, כתב האישום מייחס לצחי אזר משיכות כספים אישיות מהחברה הציבורית בהיקף של כ-400 אלף שקל.