הפיצויים לעסקים על ההפסדים במבצע עם כלביא בסכנה? האיום של חוק הגיוס

המשבר הפוליטי סביב חוק הגיוס הוביל אתמול (ג') לביטול הדיון החיוני בוועדת הכספים בנושא פיצוי העסקים והעצמאים שנפגעו במבצע "עם כלביא". ההתפטרות הדרמטית של חברי הכנסת מסיעת דגל התורה מהקואליציה אמש (ב'), על רקע המחלוקת הקשה בנושא גיוס חרדים, מונעת כעת מוועדת הכספים בראשות ח"כ משה גפני להתכנס ולאשר את מתווה הפיצויים החיוני.

רשות המסים, שכבר השלימה את ההכנות לפתיחת המערכת המקוונת להגשת בקשות לפיצויים ביום ראשון הקרוב, נאלצת כעת להמתין להתפתחויות הפוליטיות. התכנון המקורי היה שהמתווה יאושר בוועדת הכספים היום ומחר, ולאחר מכן יועבר לאישור סופי במליאת הכנסת ביום חמישי. אולם כעת, עם פגרת הקיץ שתיפתח בסוף השבוע הבא, גובר החשש שעסקים ועצמאים ייאלצו להמתין עד ספטמבר כדי לקבל מה שמגיע להם.

פגיעה כלכלית קשה לעסקים ולעובדים

המתווה נועד לפצות עסקים שחוו ירידה של 25% לפחות במחזור המכירות שלהם עקב המבצע הצבאי, וכן לממן תשלומי חל"ת לעובדים שנעדרו מעבודתם בהוראת פיקוד העורף או ביוזמת מעסיקיהם. למרות שהמתווה הוכרז כבר ב-23 ביוני על ידי שר האוצר, הדיונים בכנסת התנהלו באיטיות, בעיקר בשל מחלוקות עם מעסיקים גדולים.

ההשלכות של העיכוב כבר ניכרות בשטח. עובדים רבים כבר ספגו פגיעה של עשרות אחוזים במשכורת יוני, ששולמה בימים האחרונים. מעסיקים רבים, במיוחד אלה שלא היו מוכנים לספוג את עלות ימי ההיעדרות של עובדיהם, ניכו את הימים האלה מהשכר. מדובר ב-8 עד 10 ימי היעדרות - כשליש מהמשכורת החודשית של עובד ממוצע.

האינטרס הפוליטי גובר שוב על האינטרס הציבורי

עו"ד רועי כהן, נשיא להב - לשכת ארגוני העצמאים ובעלי העסקים בישראל, תקף בחריפות את ביטול הדיון: "העצמאים ובעלי העסקים במדינת ישראל ממשיכים להיות שקופים. ביטול הדיון היום בוועדת הכספים הוא לא מקרה - זו תוצאה ישירה של סדר עדיפויות לקוי, שבו שוב ושוב האינטרס הפוליטי גובר על האינטרס של הציבור לקבל מענה הוגן וצודק".

כהן הוסיף: "זו הפקרה של ציבור שלם של אנשים שתורמים למדינה מדי יום ביומו, וכשמדינת ישראל צריכה לתמוך בהם - היא מתעלמת. אנשים נפגעו כלכלית בצורה קשה כתוצאה מהמלחמה. חלקם לא מצליחים להחזיר את העסק לפעילות, אחרים מצטברים להם חובות, ואין להם שום ודאות לגבי מה שמגיע להם".

נשיא להב דורש מהממשלה ומחברי הכנסת לגלות אחריות לאומית ולפעול לאלתר לקידום מנגנון פיצויים קבוע בחוק, עם נוהל "לחיצת כפתור" ברור, פשוט והוגן, תוך מתן ודאות תקציבית ומשפטית לציבור הנפגעים. "לא נרפה מהמאבק עד אשר המדינה תכיר בנזקים שנגרמו ותפצה את אלה שנפגעו - כי בלי העצמאים והעסקים הקטנים, אין כלכלה ישראלית", הדגיש כהן.

דווקא יש שיפורים במתווה המקורי

למרות העיכוב הנוכחי, חשוב לציין כי בדיון שהתקיים בוועדת הכספים בשבוע שעבר הושגו כמה שיפורים משמעותיים במתווה המקורי.

השוואה לתקופה טרום מלחמה: סוכם שהשוואת ירידת המחזורים תיעשה מול שנת 2023, טרום מלחמת "חרבות ברזל", ולא מול 2024 כפי שנקבע במתווה המקורי. שינוי זה מבטיח השוואה הוגנת יותר לתקופה שבה לא התחוללה לחימה.

הצמדה למדד: הוחלט להצמיד את סכומי הפיצויים למדד המחירים לצרכן, מה שיגדיל מעט את הפיצוי בפועל בהתאם לגובה המחזור של כל עסק.

סיוע לעסקים שנסגרו: בדומה לתקופת הקורונה, עצמאים ובעלי עסקים שלא מוציאים לעצמם תלוש שכר יהיו זכאים למענק סוציאלי על בסיס הכנסתם החייבת בשנת 2022, עד לתקרה של 15 אלף שקל לחודש. זאת בנוסף להחזר הוצאות למשך חצי שנה.

התאמות לעסקים חדשים: עבור עסקים שנפתחו החל מ-1 בינואר 2023, תקופת הבסיס להשוואת ירידת המחזורים תהיה ממוצע של ארבעת החודשים הראשונים לפעילות (לעסקים המדווחים באופן דו-חודשי), או חמשת החודשים הראשונים (לעסקים המדווחים באופן חודשי).

תקציב לעסקים גדולים: הוקצו 60 מיליון שקל למציאת פתרון לעסקים עם מחזור שנתי של מעל 400 מיליון שקל.

נקודות מחלוקת שנותרו פתוחות

עם זאת, נותרו כמה סוגיות שלא הושגה בהן הסכמה מלאה. אחת המחלוקות המרכזיות נוגעת לתקופת הזכאות המינימלית. בעוד המתווה המקורי קבע 11 ימי היעדרות כמינימום, המעסיקים דרשו להוריד את הרף ל-9 ימים בלבד. ועדת הכספים החליטה על פשרה של 10 ימים, אך ח"כ גפני הבטיח לפנות לשר האוצר בנושא זה ובסוגיות נוספות כדי לזרז את אישור החוק. אולם כעת, עם היעדרותו של גפני מהזירה הפוליטית עקב המשבר סביב חוק הגיוס כאמור, גורל הפיצויים נותר לא ברור.

מי זכאי לפיצוי לפי המתווה?

המתווה מיועד לעסקים עם מחזור שנתי שנע בין 12 אלף שקל ל-400 מיליון שקל. התנאים לזכאות משתנים בהתאם לגודל העסק:

עסקים קטנים (מחזור שנתי עד 300 אלף שקל)

למדווחים חודשיים: זכאות בירידה של 25% לפחות במחזור החודש.

למדווחים דו-חודשיים: זכאות בירידה של 12.5% לפחות במחזור

עסקים גדולים (מחזור שנתי מעל 300 אלף שקל)

הפיצוי מחושב לפי נוסחה המשלבת שני רכיבים: 75% מהוצאות השכר כפול גובה הפגיעה, ואחוז קבוע מהמחזור השנתי:

• פגיעה של 25%-40%: 7% מהמחזור השנתי
• פגיעה של 40%-80%: 14% מהמחזור השנתי
• פגיעה של 80%-100%: 22% מהמחזור השנתי