mako
פרסומת

"המיליארדרים מאיימים על הדמוקרטיה": מנשר עולמי דורש לרסן את ריכוז העושר והכוח

קומץ מיליארדרים שולט בתקשורת, משפיע על ממשלות ומכתיב החלטות טכנולוגיות שנוגעות לכולם, כך טוען מכתב פומבי שפורסם היום בפריז. יותר מ-110 חוקרים חתמו עליו, ביניהם ארבעה חתני נובל לכלכלה. הם מציעים מס מינימום בין-לאומי, אבל לא כל הכלכלנים משוכנעים שזו הדרך

נמרוד מירום
פורסם:
אילון מאסק במסיבת עיתונאים של דונלד טראמפ
האיש העשיר בעולם. אילון מאסק | צילום: Finn Gomez, Getty Images
הקישור הועתק

יותר מ-110 חוקרים ואנשי רוח מרחבי העולם, ביניהם ארבעה חתני פרס נובל לכלכלה, חתמו על "מנשר פריז" שפורסם היום (שבת) וקורא להתארגנות בין-לאומית נגד ריכוז העושר והכוח בידי מעטים. המכתב הפתוח פורסם באתר ייעודי ובעיתון "לה מונד", במקביל לוועידה בפריז שנועדה לגבש מענה למה שהמארגנים מכנים "האוליגרכיה הבין-לאומית".

הטענה המרכזית של החותמים היא שהעושר העצום שנצבר בידי קבוצה קטנה אינו רק סוגיה של פערים כלכליים. לטענתם, הוא מעניק לבעליו יכולת לעצב את השיח הציבורי, להשפיע על ממשלות ולקבל החלטות טכנולוגיות שמשפיעות על מיליארדי בני אדם, בלי שאיש בחר בהם. "המיליארדרים מאיימים על הדמוקרטיות שלנו", קובע המנשר.

בין החותמים נמנים חתני הנובל לכלכלה ג'וזף סטיגליץ, פול קרוגמן, אסתר דופלו ודרון אסמוגלו, וכן הכלכלן תומס פיקטי, הסופרת נעמי קליין, הכלכלנים עמנואל סאיז ומריאנה מצוקאטו, ההיסטוריון רוטחר ברגמן והפילוסופים ננסי פרייזר, אקסל הונת, סיילה בן-חביב ולאה יפי. האתר מאפשר גם לציבור הרחב להצטרף בנפרד מרשימת החותמים הראשונים.

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במסיבת עיתונאים
מוזכר במנשר בשמו. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ | צילום: Kevin Dietsch, getty images

מאחורי היוזמה עומד הכלכלן הצרפתי-אמריקאי גבריאל זוקמן, מהחוקרים הבולטים בעולם בתחום מיסוי עשירים ומקלטי מס. זוקמן, פרופסור באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה ומנהל המצפה הבין-לאומי למיסוי, מוביל בשנים האחרונות מהלך להטלת מס מינימום על עשירי-העל ברחבי העולם. ביוני 2026 הוא תיאר את המאבק בין דמוקרטיה לאוליגרכיה כ"הקרב המכריע של המאה ה-21".

פרסומת

הנתונים: חלקם של עשירי-העל גדל פי שישה

לפי הנתונים שמציגים החותמים, ב-1987 החזיקו כ-1,500 משקי הבית העשירים בעולם בהון ששווה ערך ל-3% מהתוצר העולמי. ב-2026, לטענתם, הונם של כ-3,000 משקי הבית שבצמרת כבר שווה ל-17% מהתוצר העולמי. מדובר בהשוואה בין שווי ההון הפרטי שצברו לבין היקף הייצור הכלכלי השנתי בעולם כולו, ולא בחלקם מכלל הנכסים בעולם. במילים פשוטות: מה שבעלי ההון הגדולים מחזיקים שווה כיום חלק ניכר מכל מה שהעולם מייצר בשנה שלמה.

מאסק, טראמפ והשליטה בבינה המלאכותית

החותמים מתארים שלושה מוקדי כוח של עשירי-העל: שליטה בתאגידים גדולים, בעלות על כלי תקשורת ורשתות חברתיות, והשפעה על פוליטיקאים באמצעות מימון מועמדים ומערכות בחירות. לטענתם, היכולת לשלב בין המוקדים האלה מערערת את האיזון בין כוחם של בעלי ההון לבין כוחם של האזרחים.

אילון מאסק ודונלד טראמפ מוזכרים במנשר בשמם. החותמים טוענים שרכישת טוויטר בידי מאסק, שהפך ביוני 2026 לאדם הראשון בהיסטוריה ששווי נכסיו חצה טריליון דולר, והשימוש בפלטפורמה לקידום מטרותיו האידאולוגיות משפיעים על הדיון הציבורי הרבה מעבר לגבולות ארה"ב. את מדיניות המס של ממשל טראמפ הם מציגים ככזו המיטיבה עם בעלי הון ברחבי העולם.

פרסומת
אילון מאסק על רקע טוויטר X
אילון מאסק על רקע הרשת החברתית X שבבעלותו | צילום: bluecat_stock, Frederic Legrand - COMEO, שאטרסטוק. עיבוד: tech12

גם ההשקעות בבינה מלאכותית עומדות במוקד המנשר. לטענת החותמים, החלטות של קומץ בעלי חברות טכנולוגיה על הקמת מרכזי נתונים שצורכים כמויות עצומות של חשמל ומים נוגעות למשאבים של הציבור כולו, ולכן אינן יכולות להישאר עניין פרטי בלבד.

המנשר מציע ארבעה צעדים: מס מינימום על עשירי-העל, לצד גביית מסים שלא שולמו בעבר; הגנה על עצמאות התקשורת ועל עיתונאים מפני התערבות וצנזורה; ומודל בעלות חדש על חברות הבינה המלאכותית, שיהיה בין-לאומי ולא פרטי. בנוסח המנשר אין פירוט מלא של הדרך המשפטית או המעשית ליישום מודל הבעלות הזה.

פרסומת

תמיכה, וגם ביקורת חריפה

היוזמה זכתה לסיקור נרחב בתקשורת הצרפתית, בעיתונים "לה מונד", "טלרמה", "ליברסיון" ו"ליומניטה", וכן באתר "פוליטיקו" האירופי. אווה ז'ולי, שופטת חוקרת לשעבר וחברת הפרלמנט האירופי לשעבר מטעם הירוקים, אמרה ל"פוליטיקו" שמדובר ב"תוכנית אמיתית להצלת הדמוקרטיה שלנו". לפי הדיווח, בין המשתתפים הצפויים בוועידה גם חבר הקונגרס האמריקאי רו חאנה ופוליטיקאים ממפלגות שמאל במדינות נוספות.

אלא שלצד התמיכה, פרסום המנשר מתרחש בעיצומו של ויכוח חריף על הצעת המיסוי המזוהה עם זוקמן, שעומדת גם בבסיס המנשר: מס מינימום של 2% על הונם של בעלי הון ששוויו עולה על 100 מיליון יורו. חשוב להבחין: הוויכוח על ההצעה הזאת אינו זהה לתגובות למנשר עצמו, שקורא באופן כללי למס מינימום ואינו מפרט הצעת חוק.

הכלכלן הצרפתי פרנסואה גרולף פרסם באוקטובר 2026 מחקר שבו הוא מתאר את גישתו של זוקמן כ"בעיה אמיתית, אבחון שגוי, תרופה רעה". לטענתו, הנתונים שעליהם מבוססת ההצעה משווים גדלים שונים זה מזה, וההכנסות מהמס יהיו נמוכות בהרבה מהערכות תומכיו. גם חתן פרס נובל לכלכלה 2025, פיליפ אגיון, תקף את ההצעה וטען שתפגע דווקא ביזמים ובחברות טכנולוגיה צעירות שהשווי שלהן גבוה על הנייר, אבל אין בידיהן הכנסה נזילה שתאפשר לשלם את המס. אגיון הציע גרסה מתונה יותר: מס של 1.5% שיחריג חברות צעירות.

פרסומת

בינתיים, החותמים עצמם מודים שהמענה שהם מציעים דורש שיתוף פעולה בין-לאומי שעד כה לא הצליח להתגבש. הצעת חוק צרפתית למס על עשירי-העל, שהתבססה על עבודתו של זוקמן, נדחתה בפרלמנט. הוועידה בפריז נועדה לתת לרעיון דחיפה מחודשת, אבל הפער בין ההכרזה לבין יישום נשאר רחב.