משלמים ביוקר: "עד לפני 15 שנה ישראל הייתה זולה מחו"ל"

בעוד מחירי המזון בעולם ירדו ב-5.7% בשלוש וחצי השנים האחרונות, בישראל הם דווקא זינקו ב-16.3%. כך עולה מנתונים שהוצגו היום (שני) בוועדת הצעירים בכנסת, שדנה ביוקר המחייה ההולך ומאמיר.

בת חן רוטנברג, כלכלנית במרכז המחקר והמידע של הכנסת, הציגה נתונים שמשקפים פערים חדים בין ישראל לעולם. מינואר 2022 עד יוני 2025, בעוד מדד מחירי סחורות המזון בעולם צנח ב-5.7%, בישראל חלה עלייה בכל המדדים: תפוקת תעשיית המזון עלתה ב-13.2%, מחירי המזון לצרכן זינקו ב-16.3%, ומחירי התשומה של ענף החקלאות עלו ב-10%.

התמונה הכוללת מדאיגה עוד יותר. בשבע השנים האחרונות זינקו מחירי הפירות הטריים בישראל ב-53.5%, הירקות הטריים התייקרו ב-32%, ומחירי המזון ללא פירות וירקות עלו ב-22.8%. מאז ספטמבר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, מדד מחירי המזון עולה בקצב מהיר יותר מהמדד הכללי לצרכן.

"ישראל היא היקרה ביותר במחירי המזון מבין מדינות ה-OECD", הדגישה יו"ר הוועדה, ח"כ נעמה לזימי. "המחירים בישראל עולים כשבשאר העולם הם יורדים. הממשלה כשלה בתפקידה לשמור על איכות החיים בארץ". לדבריה, סל מוצרי המזון בישראל יקר בממוצע ב-36% ממדינות ה-OECD. במוצרי יסוד, הפער מגיע ל-73%.

המונופולים במוקד האשמה

עו"ד דרור שטרום, מנכ"ל המכון הישראלי לתכנון כלכלי, טען כי עד לפני 15 שנה, ישראל הייתה זולה מחו"ל. מאז, היא הולכת ומתייקרת בכל השוואה ל-OECD. לדבריו, האשמים העיקריים הם היצרנים ורשתות השיווק שפועלים כמונופולים. "שופרסל פועלת בפועל כמונופול עם 300 סניפים ברחבי הארץ", הסביר שטרום. "לכל המתחרות יחד יש כ-70 סניפים בלבד. תנובה היא מונופול לא רק בחלב אלא גם בירקות קפואים דרך חברת הבת סנפרוסט".

שטרום ציין כי גם יבוא מוצרים לא הוריד מחירים. היבוא התרכז עד מהרה בשני יבואני ענק - דיפלומט ושסטוביץ - שנצמדים למחיר המקומי הגבוה. בין הצעותיו: להכריז על המונופולים העיקריים בשוק יצרני המזון ולחייבם בשקיפות, לקבוע שפער של מעל 20% ממחירי מוצרים דומים באיחוד האירופי הוא מחיר לא הוגן, ולפעול לפירוק מונופולים.

פרופ' אבי שמחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הודה כי "הממשלה נלחמת ללא הצלחה ביוקר המחיה". לדבריו, רפורמת היבוא החדשה עדיין לא הביאה תוצאות. "מדובר במשימה סיזיפית, ארוכה ומתמשכת. אנחנו מאמינים בתחרות - ככל שנוריד חסמים, היא תביא להורדת מחירים".

אורי דורמן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, הדגיש כי פערי התיווך יוצרים את המחירים הגבוהים ובהם יש לטפל. מנגד, איתמר אביטן, ראש אגף אסטרטגיה בהסתדרות, קרא ל"פעולה דורסנית כלפי מונופולים" ורק אחר כך לתת לשוק להתנהל בתחרות. לדבריו, על פי נתוני משרד הבריאות, עלות נזקי ההשמנה למדינה היא 55 מיליארד שקל בשנה. נזקי אי-ביטחון תזונתי מוסיפים עוד 5.5 מיליארד שקל.

פערים בין ענפים

ניתוח מעמיק של הנתונים מגלה תמונה מורכבת. בארבעה ענפי מזון - בשר, דגים, מוצרי בצק ומשקאות קלים - המחיר לצרכן עלה בקצב מהיר יותר מהמחיר של תעשיית המזון. לעומת זאת, בשלושה ענפים - ממתקים ושוקולד, עופות ושמנים - המחיר של תעשיית המזון עלה בקצב מהיר יותר. רק בענף המשקאות האלכוהוליים הקצב היה דומה.

התבדרות מחירים משמעותית החלה במאי 2024. בעוד מדד מחיר התפוקה של תעשיות המזון עלה ב-0.9% בלבד, מדד מחירי המזון לצרכן זינק ב-4.5%. חוקרים מסבירים כי מדד מחירי המזון היה יציב יחסית בין 2018 לתחילת 2021. אלא שמאז חלה עלייה חדה בגין חסמי היצע עקב משבר הקורונה ומלחמת חרבות ברזל.

במקביל, עלו מחירי תשומות היבוא כמו גרעינים ומספוא לבעלי חיים בעקבות הפלישה הרוסית לאוקראינה. רוטנברג, ציינה כי מדד המזון בעולם נמדד במונחים דולריים בעוד המדדים בישראל במונחים שקליים. לכן, שינויי שער השקל עשויים להשפיע על ההשוואה.

מחקר נוסף שהוצג בוועדה בחן את מחירי המוצרים והשירותים לתינוקות וחשף תמונה מעורבת. מינואר 2022 עד יוני 2025, מדד מחירי מזון לתינוקות עלה בישראל ב-5.5% בלבד. זאת לעומת זינוק של 24.9% בממוצע מדינות האיחוד האירופי ו-20% בגוש האירו.

עם זאת, מחירי שירותי הטיפול בתינוקות ומעונות יום זינקו בישראל ב-18.1% - יותר מכפול מהעלייה באירופה שעמדה על 8.1%. מחירי מוצרים ואביזרים לטיפול בתינוק עלו בישראל ב-9.8%, לעומת 3.8% באיחוד האירופי.

מנגד, בענפי ההלבשה וההנעלה לתינוקות נרשמה ירידה משמעותית. מחירי ביגוד לילדים ותינוקות ירדו בישראל ב-9.6%, בעוד שבאירופה הם זינקו ביותר מ-20%. מחירי הנעלה לילדים ותינוקות צנחו בישראל ב-25.9%. זאת, יש לציין, בעוד ישראל ממשיכה להוביל במדינות ה-OECD בשיעור הלידות - 1.9% מהאוכלוסייה בשנת 2023, לעומת 1% בממוצע הארגון. בשנת 2024, נרשמו בישראל כ-181,600 לידות.