במשרד התחבורה הקצו 230 מיליון שקל לקידום הסטת כביש 2 שעובר סמוך למועצה המקומית ג'סר א־זרקא. נכון להיום היישוב, שבדירוג החברתי־כלכלי של הלמ"ס דורג במקום ה־15 מתוך 255 הרשויות (1 הכי גרוע ו־255 הכי טוב), כלוא כיום בין הכביש ממזרח ובין הים ממערב, מה שלא מאפשר לו התפתחות והרחבה.
במועצה התנגדו בעבר להסטת הכביש
התוכנית להרחבת כביש 2 ממחלף חבצלת בדרום למחלף זיכרון יעקב בצפון כוללת את הרחבת הכביש לשלושה נתיבים. במסגרת התוכנית נכללת הסטה של הכביש כך שיתאפשר לספח למועצה המקומית שטח להקמת שכונה חדשה.
עקרון זה הופיע גם בתוכנית המתאר ליישוב אך בזמנו המועצה התנגדה אליו מכיוון שחשבה שניתן לפתח את היישוב מעברו השני של הכביש מבלי להסיט אותו. לטענתם, ההסטה, על המשמעויות התקציביות וזמני הביצוע שלה, מעכבת את פיתוח המועצה.
בכל אופן, העמדה נדחתה ולמעשה פיתוח הכפר תלוי בהזזת הכביש. כעת, ניתן סכום של 230 מיליון שקל לקידום הזמינות של התוכנית ועל מנת שיהיה קשה יותר לבטלה. עלות ההסטה נאמדת בכ־1.7 מיליארד שקלים והיא תהיה ערוכה לביצוע בסוף השנה הבאה, אם ינתנו לכך תקציבים.
"התושבים כאן חיים במצוקה, אין שטחי ציבור והיישוב זקוק לכל התפתחות". אמר לגלובס ראש המועצה המקומית ג'סר א־זרקא. "בעבר רצינו להרחיב את תחום השיפוט בלי קשר להסטת הכביש, כי העלות שלה גבוהה ואף אחד לא יודע מתי באמת יוסט.
"תאר לעצמך יישוב של 15 אלף תושבים שכל שטחי הציבור והמגורים שלו לא מגיעים ל־1,600 דונם. המצב הזה גרם ליישוב תסכול רב, חיים באלימות ואובדן כל תקווה". לפי נתוני הלמ"ס היישוב מדורג באשכול חברתי כלכלי 2, השכר הממוצע בו הוא 5,767 שקלים ו־26% מהתושבים בגיל העבודה מקבלים דמי אבטלה.
"לכן, חייבים להתחיל בפיתוח השכונה המזרחית ושיווק יחידות הדיור המתוכננות בה תוך 4־5 שנים מהיום. למעשה, צורכי הדיור ומבני הציבור של תושבי ג'סר א־זרקא הם כה דחופים שהעבודות להסטת הכביש היו צריכות להתחיל להתבצע מזמן. ללא ספק מדובר בבעיה שמחייבת פתרון מיידי".
"היישובים מתמודדים עם אפליה מכוונת"
שרת התחבורה מרב מיכאלי אמרה כי הנושא העסיק את משרדה רבות. "לשמחתי גם הממשלה, בדחיפה משמעותית של מנסור עבאס, הביאה החלטה לטפל ביישוב, וההוצאה הגדולה ביותר בהחלטה זו היא של משרד התחבורה. בנוסף להסטת כביש החוף והפיכת הכביש הקיים לדרך עירונית, יהיו בו גם פרויקטים של תחבורה ציבורית ושבילי אופניים".
לדבריה של מיכאלי, מדובר בחלק ממהלך אסטרטגי למיפוי הצרכים בכל יישובי החברה הערבית. "יצרנו קריטריונים שיתעדפו את הפרויקטים כי אין עדיין מספיק כסף לשם כך. היישובים האלו מתמודדים עם אפליה לא רק במחדל, אלא גם במעשה ובצורה מכוונת. ראינו במקומות מסוימים שתכננו כבישים ומסילות ולקחו בכוונה שטחים רק מכפרים ערבים, ולא נגעו בשטחים של יהודים".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר גלובס