"מרגישים נטושים": גרו 40 יום בחניון בחיפה, העירייה דורשת פינוי
מאות תושבי שכונת הדר, שאין להם מרחבים מוגנים, מצאו מחסה בחניון התת-קרקעי של אודיטוריום חיפה. עכשיו העירייה דורשת מהם לפנות, ומבטיחה: אם תחול הסלמה, המתחם ייפתח מחדש באופן מיידי

ד"ר אלכס טנדלר, תושב שכונת הדר בחיפה ומנהל חברת סטארטאפ, חי בחניון התת-קרקעי של אודיטוריום חיפה כבר 40 יום. הוא לא לבד: מאות תושבים מהשכונה, שבה אין מספיק מרחבים מוגנים, הקימו במקום מעין מחנה מאולתר עם אוהלים, מזרנים ושולחנות. בשבוע שעבר הם קיבלו דרישה מהעירייה לפנות את הציוד.
"אנחנו שם לא כי אנחנו רוצים, אלא כי אין לנו דרך אחרת להרגיש בטוחים," אומר טנדלר. "ברגע שהייתה קצת רגיעה ביקשו שנפנה את החפצים, כשברור שהמצב עדיין על הקצה".
טנדלר מתאר חוויה שחוזרת על עצמה מלחמה אחרי מלחמה. "בשכונות שלמות אין מקלטים שאפשר להגיע אליהם בזמן," הוא אומר. "במלחמה הקודמת עוד רצנו לכרמלית. גם בתחילת המלחמה הזאת, כשהכל היה לחוץ, כל הדר רצו לכרמלית ומצאו אותה סגורה. כבר היו טילים בליסטיים, אנשים נכנסו ללחץ. נכון שאחרי כמה שעות פתחו, אבל למה לא להכין מראש".
כך הגיעו התושבים לחניון. "עברנו לקומות מינוס חמש ושש באישור העירייה," מספר טנדלר. "משפחות שלמות גרו בחניון תת-קרקעי עם אוהלים ומזרנים. אמא שלי גרה קרוב אז הלכנו להתקלח שם. הסתדרנו. תוך כדי המשכתי לעבוד, ניסיתי להחזיק את הפעילות של החברה בתוך המציאות הבלתי אפשרית הזאת".

פינוי בלי פתרון
לפני כמה ימים, על רקע תחושת רגיעה יחסית, רוב התושבים חזרו לבתיהם, אך השאירו את הציוד בחניון מתוך הבנה שהמצב לא באמת נגמר. ב-12 באפריל הם קיבלו הנחיה לפנות הכל. "זה קורה בדיוק על רקע השיחות בין ארה"ב לאיראן שנכשלות והחשש מהסלמה מחודשת רק עולה," אומר טנדלר. "דורשים מאיתנו להתפנות בלי שיש לנו פתרון ובלי שיש לנו לאן ללכת".
לדבריו, העירייה לא סיפקה מענה אמיתי לתושבים חסרי המרחבים המוגנים. "במקום לתת לנו גיבוי, אנחנו מקבלים עוד לחץ. זה לא מחזק את החוסן, זה שוחק אותו. המקום הזה היה העוגן שלנו".
טנדלר מבקש דבר פשוט: לאפשר לתושבים להשאיר את האוהלים והמזרנים בחניון כל עוד נמשך הלחץ הביטחוני. "אלה מאות אנשים שאין להם כלום," הוא אומר. "החניון לא חייב לחזור לפעילות בקומות האלה. אנחנו במצב מלחמה, אין ברירה. כרגע אם תהיה אזעקה נרוץ לשם עם כיסא ובקבוק מים".
טנדלר מותח ביקורת חריפה על התנהלות העירייה לאורך כל התקופה. "אין באמת מוכנות, אין מנהיגות. הכל היה עלינו. העירייה לא הייתה שותפה, מלבד כמה כיסאות ושולחנות פלסטיק שהביאו ומיהרו לפנות אותם". הוא מוסיף שבערים אחרות הוצבו מיגוניות ונמצאו פתרונות לתושבים. "מרגישים לגמרי נטושים, גם מדינית וגם מוניציפלית".