ראשת ממשלת ניו זילנד לשעבר עברה לאוסטרליה - 200 אלף ניו זילנדים כבר הקדימו אותה
ג'סינדה ארדרן, שהפכה לסמל עולמי של מנהיגות אמפתית, עברה לגור בסידני ומונתה לצד יובל נח הררי למועצה בין-לאומית לבינה מלאכותית. עשירי העולם עדיין קונים בונקרים בניו זילנד, אבל התושבים בורחים: שכר נמוך, יוקר המחיה ומיתון מכוון מרוקנים את המדינה מהאחיות, המורים והמהנדסים שלה


ג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו זילנד לשעבר, עברה עם משפחתה לגור באוסטרליה. ארדרן, בת 45, בעלה קלארק גייפורד ובתם נב נצפו מחפשים בית לרכישה בפרברים הצפוניים של סידני. דובר שלה אישר בסוף פברואר שהמשפחה מתבססת באוסטרליה לאחר כמה שנים של נסיעות ברחבי העולם, וציין כי לבני הזוג יש עבודה שם וכי הקרבה לניו זילנד מאפשרת להם לבקר לעתים קרובות יותר.
ארדרן התפטרה מתפקידה בינואר 2023 לאחר שהצהירה כי "אין לה יותר דלק במכל", ומאז שהתה בעיקר מחוץ לניו זילנד. היא שהתה כחוקרת אורחת בהרווארד, כיהנה בתפקיד באוניברסיטת אוקספורד, פרסמה ספר זיכרונות וגם סרט תיעודי על תקופת כהונתה. אבל המעבר לאוסטרליה שונה מכל אלה: הוא מסמן התבססות, לא ביקור.
ארדרן גם לא ממהרת לפרוש מהחיים הציבוריים. בתחילת מרץ היא מונתה לחברה במועצה המייעצת העולמית של ארגון LawZero, ארגון ללא מטרות רווח שהוקם ב-2025 על ידי חוקר הבינה המלאכותית הקנדי יהושע בנג'יו. הארגון מפתח מערכות בינה מלאכותית שמתוכננות להיות בטוחות מראש, ומתמקד בסיכונים של מודלים מתקדמים, כולל הטעיה, פריצה למערכות ויכולת של מערכות AI לפעול באופן עצמאי כדי לשמר את עצמן.
"יש ויכוח מדומה שמציג בחירה בין קידום טכנולוגי לבין בטיחות", אמרה ארדרן בהודעת המינוי. "יש לנו הזדמנות לאפשר לחברה, לממשלות ולעסקים ליהנות מהיתרונות של בינה מלאכותית תוך הימנעות מהסיכונים שלה". לצידה במועצה יושבים, בין היתר, ראש ממשלת שוודיה לשעבר סטפן לבן וההיסטוריון יובל נח הררי.

המשכורת קפצה ב-50%, הבית גדל בשליש
המעבר של ארדרן הפך במהירות לסמל של תופעה רחבה בהרבה. ניו זילנד מאבדת את אזרחיה בקצבים היסטוריים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, כ-66,300 אזרחים עזבו בשנה שהסתיימה בדצמבר 2025, בעוד שרק 26,300 חזרו. המשמעות: הגירה שלילית נטו של כ-40 אלף אזרחים. סך הכל, כמעט 200 אלף אזרחים עזבו בשלוש השנים האחרונות, כך לפי הפייננשל טיימס, ויותר ממחציתם בחרו באוסטרליה.
הנתון המדאיג ביותר נוגע לפרופיל העוזבים. באופן מסורתי, ניו זילנדים צעירים יצאו ל"OE", קיצור של "חוויה מעבר לים", סוג של טיול עבודה ארוך בשנות העשרים שלאחריו הם חזרו להקים משפחה. אלא שהמגמה הנוכחית שונה: בארבע השנים האחרונות, מספר המהגרים בגילים 30 עד 50 הוכפל, מ-18 אלף ל-43 אלף. אלה לא מטיילים צעירים. אלה אנשי מקצוע מבוססים עם משפחות וילדים, שעוקרים את מרכז חייהם לצמיתות.
הכלכלן בראד אולסן, מנכ"ל חברת המחקר Infometrics, אמר ל-CNN כי מדובר ב"מגמה חריגה למדי", והוסיף כי רק בתקופות של קשיים כלכליים חמורים רואים הגירה שלילית בקבוצות מעל גיל 40. הסוציולוג פול ספונלי מאוניברסיטת מאסי הסביר שההחלטה של אנשים בגילים אלה להגר דורשת "תמריץ כלכלי חזק מאוד" כדי להתגבר על הקשרים שהם משאירים מאחור.
התמונה הכלכלית מסבירה את גל ההגירה. ניו זילנד שקועה בקיפאון מתמשך: האבטלה עומדת על 5.4%, ו-13% מהעובדים מועסקים פחות ממה שהם רוצים או יכולים, שני הנתונים הגבוהים ביותר מאז 2020. התוצר המקומי הגולמי התכווץ בכל אחד מארבעת הרבעונים עד ספטמבר 2025. מחירי המזון במדינה נמנים עם הגבוהים בעולם המפותח. הבנק המרכזי הוביל ביודעין מה שכלכלנים מכנים "מיתון מיוצר", העלאות ריבית אגרסיביות שנועדו לשבור את האינפלציה אבל גררו את הכלכלה כולה מטה.
כתבת תחקיר של CNN סיפרה על משפחת תורן מוולינגטון, שארזה 20 שנות חיים ועברה למלבורן. שם רכשה המשפחה בית גדול בשליש, באותו מחיר. הבעל, מהנדס נתונים, גילה שמשכורתו קפצה ב-50% במעבר. חשבון המכולת השבועי ירד ביותר משליש, הדלק והתחבורה הציבורית זולים ב-40%, וביקור אצל רופא המשפחה עולה רבע פחות, עם תור באותו יום במקום המתנה של שבוע.
כ-60% מהעוזבים בוחרים באוסטרליה, שם אזרחי ניו זילנד נהנים מזכויות עבודה ותושבות אוטומטיות. השכר הממוצע לעובדים במשרה מלאה באוסטרליה גבוה ב-37% מזה שבניו זילנד. לפי הערכות ממשלת אוסטרליה, כ-670 אלף ניו זילנדים חיים שם כיום, שיעור של 12.5% מאוכלוסיית ניו זילנד. לשם השוואה, רק 75 אלף אוסטרלים חיים בניו זילנד.
כריס מוויר, ניו זילנדי שהיגר לאוסטרליה ב-1998, סיפר לפייננשל טיימס שבטיסה חזרה מדנידין פגש קבוצת צעירים שגם הם עוזבים, חלקם בלי תוכנית ובלי עבודה שמחכה להם. "הם אמרו: יותר גרוע מזה לא יכול להיות", סיפר. "אם ניו זילנד הייתה בית מלא, היא כבר לא".

אוסטרליה "צדה ללא בושה" עובדים מיומנים
השינוי המשמעותי ביותר הוא באופי ההגירה. מארק ברגר, מנכ"ל חברת NZRelo שמסייעת לניו זילנדים לעבור את ים טסמן, אמר ל-CNN כי ניו זילנדים כבר לא עוברים לכמה שנים של שכר טוב יותר. הם עוברים לצמיתות כדי לבנות את חייהם מחדש, מתוך תקווה ליציבות והוגנות כלכלית.
בחזית ההגירה צועדים עובדים חיוניים: אחיות, שוטרים, מורים ובעלי מקצועות טכניים. שרון צולנר, הכלכלנית הראשית של בנק ANZ בניו זילנד, אמרה לפייננשל טיימס כי אוסטרליה "צדה ללא בושה" עובדים מיומנים. "פעם היינו צוחקים שמיתון טוב ינקה את הקאובויז, שיעברו לקווינסלנד", אמרה. "אבל עכשיו אלה אחיות, שוטרים וחיילים".
רוניל סינג, מנהל אזורי בחברת ההשמה Robert Half בניו זילנד, אמר לפייננשל טיימס שפערי השכר בתפקידים מקצועיים עומדים על 5% עד 10% בלבד לטובת אוסטרליה, אבל היתרון האוסטרלי גדול הרבה יותר בזכות אפשרויות קריירה, תנאי פנסיה נדיבים וקצבאות ילדים. "זו בהחלט בריחת מוחות", אמר.
האירוניה חדה. ניו זילנד נותרת יעד מבוקש עבור עשירי העולם, כולל אמריקנים שרוכשים בה בונקרים ונכסים כמקלט בטוח. הממשלה אף הקלה בתנאי "ויזת הזהב" כדי למשוך משקיעים זרים. אבל עבור תושביה, המדינה הפכה ליקרה מדי, איטית מדי ומצומצמת מדי. במקום האזרחים שעוזבים מגיעים מהגרים מהודו, פיג'י והפיליפינים, שינוי דמוגרפי מהיר שמשנה את פני החברה הניו זילנדית.
בחירות באופק
בניו זילנד צפויות בחירות כלליות בנובמבר, וסוגיית ההגירה צפויה להיות אחד הנושאים המרכזיים. ממשלת הקואליציה בראשות ראש הממשלה כריסטופר לקסון ניצבת בפני משבר אמון: סקרים אחרונים מראים צניחה בתמיכה במפלגתו לכ-28%. שר השיכון כריס בישופ הודה בריאיון ל-BBC כי "יש חוסר שקט עמוק בקרב ניו זילנדים רבים לגבי מצב המדינה".
צולנר מבנק ANZ העריכה כי גל ההגירה עשוי להתחיל להתהפך השנה, ככל שהכלכלה הניו זילנדית מתאוששת ומחירי השכירות יורדים, בעוד אוסטרליה עצמה נכנסת לתקופת האטה. אבל היא הזהירה שמחסור בעובדים מיומנים עלול דווקא להאיץ את האינפלציה, משום שמעסיקים מעלים שכר כדי לשמר את מי שנשאר, מה שמעכב את ההתאוששות.
ארדרן עצמה לא התייחסה לממדים הפוליטיים של המעבר שלה. אבל כפי שציין אלן גמלן, מנהל מרכז ההגירה באוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, בריאיון ל-BBC: "המעבר של ארדרן צפוי להיתפס כסמלי למגמה הרחבה הזו. בעיני חלק מהאנשים, זה ייקרא כנטישה".