הבורסה צוללת: היום האדום בבורסה בת"א

מסכי המסחר בבורסה לניירות ערך בתל אביב נצבעו ביומיים האחרונים באדום עמוק ובוהק, כזה שלא נראה כאן זמן רב. מדד הדגל ת"א 35 ירד ב3.69%, מדד ת"א 90 ירד 2.23% ות"א 125 ב-3.38%. ברקע, גם שוק המטבעות סוער, כאשר הדולר מתחזק מול השקל שעומר כעת על 3.19 שקל לדולר.

עבור מי שמתבונן בלוחות המסחר מהצד, קל לייחס את המפולת לבהלה רגעית או לנפילה של חברה זו או אחרת. אולם, מבט מעמיק על תמונת המאקרו מגלה כי מדובר בשלושה גורמים כבדי משקל: אי הודאות הפוליטית מקומית, רעידת האדמה בוושינגטון בעקבות הבחירות, ואירוע טכני ענק שמתרחש ממש בתוך אולמות המסחר של אחד העם.

הגורם המרכזי הראשון שמכביד על השוק המקומי הוא אי-הוודאות הפוליטית והמאקרו-כלכלית בישראל. תוצאות הבחירות המקומיות הותירו את המערכת הפוליטית בערפל כבד וללא הכרעה מובהקת, מציאות שמייצרת חשש עמוק בקרב מנהלי ההשקעות מחוסר יציבות שלטונית ומקושי ממשי בהעברת תקציב מדינה אחראי.

כשאי-הוודאות גוברת, עולה מה שמכונה בשווקים "פרמיית הסיכון" של ישראל - התוספת שהמשקיעים דורשים כדי להשאיר את כספם כאן. החשש מפני זינוק בגירעון והצורך של הממשלה לגייס חוב בהיקפים כבדים דוחף משקיעים מקומיים וקרנות נאמנות לפדות כספים בקצב מואץ, ולהסיט את ההון לאפיקים סולידיים יותר ולשווקים מעבר לים.

לערפל המקומי מתווספות השלכות מרחיקות לכת מתוצאות בחירות האמצע בארצות הברית. בעוד שבוול סטריט נרשמו חגיגות במדדים המסורתיים, הניצחון הדמוקרטי בקונגרס מייצר לחץ גלובלי ממוקד על סקטורים ספציפיים שמשפיעים ישירות על המניות הגדולות בתל אביב.

במוקד נמצאות החברות הביטחוניות וחברות הטכנולוגיה הדואליות, שנסחרות במקביל בישראל ובניו יורק. ההערכות בקרב מנהלי השקעות הן כי השינוי הפוליטי בארה"ב יביא לבחינה מחודשת של תקציבי הביטחון האמריקאיים, להאטה בקצב ההוצאות הצבאיות, ואולי אף ללחץ מוגבר להפסקת הלחימה האזורית מול איראן. עבור חברות הביטחון, שנסחרו במחירי שיא על גבי ציפיות לצמיחה בלתי מוגבלת, מדובר בהתפכחות מהירה שמחקה את "פרמיית המלחמה" מהמניות בבת אחת.

הצלע השלישית, שהפכה את יום המסחר הנוכחי לחריג במיוחד, היא אירוע טכני לחלוטין: עדכון המדדים החצי-שנתי בבורסה. פעמיים בשנה הבורסה מעדכנת את הרכב המדדים המובילים ואת המשקל היחסי של כל מניה בתוכם. כדי להתאים את עצמן להרכבים החדשים, קרנות הסל והקרנות המחקות - אותם מכשירים אוטומטיים שמנהלים עשרות מיליארדי שקלים עבור הציבור - נאלצות להזרים בתוך שעות ספורות ביקושים והיצעים בהיקפי עתק. האירוע הזה מייצר לחץ טכני כבד של מכירות מרוכזות, והוא שהקפיץ את מחזור המסחר לרמה דרמטית של כ-18 מיליארד שקל, לעומת מחזור יומי שגרתי שנע סביב פחות מ-5 מיליארד שקל בלבד.

אילו חברות נפגעו היום במיוחד?

ההשפעה של הכוחות הללו באה לידי ביטוי בצורה החדה ביותר בענפי הליבה של המשק הישראלי. החברות הביטחוניות והטכנולוגיות מובילות את גל הירידות, כשמדד הביטחוניות משיל מעל 4% מערכו בתוך יום אחד בהובלת שחקניות כבדות משקל כמו אלביט מערכות ונקסט ויז'ן. במקביל, גם סקטור הפיננסים המקומי – הכולל את מדדי הבנקים וחברות הביטוח – חוטף חבטה ישירה עם ירידות שנעות בין 2.5% לכמעט 5%.

הירידה החדה בבנקים משקפת את חששות השוק מפני האטה בפעילות העסקית ומפני פדיונות של משקי בית מבוהלים. עם זאת, מתחת לפני השטח ניש התרחשות מעניינת: דווקא המשקיעים הזרים מנצלים את הנפילות כדי לרכוש מניות בנקים וביטוח במאות מיליוני שקלים, מתוך תפיסה שהפחד המקומי מייצר הזדמנות נדירה במנועי הצמיחה הבסיסיים של הכלכלה הישראלית.

למה הבורסות בארה"ב יורדות?

במקביל לדרמה המקומית, גם בוול סטריט התמונה רחוקה מלהיות פשוטה, כשהמסחר מתאפיין בצלילה חדה של מדד הנאסד"ק בהובלת מניות השבבים שיורדות כעת בכמעט 9%. השוק האמריקאי חווה בימים אלה תהליך אגרסיבי של רוטציה, הנובע משני מוקדי דאגה עיקריים. ראשית, קיים חשש כבד שהשליטה הדמוקרטית בקונגרס תוביל להידוק הרגולציה והפיקוח הסביבתי על הקמת חוות שרתים ענקיות ומרכזי נתונים של בינה מלאכותית, מה שעלול לבלום את הביקוש לשבבים מתקדמים. שנית, מתחזקת ההתפכחות מהוצאות העתק של ענקיות הטכנולוגיה, שלוו מאות מיליארדי דולרים לפיתוח תשתיות AI, כאשר השוק מתחיל לתהות מתי ההשקעות הללו יתורגמו לרווחים ממשיים. כשכל זה מתרחש בסביבה שבה תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב נסחרות סביב 5% והפד מאותת כי הריבית תישאר גבוהה כדי להילחם באינפלציה, חברות הטכנולוגיה הופכות לפגיעות במיוחד.

איך זה משפיע עלינו?

הטלטלה הזו בין תל אביב לניו יורק אינה נשארת נחלתם של ברוקרים בלבד, אלא מחלחלת ישירות לחיי היום-יום של כל משפחה בישראל. בטווח המיידי, הירידות במדדים המקומיים פוגעות ברכיב המניות של קרנות הפנסיה, קופות הגמל וקרנות ההשתלמות, מה שיוביל לתשואות חודשיות שליליות. עם זאת, התחזקות הדולר פועלת לעתים ככרית ביטחון עבור החוסכים, משום שהגופים המוסדיים מחזיקים נתח נכבד מהכספים בהשקעות גלובליות הנקובות בדולר, שערכן השקלי עולה. במישור של יוקר המחיה, הדולר המתייקר מהווה חדשות רעות במיוחד: ישראל תלויה ביבוא של חומרי גלם, מזון, מכוניות ומוצרי חשמל, וכל התייקרות של המטבע האמריקאי מתגלגלת במהירות למחירים על המדף ברשתות השיווק ומייקרת במקביל חופשות וטיסות מעבר לים. בנוסף, האינפלציה המיובאת הזו מקפיצה את מסלולי המשכנתה צמודי המדד, ומקשה על בנק ישראל להוריד את הריבית במשק, מה שמנציח את הנטל הכבד על נוטלי ההלוואות.

במצב כזה, המבחן הגדול ביותר של הציבור הוא בשמירה על קור רוח ובהימנעות מטעויות פיננסיות קלאסיות. הצעד המסוכן ביותר שחוסך יכול לעשות כעת הוא לברוח בבהלה ממסלולי הפנסיה וההשתלמות המנייתיים אל מסלולים כספיים סולידיים, צעד שמקבע את ההפסד על הנייר ומונע ממנו ליהנות מהעליות שמגיעות כשהגלגל מתהפך. עבור הרוב המכריע של הציבור, שנמצא במרחק של שנים רבות מפרישה, הירידות הללו הן למעשה הזדמנות, שכן ההפקדות החודשיות השוטפות מהשכר רוכשות כעת נכסים במחיר נמוך בהרבה. רק מי שנמצאים ממש על סף פרישה נדרשים לבחון התאמה הדרגתית של רמת הסיכון מול גורם מקצועי.

ברמת משק הבית, הדרך הנכונה להתמודד עם הסערה היא לייצר כרית ביטחון נזילה של כסף פנוי להוצאות בלתי צפויות, להביא בחשבון התייקרות אפשרית של מוצרי צריכה מיובאים, ולזכור תמיד ששווקים נעים במחזורים – והשקט הנפשי הוא לרוב הנכס הרווחי ביותר.