העולם רוצה להיגמל מנפט. האם גרעין הוא התשובה?

המבצע הצבאי מול איראן והאיום על אספקת הנפט העולמית העלו מחדש את הדיון על אנרגיה גרעינית כחלופה לדלקים מאובנים. אנרגיה גרעינית נחשבת נקייה יחסית: היא דורשת כמויות קטנות של אורניום כדי לייצר כמויות גדולות של חשמל, תוך פליטה נמוכה של גזי חממה. אבל האם היא באמת הפתרון לגמילה מנפט, פחם וגז?

ישראל אינה לבדה בדיון הזה. המלחמה במזרח התיכון, שצפויה לפגוע באספקת גז טבעי נוזלי לאסיה ולאירופה, מעוררת גל חזרה לאנרגיה גרעינית ברחבי העולם. בטייוואן, שסגרה את הכור הגרעיני האחרון שלה במאי 2025 במסגרת מדיניות של "מולדת נטולת גרעין", הודיע הנשיא לאי צ'ינג-טה בחודש שעבר שהאי צריך לשקול מחדש את עמדתו. ימים אחר כך הגישה חברת החשמל הממשלתית תוכנית להפעלה מחדש של אחד מהכורים. ביפן, הרגולטורים הקלו על דרישות אנטי-טרור כדי למנוע כיבוי כורים פעילים. בדרום קוריאה הממשלה הודיעה על האצת חידוש חמישה כורים שנמצאים בתחזוקה. ובמרץ השנה התכנסו עשרות מדינות בפריז לקדם יעד של שילוש הקיבולת הגרעינית העולמית עד 2050, כש-38 מדינות חתומות על היעד, כולל איטליה, שב-2011 דחתה את הגרעין במשאל עם שבו למעלה מ-90 אחוז הצביעו נגד.

אבל האם הגרעין באמת יכול לספק מענה, או שמדובר בהבטחה שתתממש רק בעוד עשור?

אנרגיה גרעינית מבוססת על ביקוע גרעיני: אטומים של אורניום מתפרקים ומשחררים כמות גדולה של אנרגיה כחום. החום יוצר קיטור שמניע טורבינות המייצרות חשמל, בדומה לתחנות כוח של דלקים מאובנים. לצורך התהליך עובר האורניום העשרה, כלומר הגדלה של ריכוז החומר הפעיל בו. כורים גרעיניים לייצור חשמל דורשים אורניום מועשר ברמה נמוכה, בעוד נשק גרעיני דורש העשרה ברמות גבוהות הרבה יותר.

"אנרגיה גרעינית היא לא פתרון חדש, היא בשימוש כבר למעלה מ-60 שנה", אומר ד"ר דניאל מדר, חוקר ויועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface. לדבריו, ההשוואה הבריאותית בין גרעין לדלקים מאובנים חד-משמעית: "בכל שנות השימוש באנרגיה גרעינית מתו כ-3,000 בני אדם, כולל התאונות בצ'רנוביל ובפוקושימה. זה מספר גדול, אבל מזיהום אוויר שמקורו בדלקי מאובנים מתים בכל שנה לפחות ארבעה מיליון בני אדם, 2,000 עד 5,000 מהם בישראל", הוא מסביר.

היתרון הכלכלי, והמלכודת

לאנרגיה גרעינית גם יתרון כלכלי, אומר מדר, אם מסתכלים על התמונה המלאה. "עלויות ההקמה גבוהות ביחס למקורות אחרים, אבל אם משקללים את העלויות החיצוניות ומנכים את הסבסוד העצום שניתן לדלקי מאובנים, העלות הכלכלית של אנרגיה גרעינית נמוכה בהרבה. העלויות החיצוניות כוללות למשל השפעות זיהום האוויר ושינוי האקלים: תחלואה, אשפוזים, אובדן ימי עבודה, מוות ופגיעה בתשתיות", הוא אומר. עם זאת, מדר מדגיש: "בכל מקרה, אנרגיות מתחדשות ופתרונות אגירת אנרגיה זולות הרבה יותר מאנרגיה גרעינית וגם מדלקים מאובנים".

מדר מצביע על שני פרמטרים מכריעים שבהם אנרגיות מתחדשות מנצחות: זמן הקמה ועלות. "אפשר להקים מתקני אנרגיה מתחדשת בהיקפים גדולים תוך חודשים ספורים, מקסימום שנתיים. תחנת כוח של דלקי מאובנים דורשת שנתיים עד חמש שנים, ותחנה גרעינית דורשת בממוצע כשבע שנים בשטח, לא כולל אישורים ותכנון. לפעמים הרבה יותר".

כדוגמה מדר מציין את הכור הגרעיני החדש שנבנה בבריטניה, שבנייתו הוארכה כבר כמה פעמים וצפויה לארוך 13 שנה לפחות. עלות ההקמה קפצה בינתיים מ-63 מיליארד שקלים ל-146 מיליארד שקלים. גם בטייוואן, שם הלחץ לחזור לגרעין גבוה במיוחד בגלל התלות ביבוא גז מקטאר, מומחים מעריכים שייקח שנים להפעיל מחדש את הכורים, ואחד מהם כבר לא ניתן לחידוש כלל.

"המורכבות ומגבלות הבטיחות מייקרות מאוד את התהליך", הוא מסביר. בתחנות גרעיניות קיים חשש מתמיד לדליפה של חומרים רדיואקטיביים שנוצרים בביקוע. אם חומרים אלה משתחררים, הם עלולים לסכן את בריאות הציבור ואת הסביבה. לכן נדרשות מערכות בטיחות מורכבות ויקרות.

גם פיתוחים טכנולוגיים חדשים בתחום הגרעיני לא ישנו את התמונה, לדעת מדר. "גם אם יצליחו להוזיל עלויות, קשה לראות איך אפשר להתחרות בגמישות של אנרגיות מתחדשות ושל פתרונות אגירה", הוא אומר. "המחירים של אגירת אנרגיה ושל הפקת חשמל מפאנלים סולאריים ומטורבינות רוח ירדו ב-70 עד 90 אחוז בעשור האחרון, והם ממשיכים לרדת. קילוואט-שעה סולארי זול יותר מקילוואט-שעה שמייצרים מגז, מפחם, מנפט, ובוודאי מגרעין".

מדר מסביר את הפער: "באנרגיות מתחדשות העלות היחידה היא מתקן האנרגיה עצמו, לא המשאב. בדלקי מאובנים רוב העלות היא הדלקים עצמם, שהפקתם הופכת קשה ויקרה יותר כי את כל המקורות הזולים כבר רוקנו. זה כמובן לא כולל תקופות של עליות מחירים מטורפות כמו שחווינו במלחמה הנוכחית וב-2022 עד 2023 עקב המלחמה באוקראינה".

מחקר כן, הסחת דעת לא

מדר סבור שלגיטימי לקדם מחקר ופיתוח בתחום הגרעיני, אבל מזהיר מהשקעת יתר על חשבון פתרונות שכבר קיימים. הוא לא לבד בעמדה הזו. האג'ימה מצוקובו, מזכ"ל ארגון המעקב הגרעיני האזרחי ביפן, אמר לניו יורק טיימס כי בהתחשב בעלויות הגבוהות ובזמני הבנייה הארוכים של מתקנים גרעיניים, אין כאן פתרון מיידי, ורציונלי יותר להשקיע את הכסף באנרגיות מתחדשות.

מהצד השני של הוויכוח, שרת הכלכלה של גרמניה קתרינה רייכה אמרה בכנס אנרגיה בהיוסטון בחודש שעבר כי הנטישה של הגרעין בגרמניה הייתה "טעות ענקית". גרמניה, שלפני אסון פוקושימה ייצרה רבע מהחשמל שלה בגרעין, סגרה את כל הכורים, ועכשיו חווה עליות מחירים בדלק ובחשמל על רקע המלחמה.

"הרבה מהטיעונים נגד אנרגיות מתחדשות סובבים סביב זה שלא תמיד יש שמש ורוח, אבל אגירת אנרגיה פותרת את האתגר הזה בזול", אומר מדר. "אנשי מקצוע שלא מבינים בתחום טוענים שאי אפשר להסתמך על אנרגיות מתחדשות כי הן לא מספקות בייסלואד (baseload), כלומר אספקה קבועה ויציבה של חשמל. אבל זה פשוט לא נכון".

כראיה הוא מציין את איחוד האמירויות, שהתחיל להקים שדה סולארי שיספק חשמל 24 שעות ביממה בהספק של לפחות גיגה-וואט אחד. לשם השוואה, תחנת כוח ממוצעת בישראל מייצרת חשמל בהספק של 0.8 גיגה-וואט.

אחת הבעיות עם קידום אנרגיה גרעינית היום, לדברי מדר, היא שימוש ציני ומכוון בנושא כדי לעכב את המעבר לאנרגיות מתחדשות. "יש מדינות וחברות שמקדמות את השיח על אנרגיה גרעינית כי יש להן אינטרס להמשיך את השימוש בדלקים מאובנים. הן יודעות שהקמת מתקנים גרעיניים תיקח שנים רבות ותעלה הרבה כסף, ובינתיים אפשר להמשיך להתבסס על דלקי מאובנים".

יתרון נוסף של אנרגיות מתחדשות, רלוונטי במיוחד בתקופה שבה טילים נופלים ברחבי הארץ, הוא הביזור שלהן, המקנה חוסן אנרגטי. "תחנות כוח גרעיניות ותחנות של דלקי מאובנים הן ריכוזיות", אומר מדר. "אם הן נפגעות, אנחנו מאבדים היקף ייצור חשמל נרחב, הפגיעה במשק קשה ולוקח הרבה זמן לתקן".

"לעומת זאת, אפשר לבנות בישראל מיליון מתקני אנרגיה מתחדשת נפרדים. מיליון מתקנים אי אפשר להשבית בבת אחת. גם אם 1,000 מתוכם ייפגעו, המערכת לא תרגיש את זה. ואפשר להקים אותם בזמן קצר ובעלויות נמוכות. הכול תלוי ברצון ובתיעדוף", הוא מסכם.

הכתבה הוכנה על ידי זווית, סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה.