mako
פרסומת

היום שאחרי: למה הבורסה צוללת ומה זה אומר?

תוצאות הבחירות המסתמנות מציגות תמונת מצב של חוסר הכרעה, והמשקיעים מגיבים בפאניקה. בעוד שמדדי הבנייה והנדל"ן מתרסקים בכמעט 8%, המטבע האמריקאי חוזר להתחזק ונוגע ב-3.10 שקלים. למה זה קורה, איך משפיעה הריבית, ולמה דווקא ענף הנדל"ן חוטף את המכה הקשה מכולם? במקביל: יום גורלי גם בשווקים בארה"ב

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
שורט בשהקעה
צילום: bunhill, getty images
הקישור הועתק

הבורסה של תל אביב התעוררה הבוקר למציאות כלכלית ופוליטית מורכבת. רק אתמול, ביום הבחירות עצמו, האווירה בשווקים הייתה אופטימית. סוחרים ומשקיעים קיוו להכרעה ברורה ולכינונה של ממשלה יציבה שתאשר תקציבים ותשדר ודאות. הציפייה הזו הובילה בימים האחרונים לעליות שערים. אולם הבוקר, ככל שתוצאות האמת התבהרו והצביעו על כך שאף גוש לא השיג ניצחון מובהק והמדינה צועדת ככל הנראה לקיפאון פוליטי נוסף – המסכים בבורסה נצבעו באדום בוהק, אם כי הירידות, נכון לשעה זו, דווקא נחלשות.

מדד ת"א 35, המאגד את החברות הגדולות במשק, יורד בכ-2.34%, מדד ת"א 125 איבד 2.8% מערכו, ומדד ת"א 90 צלל ב-4.13%. הסיבה לכך פשוטה: הכלכלה שונאת חוסר ודאות, והתוצאות מציבות בפני המשקיעים את התרחיש הגרוע מכל – שיתוק פוליטי שמוביל לשיתוק כלכלי ולחוסר יכולת למשול ולקבל החלטות.

למה חברות הנדל"ן הן הנפגעות העיקריות?

הנפגעים העיקריים והמיידיים מהמצב הם מדדי הבנייה והנדל"ן, שרושמים היום התרסקות של ממש. מדד הבנייה צולל בקרוב ל-8%, ומניות של ענקיות נדל"ן כמו ישראל קנדה ואפריקה מגורים נחתכו ביותר מ-10%. גם חברות כמו אלקטרה נדל"ן, אאורה ופרשקובסקי ספגו פגיעות קשות בממוצע של 9%. ההסבר לקריסה הזו טמון במילה אחת: ריבית. ענף הנדל"ן הוא ענף שחי על הלוואות ענק ומימון.

הענפים שרגישים ביותר לריבית - נדל"ן, בנקים (שירדו ב-4%) וביטוח (שנפלו ב-6%) - סופגים את המכה הקשה ביותר. הקיפאון הפוליטי אומר שלא תקום בקרוב ממשלה שתוכל לטפל במשבר הדיור או לאשר תקציבים מקיפים.

במקביל, קיימת ציפייה להעלאת ריבית הערב בארה"ב. השילוב של חוסר יציבות ממשלתית מקומית ולחץ עולמי, יקשה מאוד על בנק ישראל להוריד את הריבית בארץ, מה שמשאיר את חברות הנדל"ן עם הלוואות יקרות שחונקות את הפעילות שלהן ומבריחות את המשקיעים.

פרסומת

איך זה קשור למה שהולך לקרות היום בשוק בארה"ב?

הערב (רביעי) בשעה 20:00 בדיוק, כל העיניים של המשקיעים בעולם יופנו לוושינגטון ולבנק הפדרלי המרכזי של ארצות הברית, לקראת החלטת ריבית שצפויה לטלטל כל תיק השקעות, חסכון וקרן פנסיה. אף שהצפי הוא שהריבית – שמתפקדת בעצם כ"מחיר הכסף" של הכלכלה – תישאר ללא שינוי, הדרמה האמיתית תתרחש חצי שעה מאוחר יותר, כשיחל לנאום יו"ר הבנק.

כשהאינפלציה בארה"ב עדיין עקשנית ועומדת על 3.7% (הרחק מעל היעד), ומחירי הדלק מזנקים, הבנק המרכזי מהלך על חבל דק: הוא חייב להמשיך להילחם בעליות המחירים, אבל נזהר שלא לחנוק את המשק ולדחוף אותו למיתון. כל רמז מצידו להעלאות ריבית נוספות עלול להכניס את השווקים ללחץ, לייקר הלוואות ולהפיל את מניות הטכנולוגיה והחברות הממונפות. מנגד, איתות שהריבית סוף סוף הגיעה לשיא יעניק זריקת מרץ ורוח גבית למניות הצמיחה ולענף הנדל"ן.

אבל המתח בוול סטריט לא מסתיים בנגיד הבנק; מיד עם נעילת המסחר ייגשו למבחן האכזרי של ציפיות האנליסטים שתי ענקיות הטכנולוגיה הגדולות, מיקרוסופט וגוגל (אלפאבית), שיפרסמו את דוחותיהן הכספיים. בשוק האמריקני לא מספיק רק להרוויח המון, צריך גם להכות את התחזיות, והפעם השוק יחפש תשובה לשאלה קריטית אחת: האם ההשקעות המפלצתיות מתחילות סוף סוף להשתלם ולהניב רווחים? הדאגה הזו בוערת במיוחד בגוגל, שחייבת להוכיח שהמודל העסקי שלה שורד גם כשהגולשים עוברים לשאול שאלות ישירות את הבינה המלאכותית במקום להקליק על מודעות.

פרסומת

השילוב של טון הריבית ותוצאות המבחן של ענקיות הטכנולוגיה יהפוך את השעות הקרובות לגורליות עבור כיוון הכלכלה העולמית, ויקבע במידה רבה את מצב הרוח של השווקים בתקופה הקרובה.

מה קורה לדולר ולמה הוא מתחזק?

הזעזוע לא נשאר רק בגבולות הבורסה, אלא מכה בעוצמה גם בשוק מטבע החוץ, שם הדולר רושם רכבת הרים של ממש. רק אתמול, תחת האופטימיות שאולי תושג הכרעה פוליטית, השקל התחזק בצורה חדה והדולר צלל ונגע בשפל של 3.02 עד 3.03 שקלים. אבל הבוקר, עם ספירת הקולות וההבנה שאנחנו בדרך למבוי סתום, המגמה התהפכה לחלוטין. המשקיעים מיהרו לברוח אל "החוף המבטחים" של המטבע האמריקאי. הדולר התחזק במהירות ומחק את כל הירידות של אתמול, כשהוא מטפס חזרה ונסחר סביב 3.10 שקלים. תנודתיות כזו חדה תוך יממה בודדת מעידה על רמת הלחץ והעצבנות של המשקיעים שממהרים להגיב לכל עדכון מקלפיות ההצבעה.

המשמעות של קפיצת הדולר משפיעה ישירות על הכיס של כל אחת ואחד מאיתנו, ומייצרת מנצחים ומפסידים ברורים. המפסידים העיקריים מהתחזקות הדולר הם הצרכנים הישראלים והיבואנים. כשהדולר עולה, כל מה שאנחנו קונים מחו"ל הופך ליקר יותר: החל מקניות באינטרנט, דרך טיסות וחופשות בחו"ל, ועד למוצרי חשמל, רכבים ואפילו מוצרי מזון מיובאים בסופרמרקט. העלייה הזו עלולה גם לתדלק את יוקר המחיה והאינפלציה.

מנגד, מי שמרוויח מהתחזקות הדולר הם היצואנים הישראלים, ובראשם חברות ההייטק והתעשיות הביטחוניות. חברות אלו, כמו למשל יצרנית המרעומים "ארית תעשיות" שדיווחה הבוקר על עסקת ענק בארה"ב, מוכרות את המוצרים שלהן בדולרים, אך משלמות את רוב ההוצאות שלהן (כמו משכורות לעובדים בארץ) בשקלים. כשהדולר שווה יותר שקלים, ההכנסות שלהן במונחים מקומיים מזנקות והרווחיות שלהן גדלה. זו גם הסיבה שנקודת האור היחידה הבוקר בבורסה הייתה במניות הטכנולוגיה, שחלקן (כמו פאלו אלטו, טאואר ונובה) הצליחו לרשום עליות קלות, בעיקר בזכות העובדה שהן נסחרות גם בארה"ב ומושפעות מהמגמה החיובית של מניות השבבים בוול סטריט, מה שמוכיח שלפעמים הכלכלה העולמית מצליחה לרכך מעט את הצרות של הפוליטיקה המקומית.