הם מכרו את הבית ועברו לגור על אונייה. עכשיו הם תקועים בקמבודיה

ביום שלישי קיבלו יותר מ-200 נוסעים באונייה אודיסיאה הוראה לארוז את מזוודותיהם ולרדת בנמל סיהאנוקוויל שבקמבודיה. חלקם מכרו את בתיהם כדי לעבור לחיות על הסיפון, אחרים השקיעו חסכונות בשייט ממושך. לדברי נוסעים, ניתנו להם שמונה שעות בלבד לפנות את התאים. עכשיו הם מחפשים מלון וטיסה הביתה, בלי לדעת אם יקבלו את כספם בחזרה.

האונייה שווקה כבית צף שיאפשר לדייריו להקיף את העולם. המודל העסקי של החברה המפעילה, וילה ויי רזידנסס, התבסס על מכירת זכויות מגורים בתאים לצד תשלומים חודשיים: מחירי התאים נעו מכ-120 אלף עד כ-440 אלף דולר, ובנוסף נגבו דמי חבר חודשיים שמתחילים כיום בכ-3,500 דולר לפי אתר החברה. אבל ההכנסה החודשית לא הצליחה לספוג התייקרויות חדות.

מייסד החברה ויושב ראש הדירקטוריון שלה, מיקאל פטרסון, אמר לביזנס אינסיידר כי הזינוק במחירי הדלק מאז פרוץ המלחמה עם איראן בסוף פברואר הוא שהפיל את החברה. לדבריו, לפני המלחמה שילמה החברה כ-600 עד 700 דולר לטון דלק ימי, ואחריה נדרשה לשלם 2,000 עד 3,000 דולר. בחישוב לתא, הוצאות הדלק החודשיות עלו מ-1,800 דולר ל-6,000 עד 8,000 דולר. אלה נתונים שמסרו החברה ומייסדה, לא בדיקה עצמאית של חשבונותיה. פטרסון טען שלולא המלחמה, החברה הייתה מגיעה לאיזון תזרימי ברבעון השני של 2026.

אלא שהקשיים התחילו הרבה לפני המלחמה. יציאת האונייה מבלפסט התעכבה בארבעה חודשים בגלל תקלות מכניות, והכנתה להפלגה חרגה מהתקציב ב-15 מיליון דולר, לדברי פטרסון. שני נוסעים תבעו את החברה בטענה שהתאים והמתקנים לא תאמו את ההבטחות. החברה מכחישה את הטענות.

באפריל פנתה החברה לדיירים עצמם בבקשה להלוואות בריבית של 12% עד 24%, ובמקביל קיצצה יעדים במסלול כדי לחסוך בדלק. ביוני הודיעה על תוכנית לאונייה נוספת, לאחר שלדברי פטרסון נמכרו 85% מהתאים. אבל בשבוע שעבר קרסו המגעים עם אוניל קוסה, לשעבר מנכ"ל חברת השייט של מרגריטוויל, שהיה אמור להזרים מזומנים ולהצטרף כשותף תפעולי. פטרסון אמר שהוא שוקל פנייה להליך פשיטת רגל.

מול ניסיונות ההצלה עומדים אנשים שכבר שילמו ונשארו בלי מענה. רינה קוואצה מבריזבן סיפרה לרשת ABC האוסטרלית שנותרו לה 18 חודשי שייט, אבל עכשיו היא שוהה במלון בקמבודיה ומנסה להסדיר טיסה הביתה, בלי שאיש אמר לה אם תקבל את כספה בחזרה. נוסעת אוסטרלית אחרת, ליסה מקיי, שילמה מחסכונות הפנסיה שלה על שייט שעוד לא הספיקה להצטרף אליו.

בהודעה שפרסמה הציגה החברה כוונה לגייס הון ולארגן מחדש את הפעילות תוך 60 יום, אך הבהירה שאין ודאות שהתוכנית תצליח. לנוסעים שכבר ירדו מהאונייה, כל יום המתנה עולה כסף — על מלון, על טיסות — ואף אחד לא מבטיח להם שיראו בחזרה את מה ששילמו.