בבורסה חוששים: הבחירות יסתיימו בלי הכרעה
ניתוח של עשר מערכות שנערכו מאז 2003 מראה שהשוק מתמחר קיפאון פוליטי חודשים לפני הקלפי. הפעם, הלקח של ההפיכה המשטרית והשלכותיה הכלכליות מוסיף למשוואה סיכון חדש


הבחירות מתקרבות, והפוליטיקאים נאבקים על כל קול — אבל שוק ההון הישראלי אינו ממתין לתוצאות. מחקר חדש של הבורסה לניירות ערך, שחובר על ידי כלכלן המאקרו ניסן אברהם, ניתח עשר מערכות בחירות שנערכו בישראל מאז 2003, ומצא דפוס חד וחוזר: כשהמשקיעים מריחים קיפאון פוליטי, הם מצביעים ברגליים הרבה לפני שנפתחות הקלפיות.
המספרים חד־משמעיים. בשלושת החודשים שלפני מערכות בחירות שלא הובילו להכרעה, ירד מדד תל אביב 125 בממוצע 5.3%. לעומת זאת, כשהסתמנה הכרעה ברורה, הירידה באותה תקופה עמדה על 0.2% בלבד. הפער הזה אינו סטטיסטי גרידא, הוא משקף מנגנון תמחור מוקדם: השוק קורא את המפה הפוליטית חודשים מראש, ומגיב בהתאם.
אלא שהפעם, למשוואת חוסר הוודאות הרגילה מצטרף משתנה נוסף שאין לו תקדים בעשר מערכות הבחירות שנבדקו. הניסיון של השנים האחרונות הוכיח למשקיעים שמעבר לשאלה אם תהיה הכרעה, יש משמעות עצומה לשאלה מי ינצח. בשנה שקדמה למלחמה, ההפיכה המשטרית שקידם שר המשפטים יריב לוין הכתה בשוק ההון ומשכה את המדדים כלפי מטה. דווקא לאחר פרוץ המלחמה, כשנדמה היה שישראל ניצבת בפני אתגר ביטחוני חסר תקדים, הבורסה עלתה, כי המשקיעים העריכו שהמשבר הביטחוני גנז את ההפיכה והגדיל את הסיכוי להחלפת הממשלה. נקודת השפל של מדד תל אביב 35 נרשמה ב־26 באוקטובר 2023, ומאותו רגע ועד מאי 2026 הציג המדד מגמת עלייה כמעט רצופה, שנשענה על ההנחה שהממשלה תוחלף בקלפי.
בחמישה החודשים האחרונים, עם זאת, חזר הדשדוש. הסיבה אינה רק מגמות בין-לאומיות, אלא גם ההבנה שהתרחיש שהשוק ראה כמובן מאליו, החלפת ממשלה, אינו מובטח כלל. האפשרות שהקואליציה הנוכחית תישאר בשלטון מאלצת את המשקיעים לתמחר מחדש סיכונים שחשבו שהם מאחוריהם.
ביום שאחרי, הפערים נמחקים
ומה קורה ביום שאחרי? גם כאן המחקר מספק תשובה, ובמפתיע היא דווקא מעודדת. למרות הנפילות לפני בחירות ללא הכרעה, חמישה חודשים לאחר יום הבוחר הפערים נמחקים כמעט לחלוטין: תשואה של 6.7% במערכות ללא הכרעה, לעומת 6.5% במערכות עם הכרעה. ב־12 החודשים שלאחר הבחירות, הניב מדד תל אביב 125 תשואה ממוצעת של 16.4%, לעומת ממוצע שנתי של 11.5% לאורך כל התקופה שנבדקה. ראוי לציין שהעליות הללו לרוב חפפו למגמות חיוביות בשווקים הגלובליים, ולא היו תוצר ישראלי טהור.
גם לשקל יש תפקיד במשוואה. לפי המחקר, בשנה שלפני בחירות המטבע המקומי מתחזק בממוצע 1.4% בלבד מול סל המטבעות, בעוד בשנה שאחריהן הייסוף מואץ ומגיע ל־2.5%. עבור ישראלים שמשקיעים בחו"ל ללא גידור מטבעי, המשמעות ברורה: התחזקות השקל לאחר הבחירות עלולה לשחוק חלק מהרווחים שנצברו.
המסקנה המרכזית של המחקר היא שהשוק אינו נוטה צד פוליטי, הוא פשוט מחפש ודאות. ברגע שהאבק שוקע, יסודות הכלכלה, הריבית, האינפלציה, הצמיחה והמצב הגיאופוליטי, הם שמכתיבים את הכיוון ולא תוצאות הבחירות. אבל הלקח של ההפיכה המשטרית וההשלכות הכלכליות שנלוו אליה מלמד שהפעם השאלה אינה רק אם תושג הכרעה, אלא גם מהי המדיניות שתנקוט הממשלה שתיכון, ועד כמה היא תאפשר למשקיעים לחזור ולנשום.