החקלאים בצפון מחכים לפיצוי, ונאלצים להסתמך על תרומות

כמעט שלוש שנים לאחר פרוץ המלחמה בצפון, חקלאים רבים שאיבדו את מטעיהם וכרמיהם עדיין לא קיבלו את הפיצויים שיאפשרו להם לשקם את משקיהם. לפי הנתונים, יותר מ-4,000 דונם של מטעים וכ-1,300 דונם של כרמים נהרסו במלחמה ונדרשים לנטיעה מחדש. אומנם חלק מהחקלאים קיבלו פיצויים בגין נזקים ישירים או במסגרת מתווים שסוכמו עם רשות המסים, אולם רבים אחרים עדיין נמצאים בהליכי תביעה או טרם הגיעו להסכמות.

לתוך הפער הזה נכנס ארגון ReGrow, ארגון ישראלי שפעל במשך שנים לקידום חקלאות וביטחון תזונתי ברחבי העולם, ולאחר 7 באוקטובר הפנה את מירב משאביו לשיקום חקלאות שנפגעה במלחמה, תחילה בעוטף עזה ולאחר מכן בצפון. עד כה גייס הארגון כ-6.5 מיליון דולר מקרנות משפחתיות, פדרציות וגופי פילנתרופיה בישראל ובעולם, והוא מסייע ל-46 משקים ב-21 יישובים לאורך גבול הצפון, ממשקים משפחתיים ועד קיבוצים. במסגרת התוכנית יינטעו מחדש כ-268 אלף עצים וגפנים, בהם תפוחים, אפרסקים, דובדבנים, אבוקדו, קיווי ועינבי יין, על שטח כולל של כ-1,800 דונם.

מהארגון נמסר כי המענקים מכסים 30% מעלויות הנטיעה מחדש והגידול בשנים הראשונות, עד שהעצים מניבים פרי. לדברי הארגון, מרגע הנטיעה עשויות לחלוף כארבע שנים עד שמטע חדש חוזר להניב הכנסה, ולכן הסיוע מאפשר לחקלאים להתחיל את התהליך עוד לפני שהפיצויים הממשלתיים מגיעים. התוכנית משלבת גם חדשנות חקלאית, כך שהמטעים החדשים נבנים עם מערכות וגישות מתקדמות שנועדו לשפר פריון, עמידות ורווחיות. הארגון פועל כעת לגיוס שבעה מיליון דולר נוספים כדי להרחיב את התוכנית ולתמוך ב-48 משקים נוספים הממתינים בתור.

אבי סבגי, חקלאי ממושב מרגליות, איבד בעקבות פינוי היישוב והירי של חיזבאללה גישה לכמעט 40 דונם של מטעי אפרסק, כמחצית מהמשק שלו. כיום הוא מכין את הקרקע לנטיעת מטע מודרני ומכוסה רשת, שתוכנן בסיוע מענק של הארגון לשפר את הפריון ולהיות עמיד יותר בפני אירועי קיצון אקלימיים.

אליעזר ביטון, חקלאי ממושב אביבים שעובד את אדמתו כבר 60 שנה, איבד כמעט 11 דונם של מטעי אפרסק במלחמה. הוא החליט לנטוע מחדש את השטח בקיווי ולהמשיך לעבד את אדמתו על הגבול. "המענק מהארגון הגיע ברגע הקריטי ביותר. הוא אפשר לי להתחייב ולהפעיל את המים לעצים", אומר ביטון. "היישובים הסמוכים לגדר חיים בין מלחמה למלחמה. מה שמחזיק אותנו כאן זו ההבנה שאם אנחנו לא נהיה כאן, אף אחד אחר לא יהיה כאן."

דניאל אברהם, מנכ"לית ReGrow, מסבירה: "עבור חקלאי שאיבד מטע, הזמן אינו עוצר. כל שנה של המתנה לפיצויים היא שנה נוספת שבה נדחית חזרת המשק לפעילות מלאה." לדבריה, המטרה היא לאפשר לחקלאים לנטוע מחדש כבר עכשיו, להחזיר את הקרקע לעיבוד ולשלב פתרונות מתקדמים שיחזקו את עמידות המשקים לטווח ארוך. "שיקום החקלאות בצפון הוא חלק בלתי נפרד משיקום קהילות הגבול ומהבטחת עתידה של החקלאות הישראלית", היא מוסיפה.

אילת לוין־קארפ, מנכ"לית סיד ישראל, ארגון הגג של ארגוני הסיוע ההומניטרי והפיתוח הבינלאומי, מסרה: "מאז 7 באוקטובר ראינו כיצד ארגונים ישראליים שפעלו במשך שנים ברחבי העולם ידעו להביא הביתה את הידע, הניסיון והיכולות שצברו. ReGrow, שהוא חלק מקהילה זו, הוא דוגמה ליכולת לרתום מומחיות בחקלאות, בביטחון תזונתי ובבניית חוסן למשימה של שיקום החקלאות והחזרת חקלאים לאדמותיהם. זו אחת העוצמות של קהילת הסיוע הישראלית - להתגייס בישראל בשעת חירום, ובמקביל להמשיך את העשייה והמחויבות לקהילות ברחבי העולם."