10 הערים הכי עניות בישראל

שיעור העוני בישראל הוא כבר אינו תופעה שמתקיימת "בשוליים". לפי דוח העוני והאי-שוויון החדש של הביטוח הלאומי, כמעט כל ילד שלישי במדינה גדל במשפחה שחיה מתחת לקו העוני. בערים מסוימות כמעט מחצית מהמשפחות מתקיימות מהכנסה שאינה מאפשרת רמת חיים בסיסית. הנתונים מציירים מפה ברורה של מצוקה כלכלית: לא רק בפריפריה, אלא גם בלב הערים הגדולות, במקומות שבהם מאות אלפי ישראלים מתמודדים מדי חודש עם השאלה הפשוטה: האם אפשר לסגור את החודש.

הדוח מתבסס על נתוני ההכנסות של שנת 2024 וכולל גם אומדן ראשוני לשנת 2025, שמרמז על אפשרות להחמרה מסוימת בשיעורי העוני ובעיקר בעומק שלו. לפי הדוח, העוני בישראל אינו תופעה שולית: בשנת 2024 חיו במדינה כ-2 מיליון נפשות עניות, מהן 880.5 אלף ילדים ו-158.7 אלף אזרחים ותיקים. שיעור העוני בקרב כלל האוכלוסייה עומד על 20.7%, בקרב ילדים על 28%, ובקרב אזרחים ותיקים על 12.5%. מדובר בשיעורים גבוהים שנשמרים יציבים יחסית לעומת השנה הקודמת, אבל ממשיכים לשקף מציאות חברתית וכלכלית עגומה במיוחד .

אחד הפרקים הבולטים בדוח עוסק בפיזור הגיאוגרפי של העוני, ומדגים עד כמה מדובר בתופעה שמתרכזת בערים מסוימות. הנתונים על שיעורי העוני בערים הגדולות בישראל מצביעים על פערים חדים במיוחד. מודיעין עילית מובילה את הרשימה עם שיעור עוני של 48.2% בקרב משפחות, כלומר כמעט מחצית ממשקי הבית בעיר חיים מתחת לקו העוני. ירושלים נמצאת במקום השני עם שיעור של 38.6%. לאחריהן מדורגות בית שמש עם 36.3% ובני ברק עם 31.1%. בהמשך מופיעות ערים נוספות עם שיעורי עוני גבוהים יחסית: לוד (21.8%), נתניה (20.7%), אשדוד (20%), באר שבע (19.1%) וחיפה ובת ים עם 18.4%. הנתונים האלו מדגישים כי העוני בישראל אינו מתמצה בפריפריה בלבד, אלא קיים גם בערים מרכזיות וגדולות מאוד, כאשר במקרים מסוימים מדובר בריכוזים משמעותיים של אוכלוסייה החיה במצוקה כלכלית מתמשכת.

לשאלה הבסיסית ביותר: "מה נחשב 'עוני' בישראל של היום"? עונה הדו"ח כי קו העוני נקבע על פי מחצית מההכנסה החציונית לנפש. בשנת 2024 קו העוני לאדם יחיד עמד על 4,434 שקל בחודש. זוג עם שני ילדים נחשב עני אם הכנסתו נמוכה מ-11,352 שקל, ומשפחה בת שש נפשות אם הכנסתה נמוכה מ-15,077 שקל. המשמעות היא שגם משקי בית עובדים עלולים להימצא מתחת לקו העוני כאשר הכנסת העבודה אינה מספיקה ביחס לעלות המחיה ולרמת ההכנסה במשק.

לצד הערים שבהן שיעורי העוני גבוהים במיוחד, קיימות גם ערים גדולות שבהן שיעורי העוני נמוכים משמעותית, והן מייצגות את הקצה השני של המפה החברתית בישראל. הדוח מציין כי העיר עם שיעור העוני הנמוך ביותר בקרב משפחות היא רמת השרון, עם תחולת עוני של 5.9%, ואחריה כפר סבא עם 6.1%. עוד ברשימת הערים הפחות עניות נכללות גבעתיים (6.2%), רעננה (6.8%), ראש העין (7.4%), תל אביב־יפו (7.7%), נס ציונה (7.7%), חולון (8.5%), פתח תקווה (9%) ו־ראשון לציון (9.1%). נתונים אלו מדגישים את הפערים המשמעותיים בין ערים בישראל, כאשר במקומות מסוימים רק משפחה אחת מכל עשרים חיה מתחת לקו העוני, לעומת ערים אחרות שבהן מדובר ביותר משליש ואף כמעט במחצית מהמשפחות.

בעתיד שיעורי העוני יגדלו

הדוח מתייחס בהרחבה גם לתפקיד המדיניות הממשלתית בצמצום העוני, ומציג את האפקט המשמעותי של תשלומי העברה ומיסים ישירים. בשנת 2024 צמצמו הקצבאות והמיסוי את שיעורי העוני בקרב אנשים בודדים ב-34.5% ואת שיעורי העוני בקרב משפחות ב-42%. כלומר, ללא מנגנוני התמיכה הציבוריים, שיעורי העוני בישראל היו גבוהים בהרבה.

עם זאת, בדוח מופיע גם אומדן ראשוני לשנת 2025 שמצביע על היחלשות מסוימת בצמצום העוני בקרב ילדים: שיעור צמצום העוני בקבוצה זו צפוי לרדת מ-23.8% ל-20.1%. מדובר באיתות לכך שגם כאשר המדינה מפעילה כלים לצמצום עוני, האפקטיביות של אותם כלים אינה בהכרח מספיקה מול הגידול ביוקר המחיה והלחצים הכלכליים.

התחזית הראשונית ל-2025 כוללת מגמות שעשויות להצביע על החמרה נוספת. לפי ההערכה, תחולת העוני נטו תעלה ל-21% ותחולת העוני בקרב ילדים תעלה ל-28.8%. מעבר לשיעורים עצמם, הדוח מדגיש את העלייה בעומק העוני ובחומרתו. עומק העוני, המבטא את המרחק של הכנסת העניים מקו העוני, צפוי לעלות מ-39.7% ל-42.5%.

חומרת העוני, מדד המשקלל במיוחד את מצבם של העניים ביותר, צפויה לעלות מ-23.8% ל-26.9%. הנתונים האלו מצביעים על כך שגם אם העלייה בשיעור העניים אינה דרמטית, מצבם הכלכלי של מי שכבר נמצאים מתחת לקו העוני עלול להפוך קשה יותר.

עשירים יותר מול עניים יותר

ומה לגבי מתעשרי הייטק למשל? הדוח עוסק גם באי-השוויון בהכנסות, ומציין כי ישראל ממשיכה להיות אחת המדינות המפותחות שבהן רמת האי-שוויון גבוהה יחסית. מדד ג’יני, המשמש כלי מרכזי למדידת פערים, מצביע על כך שהפערים בישראל משמעותיים בהשוואה בינלאומית. עם זאת, הדוח מציין ירידה מסוימת במדד ג’יני נטו, בין היתר משום שההכנסה נטו עלתה בכל העשירונים - אך העלייה בעשירון התחתון הייתה גבוהה יותר (6%) לעומת העשירון העליון (2.3%). מדובר בשינוי מתון בלבד בתוך מערכת חברתית שבה הפערים ממשיכים להיות עמוקים.

הביטוח הלאומי מתריע כי יש עלייה בשיעור האנשים המדווחים על קושי לסגור את החודש או על ויתורים בסיסיים. בין היתר מצוין בדו"ח מצב שבו משפחות נאלצות לוותר על ארוחה חמה, על תרופות מרשם או על טיפול רפואי בשל מגבלות כלכליות. ממד זה ממחיש כי העוני אינו רק מספר על הנייר, אלא מציאות המשפיעה בפועל על בריאות, תזונה ורווחה בסיסית.

בסיכומו של דוח, התמונה העיקרית היא של יציבות ברמות העוני אך המשך היקף רחב מאוד של אוכלוסייה החיה מתחת לקו העוני, לצד פערים גיאוגרפיים עמוקים בין ערים שונות בישראל. הנתונים עבור 2025 מצביעים על אפשרות לעלייה בתחולת העוני ולהחמרה במצבם של העניים ביותר.

השאלה היא עוד כמה זמן יצליח הקצבאות ותשלומי העברה לסייע בצמצום העוני, עד שיוקר המחיה והפערים המבניים בין קבוצות אוכלוסייה ואזורים שונים במדינה - יכריע.