בג"ץ קבע: ICL תשלם מאות מיליוני שקלים על הפקת מים מים המלח
בית המשפט העליון קיבל עתירות של ארגוני לובי 99 ואדם טבע ודין, וקבע כי רפורמת המים משנת 2017 חלה גם על בעלת הזיכיון ההיסטורי. במקביל, משרד האוצר פרסם את תזכיר חוק הזיכיון החדש, שצפוי להיכנס לתוקף ב-2030
בית המשפט העליון חייב את חברת מפעלי ים המלח, חברת בת של קבוצת ICL, לשלם דמי מים עבור המים המליחים שהיא מפיקה באזור הזיכיון שלה. פסק הדין ניתן בעקבות עתירות שהגישו ארגון לובי 99 וארגון אדם טבע ודין נגד החלטת משרד המשפטים לפטור את החברה מתשלום.
השופטת דפנה ברק-ארז קבעה כי הרפורמה בתעריפי המים משנת 2017, שהחילה חובת תשלום על מפיקי מים מליחים, חלה גם על מפעלי ים המלח. "זיכיון אינו 'עיר מקלט' מפני תחולתן של רפורמות כלליות", כתבה בפסק הדין. השופט עופר גרוסקופף הצטרף לעמדתה וקבע: "הזכות להשיג מים אינה כוללת חסינות מפני שינויים רגולטוריים".
היקף התשלום מוערך בכ-250 מיליון שקל עבור התקופה שבין 2018 לבין תום הזיכיון, הצפוי להסתיים ב-2030. בג"ץ הורה לרשות המים לגבות מהחברה את דמי המים, לאחר שדרישות תשלום בסך של יותר מ-83 מיליון שקל עבור השנים 2018–2020 לא נגבו בשל המחלוקת המשפטית. בנוסף, נפסקו הוצאות משפט לחובת מפעלי ים המלח.
חברת מפעלי ים המלח מחזיקה בזיכיון להפקת מחצבים באזור ים המלח מאז שנות ה-60, ומשלמת עבורו תמלוגים שנתיים לממשלה. לטענת החברה, תשלומים אלה פטרו אותה מחובת תשלום נפרד עבור המים.
מ-ICL נמסר: "אנו מביעים אכזבה מפסק הדין, אשר לדעתנו אינו מידתי וסותר באופן מובהק הן את עמדת המדינה בנושא והן את לשון החוק. מדובר למעשה בשינוי תנאי הזיכיון במהלך תקופתו, מהלך אשר מעורר פעם נוספת אי-ודאות רגולטורית ניכרת נוכח תנאי המכרז החדש לזיכיון ים המלח".
ד"ר עינת סולניק, היועצת המשפטית של לובי 99, אמרה: "לובי 99 נאבק להוזיל את יוקר המחיה ופועל בעיקר נגד תאגידי ענק שמנצלים את כוחם בקרב מקבלי ההחלטות בניגוד לאינטרס הציבורי. לפי הערכת חברת מקורות, דמי המים ש-ICL תשלם יובילו להוזלת דמי המים של כלל אזרחי ישראל. אין שום סיבה שנסבסד את הפעילות הרווחית מאוד של החברה הזו, שעסוקה בעיקר בניצול משאבי הטבע בים המלח ששייכים לציבור כולו, תוך התנערות בוטה מחובותיה".
תזכיר חוק הזיכיון החדש
במקביל לפסיקה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' פרסם להערות הציבור את תזכיר חוק זיכיון ים המלח. החוק המוצע נועד להסדיר מחדש את הזיכיון, שיתחדש ב-1 באפריל 2030, והוא מתמקד בשלושה עקרונות עיקריים: הגדלת הכנסות המדינה מ-35% ל-50% בממוצע מרווחי הזיכיון, הקטנת שטח הזיכיון והחזרת שטחים לציבור לצורך שמירה על הסביבה, וייעול ההליכים הבירוקרטיים. החוק גם מבטל את זכות הקדימה הנתונה לבעל הזיכיון הנוכחי.
בלובי 99 בירכו על הטיוטה אך הביעו הסתייגויות. "בהמשך לניצחון שלנו היום בבג"ץ, מדובר בעוד צעד חשוב מאוד לקראת זיכיון חדש שישים לנגד עיניו את טובת כלל הציבור", נמסר מהארגון. "עם זאת, המטרה שמציב לעצמו משרד האוצר עדיין נמוכה מדי. יש להציב את המטרה על 80%, ולא על 50% בלבד".
מ-ICL נמסר כי "תזכיר החוק הינו חלקי ואינו משקף את התמונה המלאה באשר לתנאי הזיכיון העתידיים. החברה תלמד את הנושא ותוכל לגבש עמדה רק לאחר פרסום יתר החלקים שעתידים להתפרסם בטיוטת החוק וכן את תנאי המכרז המלאים".