האיש שמוכר לעשירים שלדים, רוצה לתרום אחד גם למוזיאון בישראל

במוזיאון הטבע על שם שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב מתרגשים. אם הכל יילך כמו שצריך, הוא עומד לקבל שלד של טירנוזאורוס רקס, תרומה שהמוזיאון מתאר כ"נדירה ביותר" ו"ייחודית במזרח התיכון". "שלד של טי-רקס, טורף-על ענק, שיש ממנו מספר מאובנים קטן בכל העולם", אמרו במוזיאון בתגובה לפניית mako. "הצגתו במוזיאון הטבע בישראל היא ראשונה מסוגה ובעלת חשיבות הן למחקר המדעי והן בחשיפה לציבור הרחב".

התרומה, שעדיין לא סוכמה סופית, מגיעה מאיש עסקים בריטי בשם מרטין ג'נקינס. אלא שתחקיר מקיף של Bloomberg Businessweek, שפורסם השבוע, מציירת תמונה מטרידה על פעילותו בשוק המאובנים: מכירות שבוטלו, דוחות מדעיים שהמדענים עצמם טוענים שזויפו, מוזיאונים שהקפיאו תערוכות ואיומי תביעה בעשרות מיליוני דולרים על אקדמאים ועיתונאים שהעלו שאלות. אספנים ותיקים בתחום מכנים אותו "וולדמורט".

שוק הדינוזאורים עצמו נמצא ברתיחה. השבוע נמכר שלד טי-רקס בשם גאס במכירה פומבית של סות'ביס בניו יורק תמורת 50.1 מיליון דולר, המחיר הגבוה ביותר ששולם אי-פעם עבור דינוזאור. שלדי דינוזאורים הפכו בשנים האחרונות למעמד נכסים חדש בקרב העשירים בעולם, בדומה לקבוצות ספורט או ביצי פברז'ה.

המיליארדר דן או'דאואד רכש טי-רקס ב-2009 תמורת 600 אלף דולר. "זה יכול לבלוע אותך בנגיסה אחת. זה פשוט יצור מדהים", אמר לבלומברג. "זה הגביע הכי טוב שאפשר להחזיק". הפינאנסיר קן גריפין שילם 44.6 מיליון דולר על סטגוזאורוס, וגם ליאונרדו דיקפריו וניקולאס קייג' נכנסו למשחק.

אבל שוק שמתנהל כמעט ללא פיקוח רגולטורי מושך אליו גם שחקנים מפוקפקים. ג'נקינס, יועץ למשפחות עשירות שהפנה את תשומת לבו לדינוזאורים, הציג את עצמו כאספן פילנתרופי שמטרתו לחנך ילדים ולהציג מאובנים במוזיאונים. הסיפור שחשפה בלומברג מעיד על דפוס שונה.

בנובמבר 2022 תכנן בית המכירות כריסטי'ס למכור בהונג קונג טי-רקס בשם "שן", תמורת 15 עד 25 מיליון דולר. כריסטי'ס שיווקה את השלד כאחד מהנחקרים ביותר מבחינה מדעית. קבוצה של חמישה מומחי מאובנים ברחבי העולם, שני פלאונטולוגים, שני סוחרים ואספן, זיהו בתמונות הפרסום דבר מטריד: רוב השלד נראה להם כהעתק של טי-רקס אחר בשם סטן, שנמכר בכריסטי'ס שנתיים קודם תמורת 31.8 מיליון דולר.

פיטר לארסון, ציד מאובנים ידוע מדרום דקוטה שחברתו מחזיקה בזכויות הקניין הרוחני על סטן, היה נחרץ: "הם משתמשים בסטן כדי למכור דינוזאור שהוא לא סטן. זה מטעה מאוד". לארסון פנה לעיתונות ואיים בתביעת זכויות יוצרים. כריסטי'ס ביטלה את המכירה.

תביעה על סך 90 מיליון דולר

הפרשה חשפה רשת רחבה יותר. הפלאונטולוג הבלגי פסקל גודפרואה, מנהל מחלקת מדעי כדור הארץ במכון המלכותי הבלגי למדעי הטבע, זיהה שמונה דוחות מדעיים שונים עבור שלדי טי-רקס מרובים, שכולם מקושרים לג'נקינס. לכל הדוחות אותו עיצוב שחיקה את הנשיונל ג'יאוגרפיק, וכולם נשאו את שמם של אותם שני חוקרים, דייויד בורנהם וג'ון נאדס. כמה מהם תיארו שלדים שונים כ"בין השלמים ביותר שהתגלו אי-פעם".

גודפרואה גם זיהה שגולגלת טיטוס, שלד שהוצג בנוטינגהם שבאנגליה, נראית כהעתק של גולגלת סטן. ארבעה מומחים נוספים הבחינו באותו דמיון, וגם חובבים בפורומים מקוונים העלו את השאלה. במקביל, מוזיאון בליון שתכנן להציג טי-רקס בשם רייקר, שתואר כרביעי בשלמותו בעולם, גילה שהדוח המדעי שלו כמעט זהה לדוח של שלד אחר, ברברה, למעט השם ואחוז השלמות. ג'נקינס הסביר במייל שהשלד נקרא קודם ברברה, על שם אמו, אך שינה את שמו. המוזיאון הקפיא את התערוכה.

בורנהם, אחד משני החוקרים ששמם מופיע על הדוחות, אמר לבלומברג שכל דוח שנושא את שמו ולא פורסם על ידי מוזיאון הוא מזויף, ושעצם קיומם של מסמכים כאלה "מדאיג מאוד מבחינה מדעית ואתית".

כל מי שניסה לחקור את הנושא נתקל בתגובה משפטית. דונה ייטס, ארכיאולוגית ומרצה לקרימינולוגיה באוניברסיטת מאסטריכט, כתבה בבלוג שלה על פעילות ג'נקינס וקיבלה מכתב איום על תביעה בסך 90 מיליון דולר. "אני אקדמאית", אמרה. כשעיתון ניו זילנד הראלד ניסה לפרסם כתבה, ג'נקינס פנה לבית המשפט וחסם אותה בצו מניעה. יותר מ-12 אנשים שעבדו עמו סירבו לדבר עם בלומברג בשל הסכמי סודיות, ו-23 נוספים הסכימו רק בתנאי אנונימיות.

ג'נקינס טוען, באמצעות עורך דינו, שבבעלותו שלושה שלדי טי-רקס בלבד, שכולם מוחזקים בנאמנויות צדקה שאוסרות מכירה מסחרית. לדבריו, אחד מהם מיועד לתרומה למוזיאון שטיינהרדט. נשיא האגודה לפלאונטולוגיה של חולייתנים, סטיוארט סומידה, תיאר את ג'נקינס כ"תקן הזהב החדש לאספנים פרטיים".

אלא שממצאי בלומברג מערערים את הטענה הפילנתרופית. לפי ארבעה אנשים בעלי ידע ישיר, בחודשים האחרונים ניסה ג'נקינס למכור שלדי טי-רקס באמצעות מתווכים לאנשים עשירים תמורת כ-35 מיליון דולר ליחידה. עוד ביוני האחרון הוצע למיליארדר אספן ידוע לרכוש את ברברה, שתוארה במסמך שיווק כ"אחד משלושה שלדי טי-רקס נקביים ידועים". המסמך, שבלומברג צפתה בו, מציין: "הקניין הרוחני, הנרטיב והמותג שניתן לנצל מהדגימות האלה הם כמעט בלתי מוגבלים".

מוזיאון שטיינהרדט, מצדו, מתייחס להצעה בהתלהבות, אך בחר שלא להתייחס ישירות לטענות שהועלו נגד ג'נקינס בתחקיר בלומברג.