"למשפחה חרדית יש שמונה ילדים בממוצע ואת זה אני רוצה לממן"

כנס התאחדות התעשיינים, "ישראל בוחרת תעשייה 2026", שנערך היום (ד') אירח ראשי מפלגות ובכירים בהם נפתלי בנט, גדי איזנקוט, יעקב אשר, אחמד טיבי, איתמר בן גביר, בני גנץ ובצלאל סמוטריץ'. במוקד הדיונים עמדו תחרותיות התעשייה, משבר כוח האדם וההשלכות הכלכליות של המלחמה, אך הנושא שריחף כל הזמן ברקע היה יחס המדינה לציבור החרדי, שילובו בתעסוקה ובעיקר שאלת המימון שלו על ידי משלם המיסים.

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הגיע לכנס כדי להתגאות בנתוני המאקרו: גירעון נמוך מהתחזיות (3.2% כיום), ירידה בפרמיית הסיכון וניהול של כלכלת מלחמה ארוכה מבלי לקרוס. אך כשהגיע לשאלת מימון הציבור החרדי, השר הציג משנה אידיאולוגית ששמה ערכים, לתפיסתו, מעל למתמטיקה הטהורה.

סמוטריץ' עומת עם נתונים ממחקר של מכון קהלת, לפיהם משפחה חרדית נתמכת על ידי המדינה ב-7,000 שקל בחודש יותר ממה שהיא משלמת במיסים, בעוד משפחה ציונית ממוצעת משלמת 5,000 שקל יותר ממה שהיא מקבלת. "לאורך זמן הגרף יקרוס", הזהיר עמית סגל, המראיין.

סמוטריץ' דחה בתוקף את "התחזיות האפוקליפטיות", כהגדרתו. לדבריו, תהליכי שילוב החרדים בתעסוקה, ובעיקר של הנשים החרדיות שעוקפות את ממוצע ה-OECD, קורים באופן טבעי ואסור לכפות אותם. אך רגע השיא הגיע כשנדרש להצדיק את הסבסוד הממשלתי: "משפחה חילונית או אחרת יש לה שלושה ילדים בממוצע, ולחרדית שמונה ילדים בממוצע. ואת זה אני רוצה לממן", הכריז לקול מחאות מהקהל. מבחינתו, ילודה בעם היהודי היא ערך עליון שיש לתקצב, כפי שהמדינה מסבסדת חקלאים, מתיישבים בפריפריה או ביטחון.

בד בבד, סמוטריץ' תקף בחריפות את מועצות הייצור החקלאיות, שאותן כינה "קרטלים" שהופכים את אזרחי ישראל לבני ערובה של מחירים מופקעים. "שאף אחד לא יספר לי ש-40 ו-60 שקל לקילו ענבים זה מחיר שפוי, היום צריך לקחת משכנתה כדי לקנות אותם", התקומם, ושיתף: "אני עם שבעה ילדים קונה את זה, אבל היום אצלי סבא וסבתא מביאים ענבים כשהם באים להתארח בשבת לילדים. מה זה הדבר הזה?". הדוגמה שימשה אותו להמחשת מאבקו לפתיחת ענף החקלאות לתחרות מלאה, ריסוק המונופולים ואפס מכסים.

יעקב אשר: "אל תחתכו את האצבעות כדי שיתאימו לכפפה"

ח"כ יעקב אשר, יו"ר יהדות התורה וראש עיריית בני ברק לשעבר, עלה לבמה כדי להדוף את הטענות על כך שהחרדים הם "פרזיטים". לטענתו, הבעיה אינה בחוסר רצון של חרדים לעבוד, אלא במדינה שמציבה חסמים: מוסדות כמו המל"ג והממשלה דורשים תארים אקדמיים ודרישות ניסיון שחוסמות חרדים מלהיכנס לשירות הציבורי. "אתם רוצים שאנחנו נתאים את היד לכפפה", קבל. "תתאימו את הקריטריונים ללקוח, אל תתאימו את הלקוח לקריטריונים. אי אפשר לעשות ניתוח פלסטי לציבור של מיליון וחצי איש".

כאשר עומת עם סוגיית לימודי הליבה, אשר הבהיר שהציבור החרדי לא יתפשר על ערכיו: "אתם רוצים לשנות את הרבנים שלי, זה לא יעבור". בנוגע לסבסוד המעונות לאברכים, הוא סירב לראות בכך הטבה. מבחינתו, אדם שתורתו אומנותו נמצא במעמד של אדם ללא הכנסה, ועל המדינה לעזור לו כפי שהייתה עוזרת לכל מובטל אחר. הוא דרש מהציבור החילוני "הכלה" והבנה שאמונה היא מנוע עמוק שלא ניתן לכמת בשוק חופשי.

אחמד טיבי: "זה מאבקן של השכבות המוחלשות"

ח"כ אחמד טיבי מחה על כך שבאותו בוקר ממש אישרה הממשלה הקצאת כ-1.03 מיליארד שקל לרכש ביטחוני מסווג, כשהמקור התקציבי שנקבע הוא קיצוץ בתוכנית החומש לפיתוח החברה הערבית לשנים 2027–2029. אלא שמדובר בקיצוץ הצהרתי בעיקרו: תוכנית חומש חדשה לחברה הערבית כלל לא אושרה, והתקציבים שמהם "קוצץ" שר האוצר רק נשמרו מתוך הנחה שתוכנית כזו תאושר בעתיד. במילים אחרות, ההכרזה על הקיצוץ משרתת את סמוטריץ' גם פוליטית: היא מאפשרת לו להציג עצמו כמי שמממן את מערכת הביטחון על חשבון החברה הערבית, גם אם בפועל לא קוצץ תקציב שכבר היה בתוקף.

טיבי לא הסתיר את זעמו. "הייתי מעדיף שיקצצו מקהל יעד שאתה מכיר, מההתנחלויות למשל", עקץ את סגל. הוא טען כי החברה הערבית סובלת מהזנחה מתמשכת, ושהקיצוץ המוצהר הוא סימפטום של סדרי עדיפויות עקומים.

אף על פי שהפערים האידיאולוגיים בינו לבין המפלגות החרדיות תהומיים, טיבי חשף נקודות השקה מפתיעות. הוא סיפר כי בעוד סיעתו הצביעה נגד חוק הפטור מגיוס כדי להפיל את הממשלה, הוא עצמו הצביע בעד חוק ייצוג הולם לחרדים בשירות הציבורי. עם זאת, הוא הבהיר שיש הבדל מהותי בין העדפה מתקנת לערבים, שלדבריו כמעט ואינה קיימת, לבין ההקלות שהציבור החרדי מבקש מבלי ללמוד לימודי ליבה.

נושא ועדת החקירה הממלכתית ל-7 באוקטובר תפס מקום מרכזי בעימות שניהל סגל עם טיבי. טיבי ניצל את הבמה לשחרר הצהרה פוליטית משמעותית: הוא הכריז כי סיעתו תתמוך באופן פעיל בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר, ותצביע בעד חוק להקמתה גם מהאופוזיציה, כדי לאסוף את רוב 60 הקולות הנדרש בכנסת. כשסגל שאל אותו ישירות אם הוא מגדיר את האירועים כ"טבח", טיבי ענה בחיוב חד-משמעי. כשנשאל אם חמאס הוא ארגון טרור, טיבי השיב בזהירות: פגיעה באזרחים, באשר היא וללא קשר לזהות המבצע, מהווה מעשה טרור, והשווה זאת לאירועים היסטוריים שונים.