שנת מצוקה לחקלאות הישראלית: על רקע המלחמה ותנאי מזג האוויר בישראל, על פי נתוני השירות המטאורולוגי, שנת 2023 הייתה אחת משלוש השנים החמות ביותר בישראל מאז שהחלו המדידות בשנת 1950.
נזקי ההתחממות הגלובאלית באים לידי ביטוי באופן קיצוני בהיקף הפגיעה בחקלאות הישראלית. מסיכום נתוני 2023 שנערך בקנט, הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות, עולה כי בשנה החולפת עמד היקף נזקי מזג האוויר לחקלאים על כ-390 מיליון שקלים. מדובר בגידול של למעלה מ-13% לעומת שנת 2022. מעבר לכך, מבדיקה שנערכה עולה כי היקף הנזקים בשנה החולפת היה השני הגבוה ביותר ב-15 השנים האחרונות. למעשה, במהלך 15 השנים האחרונות, רק בשנת 2015 היקף הפיצויים ששילמה הקרן לחקלאים היה גבוה יותר ועמד על כ-521 מיליון שקל.
מהבדיקה עולה, כי המגמה של גידול מתמיד בהיקף הפגיעה בגידולים החקלאיים, כתוצאה ממזג אוויר – היא תופעה עולמית, אשר באה לידי ביטוי באופן קיצוני עוד יותר בישראל. לכן, לפי קנט, על רקע המלחמה בעזה והפגיעה הקשה בחקלאים – היחס לחקלאות הישראלית חייב להשתנות: "אסור שהמצב יחזור לימים של לפני המלחמה".
אירועים אקלימיים שנחשבו בעבר לקיצוניים, הופכים לעוצמתיים יותר
מסיכום נתוני 2023 עולה כי בשנה החולפת התקבלו בקנט למעלה מ-12,200 דיווחים על נזקים לגידולים השונים. זאת לעומת כ-11,000 בשנת 2022. עיקר הנזק בשנה האחרונה נגרם כתוצאה מאירועי ברד, חום קיצוני, מחלות, אירועי גשם חזק במיוחד וסערה. במהלך השנה החולפת אירעו מספר אירועים קיצוניים שגרמו, בתקופה קצרה, לנזקים גדולים לגידולים החקלאיים. בחברה מציינים כי כתוצאה מההתחממות הגלובאלית, מדובר בתופעה שהולכת ומחמירה עם השנים, כאשר אירועים אקלימיים שנחשבו בעבר לקיצוניים, הופכים לתכופים ולעוצמתיים יותר.
לקראת סוף ינואר ובתחילת פברואר, התחוללה סופה חורפית עזה שהביאה לפגיעה בגידולים השונים. זאת בעיקר כתוצאה מהרוחות החזקות, הברד, הקרה וההצפות. בחודש אפריל, במהלך חול המועד פסח, התרחש אירוע ברד חריג לתקופה שגרם לנזקים קשים לפריחה של הפירות המוקדמים ובכללם דובדבנים, אפרסק, משמש, תפוח, שזיף ונקטרינה. גם כרמי היין נפגעו קשה לדברי החברה. בהמשך השנה, חודש יולי היה החודש החם ביותר מאז שהחלו המדידות, ובחודש אוגוסט התרחש גל חום קיצוני. גל החום גרם לתמותה של מאות אלפי עופות, בעיקר בלולים בצפון הארץ, ולפגיעה של נזקי חום בענפי פירות – בעיקר בגידולי תפוח ומנגו שהיו לקראת קטיף. זאת, כתוצאה ממכות שמש בפירות שגרמו לפסילת הפרי.
בגידולי ירקות, נזקי החום גרמו לפגיעה בשתילים, למכות שמש בפרי ולבעיות בהפריה. עיקר הירקות שנפגעו היו אבטיח, מלון, פלפל, תירס ועגבניות לתעשייה. גם כאן, מדובר בגידולים שהיו לפני הקטיף, ולכן הפגיעה הקשה. בחודש ספטמבר היינו עדים לאירוע חריג של גשמים מוקדמים, כאשר בדרום הארץ נמדדו 40 מ"מ של משקעים. הגשמים המוקדמים פגעו קשות בגידולי הבוטנים, בעיקר ביישובי עוטף עזה ובשדות הכותנה בכל הארץ. גידולים אלו נפגעו באופן קשה מאוד, ובהיקף שלא זכור בעשור האחרון.
הנזק הגדול ביותר: לענף הפירות
מהנתונים עולה כי את עיקר הנזק בשנה החולפת ספגו מגדלי הפירות ובכללם מגדלי הנקטרינה, התפוח והאפרסק. עבור הנזקים לגידולי הפירות, קנט תפצה את המגדלים בקרוב ל-130 מיליון שקל. את מגדלי הירקות, ובכללם מגדלי העגבניות, מלפפון ואבטיח, תפצה קנט בכ-79 מיליון שקל. נזקים גדולים נוספים נגרמו למגדלי האבוקדו (כ-21.5 מיליון שקל), מגדלי אגוזי האדמה (כ-16 מיליון שקל), מגדלי ההדרים (כ-14.5 מיליון שקל) גפן היין (כ-12 מיליון שקל) והכותנה (כ-11 מיליון שקל). ההתחממות הגלובלית פוגעת גם בבעלי החיים, ובכלל זה להתפרצות מחלות ומזיקים שונים. עבור נזקי שנת 2023 קנט תשלם למגדלי הלול, הבקר, הצאן והמדגה למעלה מ-70 מיליון שקל.
"החקלאים הם החוסן הלאומי של ישראל"
לדברי שמוליק תורג'מן, מנכ"ל קנט, המלחמה הוכיחה שוב את החשיבות הקריטית של החקלאות המקומית ואת היותם של החקלאים הישראלים החוסן הלאומי של מדינת ישראל. "משבר האקלים העולמי, וביתר שאת המלחמה, הוכיחו כי לא ניתן להסתמך על ייבוא" אומר תורג'מן. "בשל משבר האקלים, מדינות שונות מגבילות ייצוא של תוצרת חקלאית משטחן, ומדינות כמו טורקיה הפכו לעויינות. לעומת זאת, מגדלי הגד"ש (ירקות ופלחה) והרפתנים בעוטף, שהיו הראשונים לחזור לפעילות".
"הלולנים בצפון ממשיכים לספק תוצרת טרייה של ביצים תחת מטחי מרגמות וטילי נ.ט., ומגדלי הפירות ממשיכים בפעילות, למרות המחסור העצום בעובדים. כל זאת, על מנת שלכולנו תהיה תוצרת חקלאית טרייה וזמינה. לממשלה יש הזדמנות לחוקק ולגבש תוכנית לאומית לחיזוק החקלאות באמצעות ביטוח, כמו שעושות מדינות אחרות. זו הדרך היעילה והשקופה ביותר לתמוך ישירות בחקלאות המקומית, להפחית את הסיכונים הכלכליים של החקלאים, לעודד אותם להישאר בתחום, וחשוב מכך: לעודד את הדור הבא של החקלאים".