משקיעים בבורסה ידעו מראש על מתקפת חמאס הצפויה נגד ישראל ב-7 באוקטובר, הימרו נגד מניות חברות ישראליות והרוויחו בענק - כך טוענים חוקרים אמריקאים שממצאי המחקר שלהם נחשפו לראשונה ב"דה מרקר". בבורסת תל אביב טוענים כי ממצאי המחקר אינם מדויקים וכי החוקרים טעו בהבנת הבורסה המקומית.
• סוף לאי-הוודאות: מתווה הפיצויים לעסקים יחול גם בדצמבר
• איום חדש על אילת: האם הנמל עומד בפני סכנת סגירה?
• מסתבכים עם חישוב מענק הפיצויים מהמדינה? הנה עזרה בחינם
• כל הבעיות עם התקציב החדש שאישרה הממשלה | עושים סדר
מאחורי המחקר עומדים שניים מהמומחים האמריקאיים הגדולים בתחום דיני ניירות ערך: פרופ' רוברט ג'קסון מאוניברסיטת ניו יורק, בעבר מראשי רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC), ופרופ' ג'ושוע מיטס מאוניברסיטת קולומביה, מומחה בעסקאות שורט.
עסקת שורט היא עסקה שבה סוחר "מהמר" נגד ביצועי מניה או נכס כלשהו, ומרוויח כשערכה יורד. החוקרים בחנו עסקאות שורט שבוצעו בתעודת הסל המרכזית בבורסת ניו יורק שעוקבת אחרי ביצועי שוק המניות הישראלי. בנוסף הם בדקו את את היקף עסקאות השורט שבוצע בבורסת תל אביב.
הבדיקה מצאה סימנים חזקים לכך שמשקיעים צפו שבתחילת אוקטובר יתרחש אירוע חמור שיוביל לקריסת שוק המניות הישראלי. בדברי התקציר של המחקר נכתב "הממצאים שלנו מציעים כי סוחרים שידעו על המתקפות הצפויות הרוויחו מאירועים טרגיים אלו".
תעודת הסל שבחנו החוקרים היא EIS של חברת המדדים הבינלאומית NSCI. עם המניות הגדולות בה נמנות מניות הבנקים הגדולים פועלים, לאומי, דיסקונט ומזרחי-טפחות וחברות כטבע ונייס.
החוקרים מצאו כי ב-2 באוקטובר, שבוע לפני מתקפת חמאס, בוצעה כמות חריגה של עסקאות שורט על תעודת הסל הזו. להערכת החוקרים, היקף עסקאות השורט שבוצע נגד תעודת הסל EIS מסמן בוודאות גבוהה כי מי שעשה אותן ידע שצפוי להתרחש אסון בישראל, שימוטט את שוק המניות הישראלי.
הבדיקה העלתה שב-2 באוקטובר בוצעו עסקאות בהיקף של יותר מרבע מיליון יחידות של תעודת הסל שעוקבת אחרי ביצועי שוק המניות הישראלי. בכל הימים האחרים בחודש הקודם לכך בוצעו אלפים בודדים של עסקאות מדי יום.
החוקרים אף בחנו את היקף העסקאות מסוג זה שבוצעו ב-15 השנים שקדמו למתקפת חמאס. לדבריהם, היקף העסקאות שבוצעו ב-2 באוקטובר היה גדול בהרבה מזה שהתרחש מיד לאחר אירועים משבריים גדולים אחרים, כולל המיתון שאחרי המשבר הכלכלי העולמי של 2008, משבר הקורונה ומבצע צוק איתן.
גם הבדיקה לגבי עסקאות השורט שבוצעו בבורסת תל אביב הצביעה על עלייה משמעותית ערב ה-7 באוקטובר. לדברי החוקרים מדובר בפעילות חריגה שנראה שצפתה קריסה במחירי המניות שקשה להסביר בסיבה שאינה ידע מוקדם על המתקפה.
לדברי החוקרים, מהבדיקה ההשוואתית עולה כי "זה מאד לא סביר שהיקף עסקאות השורט שבוצעו ב-2 באוקטובר היה רנדומלי", ורומזים בבירור כי למי שעמד מאחורי המהלך היה ידע מוקדם.
בבורסת תל אביב טוענים כי ממצאי המחקר אינם מדויקים. סמנכ"ל המסחר בבורסה יניב פגוט מסר ל"גלובס" כי החוקרים סברו שמחירי המניות בישראל נקובים בשקלים כשבפועל הם נקובים באגורות. לטענתו, כתוצאה מכך הם טעו בהערכת מחיר מניה: "החוקרים ניפחו את ההפסד במניה פי 100. זה ניתוח שגוי ביסודו". כך, לדבריו בעוד שהחוקרים הסיקו כי מי המשקיעים שהימרו נגד מניית בנק לאומי הגיעו לרווח של 3.2 מיליארד שקל - בפועל מדובר ברווח של 32 מיליון שקל בלבד.
לדברי ד"ר צבי גבאי, בעבר הממונה על האכיפה ברשות ניירות ערך (ני"ע) הישראלית וכיום ראש מחלקת שוק ההון ורגולציה פיננסית במשרד ברנע גם אם מדובר "רק" ב-32 מיליון שקל עדיין מדובר בסכום משמעותי. "הושקעו בפוזיציות האלו מראש סכומי כסף גדולים, מה שמלמד שזה לא איזה אדם בודד ששמע שמועות. זה או החמאס שפועל אולי באמצעות חברות קש או גוף שנתמך בידי מדינות שקשורות לחמאס", מסר גבאי.
"זה לא משהו שיכול להיות התארגנות של פרטים, שמועות או תיאוריות קונספירציה שהובילו לאיזה גל של מסחר בכיוון כזה או אחר. פעילות בסגנון הזה, של מה שמכונה 'סוחרי רעש', לא מגיעה לשיאים כאלו. כשראיתי את כמויות המסחר והמובהקות הסטטיסטית הלסת שלי נשמטה".
לשם השוואה, גבאי מתייחס לקדחת המימסטוק של 2020: אז, התגבשות של סוחרים שניזונו משמועות דחפה מעלה שווי של מניות ללא סיבה כלכלית אמיתית. "שם רואים גל ולא קו פתאומי כמו פה", מסביר גבאי. "יש פה סדרה של גרפים שמלמדים על פניו בצורה מספיק משכנעת שמצדיקה חקירה רצינית".
גבאי מחדד כי לא מדובר בעבירה של שימוש במידע פנים, שכן זו מתייחסת להתפתחות ספציפית בחברה ספציפית. "יש פה אמצעים שרשות ניירות ערך יכולה בכלים שלה לסייע לבדוק. לרשות יש סמכות חוקית לדרוש מחברי הבורסה שבאמצעותם בוצעו הרכישות לתת את המידע שיאפשר לגלות מי עמד מאחוריהם. אני אופתע אם אלו לא חברות קש אבל זה קצה חוט.
"רשות ניירות ערך הישראלית יכולה לפנות ישירות למקבילתה האמריקאית (ה-SEC). יחש הסכם שיתוף פעולה שקל להפעיל, זו לא דרמה בירוקרטית".