mako
פרסומת

שקרים על גלגלים: שלושה מיתוסים על כלי רכב חשמליים שאתם חייבים להפסיק להאמין להם

מכירות הרכבים החשמליים בעולם ממשיכות לשבור שיאים, אבל בתקשורת דווקא מתרבות הידיעות השליליות. בדקנו שלוש טענות נפוצות, והפרדנו את האמת מהשקר

ד"ר דניאל מדר
זווית
פורסם: | עודכן:
עמדת הטענה עבור מכונית חשמלית
עמדת טענה לרכב חשמלי | צילום: יוסי אלוני, פלאש 90
הקישור הועתק

בשנתיים האחרונות אנחנו מוצפים בפרסומים שליליים על רכבים חשמליים (Battery Electric Vehicles): טענות על זיהום רב יותר מרכבים רגילים, הצורך בהחלפת סוללה יקרה כל כמה שנים, קושי במציאת עמדות טעינה, קרינה מופרזת, ונזק לכבישים בשל משקלם הגבוה. אפשר לשער שמאחורי חלק מהפרסומים הללו עומדים סקטור הנפט וחברות הרכב המסורתיות, שמזהים טכנולוגיה חדשה שעלולה לדחוק אותם מהשליטה בשוק הרכב והאנרגיה.

לעיתים הידיעות מופרכות לחלוטין, אך במקרים רבים הן מבוססות על גרעין של אמת, שעליו בונים נרטיב של דיס-אינפורמציה (הפצת מידע שגוי מתוך כוונה להטעות) או מיס-אינפורמציה (הפצת מידע שגוי בתמימות). לרוב מספיק לטעת ספק בלב הציבור כדי להאט את השינוי. כך היה עם חברות הטבק, מכחישי שינוי האקלים וחברות הנפט. אז מה אמת ומה שקר, ובעיקר, מה המשמעות עבור ישראל?

מיתוס 1: אין ביקוש לרכבים חשמליים

ידיעות רבות מציינות כי לרכבים חשמליים אין ביקוש, ולכן חברה זו או אחרת החליטה לצמצם את ייצורם. המציאות שונה בתכלית: בין השנים 2014–2025 טיפס נתח השוק העולמי של רכבים חשמליים בכל שנה ב-25–120 אחוז (למעט 2019), כולל קפיצה של כ-25 אחוז ב-2025 שהעלתה את נתח השוק לכמעט 20 אחוז מכלל שוק הרכב. בין המובילות את העלייה נמצאות סין, אירופה ומדינות מתפתחות רבות.

גרעין האמת בידיעות הללו הוא שאין ביקוש לרכבים חשמליים של חברות מסוימות, לרוב חברות ותיקות שמציעות רכבים יקרים מדי ולא טובים מספיק ביחס לתחרות, כמו טויוטה, פולקסווגן ופורשה. לחילופין, אין ביקוש ער במדינות שמקשות על המעבר לרכבים חשמליים או לא תומכות בו.

בישראל, המשך העלאת המס על רכבים חשמליים לפני שהפכו למיינסטרים, דיבורים על החלת מס נסועה חדש והעדר תשתית טעינה מספקת מביאים לירידה ברכישות: משיא של 25 אחוז משוק הרכבים החדשים ב-2024 ל-20 אחוז בלבד ב-2025.

טסלה מודל Y
טסלה מודל Y | צילום: יצרן
פרסומת

מיתוס 2: הטווח של הרכבים החשמליים קצר מדי

הטיעון הנפוץ ביותר נגד רכבים חשמליים הוא שטווח הנסיעה שלהם קצר מדי וזמני הטעינה ארוכים מדי. זה טיעון שהיה נכון לפני 10–15 שנים, כשלרכבים חשמליים היה טווח מקסימלי של 100–200 ק"מ וזמני טעינה של שעה ומעלה. כיום הוא כבר לא רלוונטי, בוודאי לא במדינה קטנה כמו ישראל.

טווח הנסיעה היומי הממוצע של רכב פרטי עומד על 40 ק"מ. לעומת זאת, רוב הרכבים החשמליים יכולים לנסוע 300–600 ק"מ בין טעינה לטעינה, ואפשר לטעון אותם תוך 15 עד 40 דקות. יש אף רכבים חשמליים עם טווחי נסיעה של 800–1,000 ק"מ, כלומר יותר מרכב רגיל. אמנם מדובר ברכבים יקרים יותר כיום, אך הם מעידים שבתוך כמה שנים הטווחים הללו יהיו מעשיים גם ברכבים בעלי מחיר נגיש.

מיתוס 3: רכב חשמלי מלא קרינה מסוכנת

טכנולוגיות חדשות מביאות איתן חששות חדשים. בהתאם, כל כמה שנים נושא הקרינה ברכבים חשמליים עולה לכותרות, ולאחרונה אף נערך דיון בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת.

למעשה, כל מוצרי החשמל, כולל אלו שבביתנו, פולטים קרינה חשמלית. גם רכבים רגילים פולטים קרינה, כיוון שגם הם מכילים מערכות חשמליות. השאלה היא האם הקרינה עולה מעל הרף הנחשב סביר, ומהו משך החשיפה.

מחקרים בנושא מצאו כי קרינה ממוצרי חשמל ביתיים או מרכבים רגילים עשויה להיות גבוהה יותר מברכבים חשמליים, וכי כמעט תמיד רמת הקרינה ברכבים חשמליים אינה נחשבת מסוכנת. ניתן אף למדוד זאת באמצעות מד קרינה חשמלית פשוט וזול. עשרות שנים של מחקרים בתחום לא מצאו שקרינה ברכבים חשמליים מעלה את הסיכון לתחלואה. לעומת זאת, עשרות שנים של מחקרים הוכיחו מעבר לכל ספק סביר כי זיהום אוויר מרכבים רגילים פוגע בבריאות, ממחלות נשימה ומחלות לב ועד פגיעות קוגניטיביות וסרטן.

פרסומת

בדיון של ועדת הכלכלה, היא קראה למשרדי הממשלה להציג תוכנית שתשקף לציבור את רמת הקרינה ברכבים, גם כדי להרגיע וגם כדי ללחוץ על יצרני הרכב לצמצם את הקרינה. חשוב לציין כי מכשירי חשמל אינם מחויבים כיום בהצגת מידע על רמת הקרינה שהם פולטים, למרות שפעמים רבות הם פולטים קרינה גבוהה יותר מרכבים חשמליים.

רכבים חשמליים אינם מושלמים, אך הם משתפרים משמעותית משנה לשנה. בפעם הבאה שתיתקלו בפרסום שלילי עליהם, קחו אותו בערבון מוגבל. רוב הסיכויים שמדובר בהגזמה, או בבדיה מוחלטת.

ד"ר דניאל מדר הוא חוקר, יועץ מדעי וממייסדי חברת SP Interface

הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה