מה יקרה בפעם הבאה שתהיה דליפת נפט ליד חדרה?

הפיתוח התעשייתי המואץ והעלייה ברמת החיים הביאו להגדלה משמעותית בצריכת דלקים ובשינוע נפט בים. תאונות כלי שייט מהוות את הסיכון המשמעותי ביותר לזיהום הים בשמן, ומתרחשות מדי שנה גם מול חופי ישראל.

לצד האיום הביטחוני, קיימת סכנה סביבתית ממשית מאסון זיהום ימי. חופי ישראל עשירים במשאבים בעלי ערך רב, ואירוע חמור של זיהום ים וחופים בשמן עלול להביא לפגיעה בתשתיות חוף, תחנות כוח, מתקני התפלה, ובתעשיות הדיג והתיירות.

במהלך מלחמת חרבות ברזל, מתקני אנרגיה בים וביבשה היו יעד לתקיפה. פגיעה בצינור או במיכל נפט עלולה לגרום לדליפה שתגיע במהירות לחופי ישראל, עם השלכות הרסניות.

ההתמודדות עם אירוע זיהום ים מתחילה במניעה, ובמקרה אירוע - צמצום הנזקים ושיקום. אסונות נפט ברחבי העולם מלמדים שגם בתנאים מיטביים, 50%-85% מכתם שמן בלב ים יגיע בסופו של דבר אל החוף.

הבעיה העיקרית בטיפול באירוע בקנה מידה גדול היא מחסור בכוח אדם מקצועי. מתנדבים מהווים כוח עזר חיוני, ושמירה על מאגר מתנדבים מוכשרים מאפשרת תגובה מהירה ויעילה.

כיום, ישראל ערוכה באופן חלקי בלבד לאירוע משמעותי. אין מספיק כוח אדם, ציוד או הכשרה להתמודדות עם דליפות נפט משמעותיות. התוכנית הלאומית למוכנות ותגובה לאירועי זיהום ים בשמן (תלמ"ת) התקבלה ב-2008, אך לא קודמה לכדי חוק בשל התנגדויות תקציביות.

שיתוף פעולה בין עמותת אקואושן והמשרד להגנת הסביבה הביא להקמת "הרשת הארצית של מתנדבי חירום ים" לקידום המוכנות לאירועי זיהום. הרשת כוללת מתנדבים העוברים הכשרות מקצועיות ומשתתפים בתרגילים למגוון תרחישים.

ד"ר מיכל שטרן, מנהלת הרשת הארצית: "הערכות מיטבית לאירועי זיהום ים וחופים בשמן הינה קריטית לצמצום הזיהום ולהצלת החופים והמגוון הביולוגי. העיריות והמועצות החופיות יזדקקו לסיוע בעת אירוע חירום שעלול להיות חמור בהרבה מזיהום הזפת שחווינו ב-2021.

"שיתוף הפעולה ההדוק בין רשויות החוף למשרד להגנת הסביבה ותגבור הכוחות במתנדבים מקצועיים במסגרת מיזם הרשת הארצית מהווים נדבך הכרחי בהיערכות לאירועי זיהום ים ברמה המקומית והלאומית."