משך 100 אלף שקל מהפנסיה שלו בזמן שעבד, ועכשיו לא יכול להחזיר אותם

בתקופה האחרונה נחשפה תופעה מדאיגה בשוק העבודה: עובדים המועסקים באופן פעיל מוצאים את עצמם מושכים כספים מהחיסכון הפנסיוני שלהם, לא כתוצאה מהחלטה כלכלית מושכלת, אלא בעקבות פעילות של אנשים או חברות חיצוניות הפועלות במרמה. הגורמים הללו מזייפים מסמכים ופועלים מאחורי גבם של המעסיקים.

במקרים רבים, המעסיק מגלה על משיכת כספי הפיצויים של העובד רק בדיעבד, לעתים חודשים לאחר שהפעולה בוצעה. לא אחת מדובר במצב שבו העובד כבר השתמש בכספים, שילם עמלה גבוהה לאותן חברות, והפגיעה בחיסכון הפנסיוני כבר התרחשה.

במקרה של נ', פנה אליו אדם שהתחזה ליועץ פנסיוני והבטיח לעזור לו למשוך את כספי הפיצויים בלי לשלם מס, בתמורה לעמלה. נ' משך יותר ממאה אלף שקל מהפנסיה והשתמש בכסף כדי לכסות חוב. הוא לא הצליח להחזיר את הסכום. מכיוון שנ' כבר לא צעיר, צפויה לו פגיעה משמעותית בקצבת הפנסיה החודשית כשייצא לפנסיה.

גם כ' קיבל הצעה דומה מנציג של חברה שהציגה את עצמה כמומחית במשיכת כספי פיצויים לעובדים. במקרה שלו הסכום היה קטן יותר, כמה עשרות אלפי שקלים, ולמזלו הוא לא הספיק להוציא את הכסף והצליח להחזיר אותו לפנסיה.

בשני המקרים, המעסיקים גילו על משיכת הכספים רק אחרי שחברות הביטוח החזירו להם את ההפקדות החודשיות עבור העובדים. ברגע שגילו את המקרה, הם דיברו עם העובדים כדי לבדוק אם היו מעורבים במרמה או פשוט נפלו קורבן לה.

פנסיה: זכות סוציאלית מוגנת, לא מקור אשראי

פיצויי הפיטורים מהווים חלק משמעותי מהחיסכון הפנסיוני של העובד. החיסכון הפנסיוני אינו "כסף פנוי", ואינו מיועד לשמש פתרון לצורך בכסף נזיל או למצוקה כלכלית זמנית. מדובר בזכות סוציאלית יסודית, קוגנטית, המעוגנת בדין ונועדה להבטיח קיום בכבוד לאחר גיל פרישה. כל עוד מתקיימים יחסי עבודה, משיכת פיצויי הפיטורים אינה מותרת.

כאשר פיצויי הפיטורים נמשכים שלא כדין, הפגיעה אינה מסתכמת בסכום שנמשך בפועל. מדובר באובדן משמעותי בפנסיה של העובד ולעתים גם בחשיפה לחיובי מס. בפועל, זהו נזק מצטבר שיכול ללוות את העובד עד גיל פרישה, לעתים מבלי שהוא מודע לכך בזמן אמת.

חשוב לציין כי ככלל, משיכת כספי הפיצויים מהביטוח הפנסיוני תקטין את גובה קצבת הפנסיה החודשית שיקבל העובד לאחר שיגיע לגיל פרישה ביותר משליש. היא אף עשויה להקטין את גובה הטבות המס שהעובד יוכל לקבל בעת פרישתו.

כך פועלת ההונאה

הדפוס חוזר על עצמו: חברות פרטיות פונות לעובדים ומציעות "סיוע" במשיכת פיצויי הפיטורים, לעתים תוך הבטחות לכסף מהיר ובלי תשלום מס. בתמורה נגבית עמלה משמעותית, בדרך כלל באחוזים מהסכום שיימשך.

בפועל, אותן חברות פונות לגופים המוסדיים ללא ידיעת המעסיק, מגישות מסמכים כוזבים, לרבות טפסי סיום עבודה הנחזים להיות חתומים או מאושרים על ידי המעסיק, ומציגות מצג שווא של סיום יחסי עבודה. כך מתבצעת משיכת כספים שלא כדין, תוך הטעיית קרנות הפנסיה והפרת הדין.

העובד עצמו, שלעתים אינו בקיא בהשלכות המשפטיות והכלכליות, עלול למצוא את עצמו לא רק עם חיסכון פנסיוני מרוקן, אלא גם חשוף לחיובי מס עתידיים, להליכים אזרחיים ואף לחשיפה פלילית, בין היתר בגין זיוף מסמכים וקבלת דבר במרמה.

מדובר בתופעה הפוגעת בשלושה מעגלים במקביל: בעובד, שעתידו הכלכלי נפגע והוא הופך לשותף לעבירה פלילית. במעסיק, ששמו נקשר למסמכים מזויפים ולפעולות שלא היה מודע להן. ובמערכת כולה, כאשר האמון הבסיסי בין עובדים, מעסיקים וגופים מוסדיים נסדק.

לעובדים: כל הצעה למשיכת פיצויי פיטורים במהלך תקופת העבודה צריכה להדליק נורה אדומה. אין לחתום על מסמכים שאינם מובנים במלואם, ואין להסתמך על "חברות מתווכות" שאינן גורמים מוסמכים. בכל ספק, מומלץ לפנות לייעוץ מקצועי ולברר את ההשלכות מראש.

למעסיקים: מומלץ לחדד נהלים פנימיים, להעלות את המודעות בקרב העובדים, להתריע על פניות חשודות ולפעול באופן מיידי עם גילוי שימוש במסמכים מזויפים. במידת הצורך, יש לפנות לגורמים הרלוונטיים ולרשויות האכיפה.

הילה זילברשטיין היא שותפה במשרד מיתר במחלקת דיני עבודה, עדי רוזן כהן היא עו"ד במשרד מיתר במחלקת דיני עבודה