הנתון שהסתתר בדוחות אל על: למה אתם הולכים לשלם הרבה יותר על הטיסה הבאה שלכם?

חברת התעופה אל על פרסמה הבוקר את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של 2026, ובהם הפסד נקי של 68.9 מיליון דולר, הראשון מזה שלוש שנים. ברבעון המקביל אשתקד רשמה החברה רווח נקי של 92.8 מיליון דולר, אולם מבצע "שאגת הארי", שפרץ ב-28 בפברואר ושיתק את פעילותה למשך 40 ימים רצופים, הפך את התמונה מקצה לקצה.

עבור רוב הציבור, דוחות כספיים של חברות ציבוריות נתפסים כעניין טכני ומנוכר. אך כשמדובר באל על, שנתח השוק שלה בנתב"ג עומד על כ-37%, המספרים נוגעים ישירות לכיס: למחיר כרטיס הטיסה, לתוכניות החופשה ולחיי היום-יום של כולנו.

הנזק שגרם מבצע "שאגת הארי" חריג בהיקפו. במשך 40 ימים שבהם נסגר המרחב האווירי, ההכנסות הרבעוניות צנחו ב-27.3%, מ-773.7 מיליון דולר ל-562.4 מיליון דולר. בימים שבהם הפעילות הטיסתית הושבתה לחלוטין עמד הנזק הישיר על כארבעה מיליון דולר ליום, והפגיעה הכוללת ברווח נאמדת ב-145 מיליון דולר: 90 מיליון דולר מתוכם נרשמו ברבעון הנוכחי, ו-55 מיליון דולר נוספים צפויים להעיב על הרבעון השני.

היקף המכה ניכר גם בנתונים התפעוליים. הרווח התפעולי התזרימי צנח ב-92%, מ-213 מיליון דולר ברבעון המקביל ל-16 מיליון דולר בלבד. היצע המושבים התכווץ ב-20%, וההכנסה הממוצעת למושב ירדה ב-14%.

גם לפני שפרץ המבצע, סימני שחיקה כבר היו נראים. בחודשים ינואר-פברואר חלה ירידה של 6.8% בהכנסות, בעיקר בשל חזרה הדרגתית של חברות תעופה זרות לנתב"ג. נתח השוק של אל על ירד מ-44% אשתקד לכ-37%-38% ברבעון הנוכחי, ובמקביל התחזקות השקל מול הדולר בשיעור של 14% ייקרה את הוצאות השכר השקליות של החברה בכ-22 מיליון דולר.

חזרת המתחרות היא הבשורה הטובה ביותר עבור הצרכן הישראלי, שכן היא הגורם היחיד שיכול להוזיל את מחירי הטיסות. בשנתיים שמאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל, אל על נהנתה מדומיננטיות כמעט מוחלטת בשמיים, שהניבה לה רווחים מצטברים של כמיליארד דולר אך גם גררה מחירים גבוהים במיוחד. ועם זאת, המשך המתיחות הביטחונית מעכב שוב חברות ענק כמו בריטיש איירווייז ואמריקן איירליינס, ומותיר את הציבור תלוי במידה רבה בחברה המקומית.

חזקה מתמיד

על אף ההפסד, אל על רחוקה מסכנה פיננסית. ההון העצמי של החברה עומד על כמיליארד דולר, ויתרות הנזילות מסתכמות בכ-1.9 מיליארד דולר במזומנים ופיקדונות. חוסן זה מאפשר לה להמשיך בתוכניות הצטיידות הכוללות רכישת שישה מטוסי דרימליינר חדשים, שדרוג ארבעה מטוסים נוספים ואופציה לשישה מטוסים נוספים מבואינג, וכן חתימה על הסכם לעשור הקרוב עם ישראכרט להפעלת כרטיס ה-FLY CARD, שצפוי להניב לחברה כמיליארד שקל במצטבר.

היציבות הזו חשובה גם ל-3.6 מיליון חברי מועדון הנוסע המתמיד, שמספרם גדל ב-270 אלף בשנה, ול-528 אלף מחזיקי כרטיס האשראי של החברה, שמספרם עלה ב-60 אלף כרטיסים, שיכולים להיות רגועים לגבי ערך הנקודות שצברו.

הציבור הישראלי, מצדו, מוכיח שהוא מסרב לוותר על חופשות, חרף המצב הביטחוני והמחירים הגבוהים. מיד עם פתיחת השמיים באפריל נשבר שיא מכירות חודשי של 560 מיליון דולר, וממוצע המכירות היומי ב-30 הימים שלאחר חג הפסח זינק ב-31% לכ-21.3 מיליון דולר ביום. צבר ההזמנות העתידי בסוף אפריל טיפס ל-1.2 מיליארד דולר, לעומת מיליארד דולר באפריל 2025 ו-795 מיליון דולר באפריל 2024.

אל על צופה לרבעונים הבאים תפוסה גבוהה ועלייה של 1% עד 4% בהכנסה הממוצעת למושב, לצד גידול מתוכנן של 6% עד 10% בקיבולת המושבים. אלא שהביקוש האדיר מצד הצרכנים, בשילוב עם היעדר תחרות מלאה מצד החברות הזרות, מבטיחים כי מחירי הטיסות יישארו ברמה גבוהה גם בקיץ הקרוב. שווי החברה בבורסה, שצנח מתחילת השנה ב-23% ועומד כעת על כ-7.2 מיליארד שקל לעומת שיא של 8.5 מיליארד שקל, משקף את חוסר הוודאות, אולם מבחינת הנוסעים, התחרות המוגבלת אינה מבשרת הקלה במחירים.