"הדבר הכי מטורף שקראתי מימיי": ספרה של ראש ממשלת בריטניה לשעבר מאחד את המדינה — נגדה

יום אחרי שנתניהו הוכיח שאפשר לשרוד גם את 7 באוקטובר בלי לקבל אחריות, שווה לבדוק מה קורה במדינה שבה הכללים אחרים. למי שכבר שכח, או מעולם לא שם לב: ליז טראס כיהנה כראש ממשלת בריטניה 49 יום — הקדנציה הקצרה ביותר בתולדות המדינה. ב-23 בספטמבר 2022, שבועיים בלבד אחרי שנכנסה לתפקיד, היא ושר האוצר שלה הציגו תוכנית קיצוצי מס בהיקף של 45 מיליארד ליש"ט, בלי להסביר מהיכן יגיע הכסף.

התגובה הייתה מיידית: הליש"ט צנח לשפל מול הדולר, קרנות פנסיה נקלעו לספירלת חובות, ובנק אנגליה נאלץ להתערב ברכישות חירום כדי למנוע קריסה. תוך שלושה שבועות שר האוצר פוטר. תוך שבעה שבועות טראס עצמה הלכה הביתה. בבחירות 2024 היא איבדה גם את מושבה בפרלמנט.

עכשיו היא מבקשת לספר את הגרסה שלה. הספר נקרא "Bank Job", והתזה פשוטה: היא לא אשמה. האשם, לטענתה, הוא בנק אנגליה, שהפתיע את ממשלתה בהודעה על מכירת אג"ח ממשלתיות יום לפני התקציב. סביב הטענה הזו היא בונה תאוריית קונספירציה שלמה: משרד האוצר חזק מדי, עיתונאים "שרובם לא מבינים כלכלה", "בוגדים" במפלגתה שלה, "רשתות שמאלניות חתרניות" בתוך הבנק המרכזי, ובסוף, הביטקוין כמענה אפשרי לשליטת הממסד. את התפטרותה היא מציגה כהקרבה עצמית למען עמה.

הדבר היוצא דופן בביקורות הוא לא שהן שליליות, אלא שהן זהות מימין ומשמאל. סיימון הפר, ההיסטוריון הבכיר של הטלגרף השמרני, העיתון שהיה אמור להיות הבית הפוליטי שלה, העניק לספר אפס כוכבים וכינה אותו "הדבר המטורף ביותר שקראתי מימיי". הוא השווה את טראס לאלכוהוליסט שמסרב להודות בבעיית השתייה, והצביע על עובדה שמפוררת את טענתה: בנק אנגליה פרסם את פרטי תוכנית מכירת האג"ח ב-1 בספטמבר 2022, חמישה ימים לפני שטראס בכלל נכנסה לתפקיד. מהכיוון השני הגיע ג'יימס בול מ-The New World הפרוגרסיבי: "הבעיה של טראס היא שגוגל זמין לכל מי שיש בו מעט סקרנות". הבנק אותת במשך שנה על כוונתו למכור אג"ח, ותשואות האג"ח זינקו למחרת התקציב שלה, לא לפניו. שון או'גריידי באינדיפנדנט סיכם את הספר במשפט: "דחוס, רגזני ובלתי משכנע לחלוטין".

בדרך כלל טראס הייתה יכולה לטעון שהביקורת היא תעמולה של הצד השני. הפעם הצד השני הוא כולם. רוברט קרמפטון מהטיימס סיכם את הכל בכותרת ביקורת אחת: טראס "הוכיחה שהיא כותבת טובה בדיוק כפי שהייתה ראש ממשלה". הספר שהיה אמור לשקם את שמה הפך למזכרת: 49 יום בשלטון, מאה עמודים של האשמות, ואפס כוכבים.