"איש עסקים שהפך במקרה לסופר": המנכ"ל עם תשעה מיליון עוקבים שמסרב לקחת שקל על חסויות

פוסט טיפוסי של סיימון גילהאם (Simon Gilham) מכיל שש או שבע שורות. בלי פילטרים, בלי תאורת אולפן, בלי מוזיקת רקע דרמטית. רק טקסט לבן על רקע שחור, ומשפטים כמו: "כשאתה כן, אתה מאבד אנשים שלא מגיעים לך". או: "מהו הדבר האחד שאתה נאחז בו למרות שברור שאתה צריך לשחרר?". תשעה מיליון אנשים ברחבי העולם עוקבים אחריו ברשתות החברתיות תחת השם @xgilham, ורובם כנראה לא יודעים שביום-יום הוא מנהל חברת שעונים.

גילהאם הוא מנכ"ל Zeon Ltd, אחת מיצרניות השעונים והשעונים הגדולות בבריטניה. הוא התחיל את דרכו בתחילת שנות התשעים כמנהל לקוחות ארציים בענקית מוצרי הצריכה קימברלי-קלארק, עבר לניהול מותגי שעונים בחברת Stelux, ובשנת 1999 הגיע ל-Zeon כמנהל מכירות. במשך 15 שנה הוא טיפס בחברה, ניהל צוותי מכירות גלובליים, חתם הסכמי רישיון עם מותגים כמו ויויאן וסטווד, בראון, טד בייקר ודיסני, ומונה למנכ"ל ב-2009. הוא מוביל פעילות שמשתרעת מהונג קונג ועד ארה"ב, אבל הסיפור שהביא אותו לכותרות לא קשור לשעונים בכלל.

ספרו "Stop Lying to Yourself", שיצא לאור באוגוסט 2024 בהוצאת פינגווין והפך לרב-מכר ברשימת ה-Sunday Times, מגיע עכשיו לעברית בשם "החיים בלי מסכות" (בהוצאת סנטלה בשיתוף ידיעות ספרים). אבל כדי להבין איך מנכ"ל של חברת שעונים הגיע לכתוב רב-מכר על הונאה עצמית, צריך לחזור לשנת 2020.

"לפעמים שורה בשיר גרמה לי להסתכל על משהו בצורה שונה"

הכל התחיל בקורונה. "היה לי קשה עם הבידוד, חוסר הוודאות והאובדן המוחלט של שליטה", גילהאם אומר. "יכולתי לראות מה זה מעולל לילדים שלי, למשפחה, לחברים ולאנשים שמסביבי". הוא מצא את עצמו חוזר לתצלומים ישנים, מקשיב לשירים שתמיד אהב, וכותב מחשבות קצרות. "לפעמים שורת שיר או סצנה בסרט גרמו לי להסתכל על משהו בצורה שונה לחלוטין. התחלתי לשתף את זה עם חברים ומשפחה, ואז אנשים אחרים התחילו לשתף כי הם זיהו את עצמם בתוך המילים".

גילהאם מתעקש שהוא לא שינה כיוון. "אני עדיין מנכ"ל, עדיין מנהל עסק בין-לאומי", הוא אומר. "מעולם לא התעוררתי בבוקר והחלטתי שאני רוצה להפוך למחבר ספרים או למנטור. כנראה שמדויק יותר לתאר אותי כאיש עסקים שהפך במקרה לסופר".

המילה שהוא חוזר אליה שוב ושוב כשהוא מנסה להסביר את הכתיבה שלו היא "הזדהות". "אני רוצה שמישהו יקרא משהו שכתבתי ויחשוב: 'הוא מדבר עליי'", הוא מסביר. "פוסט יכול להכיל רק שש או שבע שורות, אבל אני יכול להשקיע כמות מטורפת של זמן בשינוי מילה אחת. כי יש הבדל עצום בין כך שמישהו מבין מה כתבת לבין כך שמישהו באמת מרגיש את זה, ואני תמיד מכוון לאפשרות השנייה".

"מעולם לא ניגשתי לזה במחשבה של איך אני עושה מונטיזציה"

בעידן שבו כל יוצר תוכן עם קהילה גדולה מחפש איך לתרגם אותה לכסף, גילהאם הולך בכיוון ההפוך. "הספרים מניבים הכנסה", הוא מודה, "אבל מעולם לא ניגשתי לזה במחשבה של 'איך אני עושה מונטיזציה מהאנשים האלה'. אני לא עושה שיתופי פעולה ממומנים עם מותגים, ואני לא חייב להזין מכונה מסחרית בכל יום. זה משחרר".

הוא לא רק מסרב לקחת כסף, הוא חושב שהניסיון לעשות את זה יהרוס את מה שבנה. "אם הייתי מתחיל לקבל החלטות על בסיס מה שמכניס הכי הרבה, הייתי הורס את עצם הדבר שגרם לאנשים להתחבר לזה מלכתחילה", הוא אומר. "ברגע שאני מתחיל לשאול 'האם זה יכניס כסף?' לפני שאני שואל 'האם זה מה שאני באמת רוצה לומר?', כנראה שאיבדתי את הפואנטה".

"בואו לא ניפה את המציאות. הייתי נשוי שלוש פעמים"

הספר "החיים בלי מסכות" בנוי על 101 תובנות שמטרתן לעמת את הקורא עם הסיפורים שהוא מספר לעצמו. גילהאם לא כותב מתוך עמדה של שלמות, ולא מנסה להעמיד פנים שכן. "בואו לא ניפה את המציאות", הוא אומר. "הייתי נשוי שלוש פעמים ויש לי חמישה ילדים. עשיתי המון טעויות. ראיתי כמה החיים יכולים להיות מסובכים, פגעתי באנשים, נפגעתי והייתי צריך להתחיל מחדש".

מכל הטעויות האלה הוא מחלץ עיקרון מרכזי אחד: אם החיים שלך לא הולכים בכיוון שאתה רוצה, אתה היחיד שצריך לעשות משהו בקשר לזה. "אנשים אומרים לי 'אני שונא את העבודה שלי'. המחשבה המיידית שלי היא: אז למה אתה עדיין עושה אותה?", הוא אומר. "זה לא אומר שכל אחד יכול להתפטר מחר. לאנשים יש משכנתאות, ילדים ואחריות. אבל אתה יכול להתחיל להכין תוכנית כבר היום. מצא משהו שבאמת אכפת לך ממנו, כי אם אתה מבלה את חייך בלעשות משהו שאתה שונא, קשה מאוד לתת לזה את האנרגיה הנדרשת כדי להפוך למצטיין".

"ככל שאתה עולה בדרגות הניהול, כך קל יותר להקיף את עצמך באנשים שמסבירים לך למה אתה צודק"

כמי שמנהל חברה בין-לאומית כבר יותר מ-25 שנה, לגילהאם יש תשובה חדה לשאלה מתי ההונאה העצמית מגיעה לשיא בעולם העסקי. "בדרך כלל כשהראיות מתחילות לסתור את הסיפור שכבר התחייבת אליו", הוא אומר. "המוצר לא עובד, אבל אתה מספר לעצמך שהוא צריך עוד שישה חודשים. מישהו לא מתאים לעסק, אבל השקעת בו כל כך הרבה זמן שאתה משכנע את עצמך שהוא פתאום ישתנה. אסטרטגיה נכשלת, אבל להודות בזה פירושו להודות שההחלטה המקורית שלך הייתה שגויה".

ההקבלה לחיים הפרטיים, לדבריו, מדויקת. "אנחנו נשארים במערכות יחסים בגלל הפוטנציאל של מישהו. אנחנו סובלים התנהגות מסוימת כי אנחנו זוכרים את הימים הטובים. חברות עושות בדיוק את אותו דבר: נאחזות בעובד הלא נכון, באסטרטגיה הלא נכונה או בהשקעה הלא נכונה, כי כבר שילמו עליהן מחיר גבוה מדי כדי לוותר".

גילהאם מציע מבחן פשוט שהוא משתמש בו בעצמו: "אם לא הייתי מחזיק בזה כבר היום, כשאני יודע את כל מה שאני יודע עכשיו, האם הייתי משקיע בזה? אם התשובה היא לא, זה אומר משהו. את הכסף שהוצאת אתמול אי אפשר להחזיר על ידי קבלת עוד החלטה גרועה מחר".

מנהיגות טובה, הוא מאמין, דורשת את היכולת לומר "האמנתי שזה יעבוד, זה לא עבד, מה עכשיו?", אבל ככל שמטפסים גבוה יותר בהיררכיה, קשה יותר לעשות את זה. "ככל שאתה עולה בדרגות הניהול, כך קל יותר להקיף את עצמך באנשים שמסבירים לך למה אתה צודק. זה מסוכן", הוא אומר. "אחד האנשים היקרים ביותר בכל חברה הוא האדם שיכול לשבת מול המנכ"ל ולומר 'אני חושב שאתה טועה', ועדיין להרגיש בטוח לחלוטין לבוא לעבודה למחרת בבוקר".

"AI יכולה לעזור לנו לקבל החלטות שגויות הרבה יותר מהר"

מהמנהיגות גילהאם מגיע לתובנה מפתיעה על בינה מלאכותית, תובנה שנוגעת דווקא לנקודה העיוורת של מנהלים. "AI יכולה לפעמים להיות מרצה מדי", הוא אומר. "אם תמשיך לאתגר ולדחוף אותה לקראת מה שאתה כבר מאמין בו, היא תתחיל לתת לך גרסה משכנעת מאוד של התשובה שרצית. זה צריך להדאיג מנהיגים. אחת הסכנות הגדולות ביותר בעסקים היא להקיף את עצמך באנשים שמסכימים איתך, ו-AI מעניקה לכל אחד מאיתנו עוד קול חכם במיוחד שמסוגל לעשות בדיוק את זה".

הסכנה, לדבריו, אינה רק שטכנולוגיה תחליף חלק מהעבודות. "הסכנה היא גם שהיא יכולה לעזור לנו לקבל החלטות שגויות הרבה יותר מהר, ולגרום להן להישמע אינטליגנטיות להפליא", הוא אומר. "מנכ"ל טוב לא צריך עוד אדם שיגיד לו שהוא צודק. הוא צריך משהו, או מישהו, שמוכן לחשוף איפה הוא עשוי לטעות".

"לפעמים 'לא' בונה יותר אמון מ'כן' לא ישר"

בספרו כותב גילהאם ש"כשאתה כן, אתה מאבד אנשים שלא מגיעים לך". בריאיון הוא מיישם את העיקרון הזה לעולם העסקי ומודה שכנות לא תמיד משתלמת בטווח הקצר. "לפעמים כנות תעלה לך בכסף, היא עשויה אפילו לעלות לך בעסקה. אבל השאלה החשובה יותר היא כמה חוסר כנות עולה לך בסוף".

הדוגמה שלו פשוטה: לקוח שואל אם אתה יכול לספק משהו עד יום שישי, ואתה יודע שאתה לא יכול. "אתה יכול לומר כן כי אתה מפחד שלומר 'לא' יעלה לך בהזמנה", הוא אומר. "אבל עכשיו הדבר הראשון שמכרת ללקוח הוא לא המוצר שלך, זו הבטחה שאתה כבר יודע שלא תוכל לקיים. אולי זכית בעסקה, אבל גם יצרת בעיה ליום שישי הבא".

לוקח שנים לבנות אמון, הוא מזכיר, כי אנשים אוספים ראיות כל הזמן. "האם עשית מה שאמרת שתעשה? האם אמרת את האמת כשזה לא היה נוח? ואם הדרך היחידה לזכות בעסקה היא לגרום לצד השני להאמין במשהו שאני יודע שהוא לא נכון, אני לא בטוח שבאמת זכיתי במשהו".

"אתה לא יכול לקחת באופן קבוע מהחיים האישיים של מישהו ואז להיות מופתע כשיש פחות ממנו לתת לך בעבודה"

גילהאם נוגע גם בנושא שמעסיק עובדים רבים: הגבולות בין עבודה לחיים בעולם של זמינות מתמדת. "הגבול החזק ביותר שיוכל להיות לעובד הוא מוניטין של אמינות", הוא אומר. "אם אתה טוב באופן עקבי בעבודה שלך ומספק כשהבטחת, חוסר זמינות בכל דקה ביום לא יתפרש כחוסר מחויבות". אבל גם לארגונים יש אחריות. "אם עובד עוזב את העבודה מדי ערב אבל מבלה ארבע שעות בהסתכלות על התראות, הוא לא באמת עזב. ואם כל דבר בחברה הוא דחוף באופן קבוע, הייתי מטיל ספק בניהול, לא במחויבות העובדים".

ומה לגבי שחיקה? גילהאם לא מקבל את ההסבר הפשטני שזה רק עניין של שעות עבודה. "שחיקה היא לא תמיד תוצאה של כמה אנרגיה אתה מוציא. זאת גם שאלה של כמה אנרגיה אתה מקבל בחזרה", הוא אומר. "הרבה אנשים יכולים לפרט כל דבר שהם חייבים לעשות השבוע, אבל אם תשאל אותם מתי הפעם האחרונה שעשו משהו פשוט כי אהבו לעשות אותו, יהיה להם הרבה יותר קשה לענות. כולנו צריכים חלקים בחיים שנותנים לנו משהו. לא כל דבר צריך להיות פרודוקטיבי. לפעמים הדברים שלא משיגים שום דבר הם הדברים שמחזיקים אותנו".

לקראת סוף הריאיון, כשנשאל מה הוא היה אומר ליזם או פרילנסר שמרגישים שתנאי השוק לא מאפשרים להם להצליח, גילהאם מסכים קודם כל עם ההנחה: שערי הריבית חשובים, אמון הצרכנים חשוב, התחרות חשובה. "מה שלא הייתי מקבל זה להפוך את כל זה למסקנה שאומרת 'לפיכך אני לא יכול להצליח'. השוק הוא סט של תנאים, הוא לא פסק דין עליך", הוא אומר. "אתה לא צריך שכולם יקנו ממך. אתה צריך שמספיק מהאנשים הנכונים יקנו ממך".

ואז, כאילו מסכם את כל מה שאמר בריאיון, הוא מוסיף: "אמונה בלי פעולה היא פשוט פנטזיה. אתה חייב לעשות את השיחה, לשלוח את המייל, לשפר את המוצר, לשנות את ההצעה, לשמוע 'לא', להבין למה שמעת 'לא', ולנסות שוב. ואם השוק מוכיח שהרעיון המקורי שלך שגוי, שנה את הרעיון. זה לא כישלון. זה עסקים".