שליש ממשפחות המילואימניקים במצוקה כלכלית - 73% מהעצמאיות נפגעו

המחיר הכבד שמשלמות משפחות המילואימניקים: כל עשירית נוספת של ימי שירות מעמיקה את הקושי הכלכלי, ומשרתים ארוכי טווח פוגעים בכמעט 40% מהמשפחות. סקר ראשון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושף נתונים מדאיגים על השפעת המלחמה הממושכת על העורף הישראלי.

34% ממשפחות משרתי המילואים דיווחו על קושי כלכלי בעקבות השירות. הנתונים מראים קשר ישיר בין אורך השירות לחומרת הקושי: 28% ממשפחות של משרתים ששירתו עד 50 ימים דיווחו על קושי כלכלי, השיעור עלה ל-34% בקרב משפחות של משרתים ששירתו 100-150 ימים, והגיע ל-38% בקרב משפחות של משרתים שעברו 250 ימי שירות.

האוכלוסיות הפגיעות ביותר הן גרושות ורווקות עם ילדים משותפים: 58% מהגרושות ו-48% מהרווקות חוו קושי כלכלי בעקבות שירות המילואים של האב. משפחות המשרתים בזרוע היבשה חוות קושי גבוה יותר (37%) לעומת זרועות אחרות בצה"ל.

העצמאיות ספגו את הפגיעה הקשה ביותר: 73% מבנות הזוג העצמאיות דיווחו על פגיעה בעסק, לעומת 25% מהשכירות שדיווחו על פגיעה במצבן התעסוקתי. בקרב השכירות, 30% דיווחו על פגיעה בשכר ו-3% פוטרו.

הסקר מתעד שינויים משמעותיים בדפוס התעסוקה: לפני 7 באוקטובר 2023, 80% מבנות הזוג עבדו כשכירות ו-10% לא עבדו כלל. כיום, 76% עובדות כשכירות ו-14% אינן עובדות. חמישית מהעצמאיות לשעבר שינו את מצבן התעסוקתי: 12% עברו לעבודה כשכירות ו-8% אינן עובדות.

הפגיעה התעסוקתית גבוהה במיוחד בקרב בנות זוג של המשרתים בזרוע היבשה: 77% מהעצמאיות ו-34% מהשכירות נפגעו, לעומת שיעורים נמוכים יותר בזרועות אחרות.

השלכות מורכבות על הלימודים האקדמיים

בניגוד לתחזיות, משרתי המילואים הציגו ביצועים אקדמיים טובים יותר מסטודנטים אחרים. שיעור ביטול ההרשמה לתואר ראשון בקרבם היה 11.6% לעומת 14.4% בכלל האוכלוסייה, שיעור הפסקת הלימודים נמוך יותר (4.7% לעומת 8.5%), ושיעור סיום התואר בזמן תקני גבוה יותר (63% לעומת 59%).

עם זאת, משרתים שעברו 150 ימי שירות הציגו שיעור ביטול הרשמה גבוה יותר (12.4%) לעומת משרתים ששירתו פחות מ-150 ימים (11.1%).

התמונה שונה באופן דרמטי בקרב בנות זוג שהן סטודנטיות. 47% מהן דיווחו על פגיעה בציונים, 29% נאלצו לדחות קורסים, ו-8% הפסיקו את לימודיהן בעקבות שירות המילואים של בן הזוג. 45% מהן קיבלו הקלות מהמוסד האקדמי.

94% מבני הזוג של משרתי המילואים הם נשים, כאשר 89% נשואות, 6% גרושות, ו-4% ידועות בציבור. רמת ההשכלה שלהן גבוהה מהממוצע: 63% בעלות תואר אקדמי (לעומת 33% באוכלוסייה הכללית), ו-19% בעלות תעודת בגרות (לעומת 14% באוכלוסייה הכללית).

בהתפלגות הגאוגרפית: 40% מתגוררות במחוזות תל אביב והמרכז, 26% במחוזות חיפה והצפון, ו-23% במחוזות ירושלים והדרום. 11% מתגוררות ביישובים ישראליים באזור יהודה והשומרון, המהווה ייצוג יתר של פי שניים לעומת האוכלוסייה הכללית.

47% מבנות הזוג הן חילוניות ו-25% דתיות, המהווה ייצוג יתר של כמעט פי שניים מאחוזן באוכלוסייה הכללית (13%).

ממצאי הלמ"ס מחזקים נתונים מסקרים שנערכו קודם לכן על ידי ארגונים חברתיים, אם כי בהיקפים שונים. ארגון "עוגן למשפחות המילואים" דיווח כי 78% מהמשפחות הנסקרות חוו הרעה במצבן הכלכלי, בעוד שסקר ארגון ויצו מצא כי 42% מהאימהות דיווחו על הידרדרות כלכלית. הפערים בין הסקרים עשויים לנבוע מהגדרות שונות למדדי הקושי או מהבדלים באוכלוסיות הנסקרות.

סקר ויצו גם הצביע על פערי מודעות: רק 39% מהאימהות מודעות לשירותים הקיימים עבורן, ורק 20% מודעות לפירוט זכויותיהן. עיקר התמיכה שהן מקבלות מגיעה מהמעגל המשפחתי והחברתי (54%), בעוד שרק 4% דיווחו על סיוע ממשרדי ממשלה ו-7% מהרשויות המקומיות.