מבנק מזרחי טפחות ועד טבע וכאל: לירן אבישר בן חורין מגיעה עם שק של ניגודי עניינים

בחירתה של לירן אבישר בן חורין ממפלגת ביחד ליו"ר זמנית של ועדת הכספים של הכנסת, בידי ראשי גוש השינוי, הפתיעה רבים במשק, ובעיקר את מי שנחשבו למועמדים המובילים לתפקיד, ובראשם שאול מרידור, הממונה לשעבר על התקציבים באוצר.

אבישר בן חורין מגיעה אמנם עם רזומה עשיר, כולל כמנכ"לית משרד התקשורת וכשותפה בקרן קיסטון, אך גם עם רשימה ארוכה של ניגודי עניינים. חלקם נובעים מתפקידיה הקודמים, וחלקם מבן זוגה איתי בן חורין, הבעלים של משרד היח"צ בן חורין אלכסנדרוביץ. באתר המשרד מופיעים עשרות גופים עסקיים שמקבלים ממנו שירותים, בהם בנק מזרחי טפחות, טבע, כאל, פוקס, שטראוס, סמסונג ואלטשולר שחם.

ועדת הכספים חשובה אסטרטגית לגופים עסקיים, כי החלטותיה בתחומי המיסוי, הרגולציה, התמריצים, התקצוב והמדיניות הפיסקלית. אבישר צפויה לחתום על הסדר ניגוד עניינים, ועדיין, ההיקף הניכר של הגופים שעשויה להיות לה זיקה אליהם הוא אתגר דרמטי ומצב תקדימי עבור הוועדה ועבור הכנסת כולה.

הבעיה המרכזית אינה בהכרח מספר הלקוחות של בן זוגה, אלא שהם נוגעים בכל ענפי המשק: בפיננסים בנק מזרחי, כאל ואלטשולר שחם, באופנה פוקס, במזון שטראוס, בסלולר ובטכנולוגיה סמסונג, באנרגיה סולאראדג', ובנדל"ן ותשתיות קבוצת אשטרום, שפרושה בכל הענף. כמעט כל דיון על יוקר המחיה או על צעדי רגולציה יעלה בצדק סימני שאלה בנוגע למניעים ולהחלטות, גם אם היו"ר תודיע שהיא לא משתתפת באותו דיון.

דוגמה מובהקת לכך תגיע לשולחן הוועדה בקרוב: ההחלטה אם להאריך או לבטל את הוראת השעה שהעלתה את מדרגת המס הראשונה לרוכשי דירה להשקעה (דירה שאינה יחידה) מ־5% ל־8%. ההוראה אמורה לפקוע בסוף 2026, ותוארך בכמה שבועות בגלל הבחירות. לאשטרום, שאיתי בן חורין מייצג, יש 1,302 דירות מושכרות, ועוד 1,978 דירות להשכרה ארוכת טווח בצנרת, שיושפעו מההחלטה אם לתמרץ משקיעים או להמשיך לדחוק משכירים פרטיים. בהינתן הקיפאון בשוק המגורים בשנים האחרונות, ההחלטה אם להקל או להכביד על נטל המס חשובה, ולא ראוי שתרחף מעליה עננה בנוגע לשיקולים שעמדו מאחוריה.

פרופ' אסף אקשטיין מהאוניברסיטה העברית מסביר כי "עצם הכהונה שלה כיו"ר ועדת כספים אינה ניגוד עניינים, אלא אם כן יש הצעה קונקרטית שנוגעת לעולם הזה ולעיסוק של בעלה. יש לתת גילוי ממשי, ואם יש חשש לניגוד עניינים קונקרטי בהצעת חוק שעומדת על סדר היום, היא צריכה להימנע ולהצהיר על כך".

אבישר בן חורין כבר נדרשה להסדר כזה בעבר. כמנכ"לית משרד התקשורת חתמה על הסדר ניגוד עניינים שכלל גופי תקשורת שבן זוגה ייצג, בהתאם לפסקי דין קודמים בעניין ניגודי עניינים של נושא משרה ציבורית בשל לקוחות של בן הזוג.

כל חבר כנסת, חבר מן המניין או יו"ר ועדה, חייב להצהיר על ניגוד עניינים. הלשכה המשפטית של הכנסת בוחנת את ההצהרה ויכולה להכין לו הסדר שקובע במה הוא רשאי לעסוק ובמה לא. עם זאת, לא ברור היכן מעוגנת הסמכות של הכנסת לערוך הסדר ניגוד עניינים והיכן מעוגנת החובה החוקית של ח"כ לחתום עליו.

עו"ד תומר נאור, סמנכ"ל משפט בתנועה לאיכות השלטון, מסביר שכל יו"ר ועדה שנכנס לתפקיד חותם על הסדר ניגוד עניינים. לדבריו, "באופן מסורתי ניגוד עניינים של ח"כ, בגלל אופי תפקידו, בדרך כלל מאפשר יותר מאשר לאדם בתפקיד ציבורי אחר, ולו מפני שחבר כנסת הוא נבחר ציבור וההחלטות שהוא מקבל הן בדרך כלל חלק מפורום רחב מאוד, ועדה או מליאה".

כך, למשל, ח"כ לשעבר מיקי רוזנטל קידם חקיקה שנוגעת לחולי פוליו, כשהוא עצמו חולה פוליו, והדבר אושר. לוועדה יש גם ייעוץ משפטי, והיא אמורה לדווח על כל חשש. לדברי נאור, בדיונים מסוימים אפשר שהדיון ינוהל בידי מחליף של היו"ר.

לשם המחשה אפשר להיזכר בהסדר הטיעון בעניינו של חיים כץ. כתב האישום נגע לפעולותיו בהליך חקיקה של תיקון בחוק ניירות ערך, שקודם בוועדת העבודה, הרווחה והבריאות כשעמד בראשה, ונועד לשנות את סדר הנשייה בחברות ציבוריות בקשיים. לפי כתב האישום, כץ קידם את התיקון לבקשת חברו הקרוב מרדכי בן ארי, יועץ בחברת אקויטל, שהחזיקה אג"ח בהיקפים גדולים, ובן ארי עצמו סייע לכץ בהשקעותיו בשוק ההון.

מפלגת ביחד מסרה בתגובה: "לירן אבישר בן חורין תיכנס לתפקידה ותפעל למען הציבור הישראלי על פי חוק וכללי מנהל תקין, לרבות בהיבטי הסדר ניגוד עניינים, כפי שעשתה בכל תפקידיה הציבוריים". מאבישר בן חורין עצמה לא נמסרה תגובה.