מילואמניק? זה מה שאסור למעסיק שלך לעשות
אחרי שבועות של שירות מילואים, החזרה לעבודה עלולה להיות אתגר - גם לעובד וגם למעסיק. החוק הישראלי קובע בבירור: אין לפטר, לשנות תפקיד או לפגוע בתנאים של משרתי מילואים, גם לא בעקיפין. עו"ד רוני ויסבלט מזכירה את הזכויות, את חובות המעסיקים, וגם את הדרך הנכונה להתמודד עם עובדים שחוזרים עם פוסט-טראומה - בלי לחרוג מגבולות החוק ובלי לאבד את האנושיות


אחרי שבועות או חודשים ארוכים של שירות מילואים, החזרה לשגרה האזרחית אינה תמיד פשוטה - לא לעובדים ולא למעסיקים. לא פעם מתברר שהעבודה השתנתה, שמישהו אחר כבר ממלא את מקומו של העובד ששב ממילואים, או שהארגון עצמו עבר טלטלה.
עו"ד רוני ויסבלט, שותפה וראש מחלקת משפט עבודה במשרד AOi עבדי וקנין ושות', מסבירה כי דווקא ברגעים האלה, כשכולם מנסים "לחזור לשגרה", נכנס לתוקפו אחד העקרונות הבסיסיים ביותר של דיני העבודה בישראל: הזכות של משרתי המילואים לשוב למקום עבודתם, לתפקידם ולתנאיהם כפי שהיו לפני השירות.
האם אפשר לפטר עובד שחזר ממילואים?
"במילה אחת – לא. החוק אוסר לפטר משרתי מילואים במהלך השירות וב-30 הימים שלאחריו. ההגנה היא לא רק מפני פיטורים אלא גם מפני הוצאת עובד לחל"ת, פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה. מי ששירתו 60 יום ומעלה נהנים מהגנה כפולה- 60 ימי הגנה" אומרת עו"ד ויסבלט. "שימו לב כי פגיעה בתקופות ההגנה אפשרית רק בהיתר מיוחד של ועדת תעסוקה או ועדת פיקוח, שיוודאו שהפיטורים או הפגיעה לא נובעים מהשירות".
האם קיימות חובות נוספות של מעסיקים כלפי עובדים שחזרו ממילואים?
"כן, מלבד האיסור על פיטורים, פגיעה בהכנסה או בהיקף המשרה, קיימות חובות נוספות שמעסיקים חייבים לכבד כלפי עובדים החוזרים ממילואים .עקרון היסוד הוא השבת המצב לקדמותו - כלומר, החזרת העובד לאותו תפקיד ובאותם תנאים שבהם היה טרם שירותו", היא מדגישה.
משום כך, נאסר על מעסיק בתקופות ההגנה להוסיף לעובד שחזר ממילואים מטלות חדשות או לגרוע מהמטלות שהיו לו קודם לכן. "גריעה ממטלות מובנת כשקולה לפגיעה בתפקיד ואף עלולה להוביל לריקונו מתוכן, אך גם הוספת מטלות עלולה להוות בעיה: היא עשויה לשמש דרך עקיפה להכביד על העובד עד שיתייאש ויעזוב מרצונו, ובכך תסוכל תכלית ההגנה על משרתי המילואים" אומרת עו"ד ויסבלט.
איסור חשוב נוסף, שאינו תמיד מוכר, הוא האיסור על ניוד העובד לתפקיד אחר בתקופת ההגנה. "עובדים רבים אינם מודעים לזכות זו, וגם בקרב מעסיקים - יש שאינם מכירים אותה כלל, ואחרים עלולים להפר אותה מבלי להבין את משמעותה", היא מדגישה. "כל שינוי מהותי בתפקיד או בהיקף האחריות בתקופת ההגנה עלול להיחשב לפעולה שלא כדין".
אילו חובות במקום העבודה יש כלפי עובד שסובל מפוסט-טראומה?
"במקרה שבו עובד חוזר משירות מילואים כשהוא סובל מתסמיני פוסט-טראומה, על מעסיקים לנהוג ברגישות מיוחדת ובאחריות מוגברת", מבהירה עו"ד ויסבלט. מעבר לחובות הכלליות של איסור פיטורים ואיסור פגיעה בזכויות העובד החוזר ממילואים, חלים גם עקרונות השוויון ואיסור האפליה כלפי עובדים עם מוגבלות - לרבות מוגבלות נפשית, כהגדרתה בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.
"כאשר מדובר בעובד הסובל מתסמיני פוסט-טראומה, נדרש איזון עדין במיוחד. עם זאת, חשוב להבחין בין תקופת ההגנה לבין תקופת העבודה שלאחריה. במהלך תקופת ההגנה, חלה חובה להשיב את העובד לאותו תפקיד ולשמור על תנאי העסקתו כפי שהיו לפני השירות, ללא שינוי מהותי", היא אומרת.

לדבריה, לאחר תקופת ההגנה, או במקרים חריגים שבהם העובד עצמו מבקש זאת, רשאים מעסיקים - בכפוף לשיתוף העובד ובהסכמתו - לבחון התאמות סבירות שיסייעו לו להשתלב מחדש בעבודה תוך שמירה על בריאותו הנפשית ועל תחושת הביטחון התעסוקתי. "התאמות כאלה עשויות לכלול שינויים מסוימים בדרישות התפקיד או בעיצובו מחדש, הגמשת שעות העבודה, שיבוץ בתפקיד חלופי, ואף יצירת משרה חדשה המותאמת ליכולותיו ולמצבו של העובד".
החובה המוטלת על מעסיקים בהקשר זה היא לבצע מאמצים אקטיביים, כנים וישרים לאיתור פתרונות מתאימים המותאמים למצבו הנפשי של העובד החוזר ממילואים. הימנעות מכך עלולה להיחשב אפליה אסורה ולחשוף את המעסיק לאחריות משפטית.
עם זאת, היא מדגישה, החובה לערוך את ההתאמות הדרושות חלה רק כל עוד אין בהן כדי להטיל על המעסיק "נטל כבד מדי", כלומר, נטל בלתי סביר בנסיבות העניין, בהתחשב בעלות ההתאמה ובטיבה, בגודל העסק ובמבנהו, בהיקף פעילותו ובמספר עובדיו.
למצוא את האיזון
"חזרת אנשי המילואים לעבודה מהווה עבור המעסיקים מבחן אנושי לא פחות ממשפטי: האם יידעו לעמוד לצד עובד ששב משירות משמעותי, ולספק לו את התמיכה הנדרשת כדי לחזור למסלול", היא אומרת. "צריך גם לזכור, מהצד השני, שגם על המעסיקים מוטל נטל לא מבוטל - הם נדרשים להתמודד עם תקופה שבה העובד נעדר, לעיתים לפרקי זמן ממושכים, ולשמר במקביל את פעילות העסק ואת יתר העובדים".
האיזון העדין בין הצורך להגן על משרתי המילואים לבין הצורך לאפשר למעסיקים להמשיך להתקיים ולתפקד, הוא לב ליבה של מערכת יחסי העבודה. "בסופו של דבר, הצלחה אמיתית תימדד ביכולתם של שני הצדדים לנהוג זה בזה בהגינות, באמון ובתום לב, גם כשהמציאות מציבה אתגרים לא פשוטים. הימים האלה, יותר מתמיד, מזכירים לכולנו עד כמה האיזון הזה שברירי וחשוב", היא מסכמת.