פספוס של 606 מיליון דולר: שוק ההימורים הגדול בעולם הופתע מהתקיפה באיראן

שוק התחזיות פולימרקט, הפלטפורמה שבה סוחרים מהמרים על אירועים גיאופוליטיים, הפך בשנים האחרונות לכדור בדולח של העידן הדיגיטלי. מדענים, אנליסטים וגופי תקשורת מובילים התייחסו לנתוניו כאל תחזית אמינה יותר מסקרים ודוחות מודיעין. אבל המתקפה המשולבת של ישראל וארצות הברית על איראן, שפתחה את בוקר שבת, חושפת עד כמה ההסתמכות הזו מטעה. ערב המבצע העריכו הסוחרים את ההסתברות לתקיפה אמריקנית בפחות מ־20%, ואת ההסתברות לתקיפה ישראלית ב־17% בלבד. תוך שעות ספורות זינקה ההסתברות ל־99%.

בשעות הבוקר המוקדמות פתחו ישראל וארה"ב במבצע "שאגת הארי" (שם המבצע שונה מ"מגן יהודה", בהוראת לשכת נתניהו), מתקפת מנע נגד יעדי שלטון ומטרות צבאיות באיראן, ובהן מערך הטילים הבליסטיים. פיצוצים דווחו בטהראן, קום, איספהאן וערים נוספות. גורמים אמריקניים מסרו כי ארה"ב ביצעה עשרות תקיפות באמצעות מטוסי קרב מהים ומהאוויר. שר הביטחון ישראל כ"ץ הכריז על מצב חירום מיוחד, המרחב האווירי נסגר והלימודים בוטלו ברחבי הארץ.

אבל הגרף של פולימרקט חושף שהפספוס היה עמוק מכפי שנדמה, ושורשיו דווקא באנונימיות שהפלטפורמה מתגאה בה. הסוחרים לא רק שלא צפו את התקיפה, הם הפחיתו את ההסתברות דווקא ככל שהיא התקרבה. בשיא ההסלמה בסוף ינואר, כשהנשיא טראמפ שלח את קבוצת התקיפה של נושאת המטוסים אברהם לינקולן למפרץ עומאן, עלתה ההסתברות לתקיפה עד סוף פברואר ל־35% עד 45%. משם החלה ירידה מתמשכת, לאזור 10% עד 15% באמצע פברואר, ולפחות מ־20% ערב המתקפה.

הגורם המרכזי לירידה היה דיפלומטיה. שיחות דו־צדדיות שנפתחו במוסקט שבעומאן בתחילת פברואר, ואחריהן סבב שלישי של שיחות גרעין עקיפות בז'נבה יומיים לפני המתקפה, הרגיעו את הסוחרים. שני הצדדים דיווחו על "התקדמות משמעותית". אלא שבזמן שהשוק תמחר הרגעה, קבוצת התקיפה של אברהם לינקולן כבר הייתה במקום. תשעה ימים לפני המתקפה נתן טראמפ לאיראן אולטימטום של "10 עד 15 יום". בדיעבד, כל הסימנים היו על השולחן. אבל בפלטפורמה אנונימית אי אפשר לדעת מי עומד מאחורי ההימורים: האם אלה אנליסטים שקראו נכון את המפה הדיפלומטית, או אולי גורמים בעלי אינטרס, איראניים או אחרים, שהימרו על "לא" כדי להוריד את מפלס הלחץ הציבורי?

צדקו בכיוון, טעו בתזמון

לטווח הארוך דווקא צדקו הסוחרים. ההסתברות לתקיפה עד סוף 2026 עמדה על כ־80%. אלא שהם הניחו שהאירוע יתרחש בעוד חודשים, לא הבוקר. פער זה חושף מגבלה מרכזית של שוקי תחזיות: הם מתקשים לתמחר אירועים צבאיים שמטבעם מתבצעים בהפתעה. הסוחרים תמחרו נכון את הכיוון הכללי אבל פספסו את התזמון, וזה בדיוק מה שחשוב. אין טעם בכדור בדולח שאומר לך "כנראה שכן, מתישהו".

דווקא כאן מתחדדת הבעיה של האנונימיות. ייתכן שהשוק בכללותו פספס, אבל לפחות סוחר אחד ידע בדיוק מה עומד לקרות. עוד ביוני 2025 הימר משתמש בשם ricosuave666 על ארבע שאלות שעסקו בתקיפה ישראלית באיראן, ודייק בכולן. לאחר מכן הוא נעלם מהפלטפורמה לחלוטין, עד שחזר בחודש האחרון והימר שישראל תתקוף עד סוף ינואר. צה"ל פתח בבדיקה בחשד לדליפת מידע מודיעיני, אך הסיכוי לאתר את המשתמש נמוך בשל האנונימיות המוחלטת של הפלטפורמה. המשתמש נמחק מפולימרקט לפני כשבועיים. בפלטפורמה שבה אף אחד לא יודע מי המהמר, אותו משתמש עם מידע מודיעיני אמיתי שוקל בדיוק כמו סוחר שמנחש. אין דרך להבחין בין השניים, ולכן גם אין דרך לדעת מה באמת אומר המספר שמופיע על המסך.

מהימור בודד של חמישה מיליון דולר על "לא" שבוצע בתחילת פברואר, ועד 22 אלף תגובות של סוחרים שניתחו תמונות לוויין ואותות דיפלומטיים, כל אלה לא הספיקו כדי לחזות את מה שקרה הבוקר. שווי ההימורים הכולל בשוקי איראן בפולימרקט עמד על יותר מ־606 מיליון דולר, כ־2.3 מיליארד שקלים. הבוקר הזה לא מוכיח שפולימרקט נכשלה. הוא מוכיח משהו חשוב יותר: שפלטפורמת הימורים אנונימית, מרשימה ככל שתהיה, היא לא כלי אמין לחיזוי מלחמות.