הצורות החדשות של עוני: בואו נדמיין משפחה ממוצעת, כמוני כמוכם. שני ההורים עובדים ומרוויחים משכורות יפות שמאפשרות להם לנהל את השגרה הכלכלית שלהם ברווחה יחסית. אבל אז, התרחשו כמה אירועים שאי אפשר היה לצפות אותם – בהתחלה הקורונה, ועכשיו המלחמה. למעשה, לתקופה של כמה שנים, זו משפחה שסובלת מפגיעה כלכלית משמעותית. גם אם לעיתים יש הפוגות אופטימיות, הרי שהאפקט המצטבר קשה מאוד.
המשמעות היא שבבת-אחת אותה משפחה נאלצת להתמודד עם מציאות כלכלית שהיא לא הכירה עד עכשיו. לא בטוח אם הם יוגדרו באופן פורמלי כ"עניים", אבל המצוקה היא גדולה, וברגע מסוים, כשהמצב מתחיל להיות קשה יותר, הם מתחילים לקצץ במקום שבו לא העלו בדעתם שיעשו זאת: במוצרי המזון שהם רוכשים הביתה.
סביר להניח שאם היינו נתקלים במשפחה הזו או בדומות לה, לא היינו יודעים על מצוקותיה. הם הרי לא עונים על הסטריאוטיפ שאנחנו מדמיינים – אלה שנפגוש בהן דרך מסך הטלוויזיה. את העוני של אותה משפחה אנחנו לא מכירים. אולי להפך, אנחנו מעדיפים להתרחק ממנו, מחשש שידבק גם בנו – אלו שמצבם שפיר יחסית.
אבל אי אפשר לחמוק מזה. זהו סוג אחר של מצוקה כלכלית שקיימת גם בערים שאנחנו מגדירים כמבוססות. המשפחות הללו אינן מטופלות על ידי מחלקת הרווחה, והעובדת הסוציאלית לא נוקשת על דלתם אחת לשבוע, אלה משפחות שמסתירות מהסביבה את העוני שמכרסם בהן, ולעיתים מדחיקות אותו בתוכן ולא מדברות עליו.
בישראל 2024 יש משפחות מכל הסקטורים שהקורונה והמלחמה בעזה פגעה בהן כלכלית. העוני פושט צורה ולובש צורה חדשה, וכך יותר ויותר משפחות שבעבר היו נחשבות למעמד בינוני, מגיעות למצב כלכלי קשה שלא מאפשר להן להעניק אוכל בצורה סבירה לילדיהן. רק אצלנו, בבנק החברתי למזון תינוקות, שמסייע למשפחות שזקוקות לסיוע במזון לתינוקות, נרשמה מאז אוקטובר עליה של קרוב ל-30% בהיקף המשפחות שפנו אלינו. אפשר להניח שהתמונה הכוללת קשה בהרבה.
זו לא גזרת גורל, אנשים שנכנסו למעגל העוני יכולים גם לצאת ממנו, והחובה שלנו כחברה היא לסייע להם לעשות זאת. לנו כחברה אסור להסיט את מבטנו ממשפחות רבות שהמשברים האחרונים ערערו את מצבן. החרדה הכלכלית, חוסר הוודאות והדאגה למזון עבור ילדיהם, מעמידות משפחות רבות בסיטואציה בלתי אפשרית. הן מתקשות להתפנות – מבחינה טכנית וגם מבחינה רגשית – כדי לחזור שוב למסלול של רווחה כלכלית. כשאת או אתה צריכים לדאוג למזון לילד שלך, קשה להאמין שתצליחו לפנות את עצמכם למשימות החיים האחרות. זה גובר על הכל.
האחריות החברתית שלנו כלפי אותן המשפחות היא עצומה, ויכולה להתרחש במעגלים רבים: בהתנדבות או בתרומה. אלו גם יכולות להיות רשויות מקומיות או גופי חינוך ורווחה שישימו זרקור על אותן המשפחות. ערוצי סיוע כאלה יעניקו לאותן משפחות מרחב נשימה שיאפשר להן לבנות מחדש את חייהן.
שלושת החודשים האחרונים הדגישו לכולנו ממה עשויים האנשים בישראל. אנחנו צריכים לזכור שמעגל הנפגעים גדול יותר ממה שאפשר לצפות, והוא מגיע גם לאלה שחשבנו שהם יחסית חסינים. ישנם רבים ש-7 באוקטובר היה קו פרשת המים עבורם, והותיר אותם בפני שוקת שבורה. האחריות החברתית שלנו כלפיהם לא נגמרת. היא רק מתחילה.
הכותב הוא מנכ"ל הבנק החברתי למזון תינוקות