טראמפ לא מוותר: מעלה את המכסים הגלובליים ל-15% – למרות פסיקת בית המשפט העליון
הנשיא האמריקאי הודיע כי המכסים החדשים ייכנסו לתוקף מיידית. המהלך מבוסס על סעיף חוק שמעולם לא הופעל, ומוגבל ל-150 ימים בלבד ללא אישור הקונגרס. מומחי סחר מזהירים: דווקא סין עלולה להרוויח


נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז הערב (שבת) כי יעלה את שיעור המכס הגלובלי מ-10% ל-15% – השיעור המרבי המותר לו על פי החוק. ההודעה הגיעה יום אחד בלבד אחרי שבית המשפט העליון פסל את תוכנית המכסים המקורית שלו, לאחר שקבע כי הנשיא חרג מסמכותו כשהטיל מכסים באמצעות סמכויות חירום.
"אני, כנשיא ארצות הברית, מעלה את המכס העולמי לרמה המלאה המותרת חוקית – 15%", כתב טראמפ ברשת טרות' סושיאל שבבעלותו. הנשיא הוסיף כי המהלך נועד "להתמודד עם המדינות שניצלו את ארה"ב במשך עשרות שנים".
טראמפ מבסס את המהלך על סעיף בחוק הסחר האמריקני שמעולם לא נעשה בו שימוש על ידי נשיא. הסעיף מאפשר הטלת מכס גלובלי למשך 150 ימים בלבד, עם תקרה של 15%. בתום התקופה נדרש אישור הקונגרס להארכה. טראמפ סימן כי בכוונתו להשתמש בסמכויות סחר נוספות, כמו סעיף 301 לחוק הסחר משנת 1974, כדי להמשיך ולהעלות מכסים על מדינות ספציפיות – אך חקירות כאלה דורשות זמן.

מי נפגע ומי פטור
המכס החדש לא חל באופן אחיד. טראמפ הוציא מהתחולה מוצרים חקלאיים כמו בשר בקר, כדי למנוע עליית מחירים לצרכנים. גם מוצרים שכבר חלים עליהם מכסים מטעמי ביטחון לאומי – כמו מכוניות ופלדה מיובאות – לא יושפעו. יבוא מקנדה וממקסיקו במסגרת הסכם הסחר הצפון-אמריקאי ימשיך להיכנס ללא מכס, ונוספו פטורים חדשים למדינות מרכז אמריקה.
לעומת זאת, עבור מדינות מסוימות שיעור המכס החדש של 15% גבוה יותר מזה שחל עליהן לפני פסיקת בית המשפט. מומחי סחר הזהירו כי מכס אחיד של 15% עלול דווקא להיטיב עם יצרנים בעלות נמוכה, בראשם סין ומדינות אסיה נוספות, שמוצריהם יישארו זולים יחסית גם אחרי תוספת המכס.
פסיקת בית המשפט מערערת את מערך ההסכמים שטראמפ בנה בשנה האחרונה. מדינות שהסכימו לוויתורים מסחריים בתמורה להקלות במכסים עשויות לשקול מחדש את ההסכמות שלהן. בהודו, למשל, חקלאים מחו נגד פתיחת השווקים החקלאיים, ואינדונזיה חתמה רק ביום חמישי על הסכם לפיו תאפס מכסים על מוצרים אמריקניים בתמורה למכס של 19% על הייצוא שלה – הסכם שהתבסס על מערכת המכסים שנפסלה.
הממשל האמריקני הזהיר מדינות שלא לסגת מהסכמים קיימים, אך ההלם המשפטי צפוי להקשות על שימור אמון בינלאומי ביציבות מדיניות הסחר האמריקאית.