העובדים סיימו מהר יותר, אז הם קיבלו עוד עבודה: הצד האפל של מהפכת ה-AI

עובדים רבים קיוו שמהפכת הבינה המלאכותית תביא איתה דבר פשוט: פחות עומס, יותר זמן לחשיבה ויצירה. שני מחקרים חדשים מראים שקורה ההפך. הבינה המלאכותית מגבירה את קצב העבודה, את צפיפותה ואת מורכבותה, במקום לצמצם אותן.

ניתוח מקיף של חברת ActivTrak, המפתחת תוכנה לניתוח פרודוקטיביות, בחן את הפעילות הדיגיטלית של 164 אלף עובדים לאורך יותר מ-443 מיליון שעות עבודה אצל 1,111 מעסיקים. הממצאים, שפורסמו השבוע ב-Wall Street Journal, הופכים אותו לאחד המחקרים הגדולים והמקיפים ביותר שנערכו בנושא עד היום.

החוקרים השוו את הפעילות הדיגיטלית של עובדים 180 יום לפני שהחלו להשתמש בכלי AI ו-180 יום אחרי. התוצאות היו חד־משמעיות: הזמן שהעובדים הקדישו למייל, הודעות וצ'אט הוכפל. השימוש בכלי ניהול עסקי כמו תוכנות משאבי אנוש וחשבונאות עלה ב-94%. לעומת זאת, הזמן שהוקדש לעבודה ממוקדת ורצופה, מהסוג שנדרש לפתרון בעיות מורכבות וחשיבה אסטרטגית, ירד ב-9%.

גבריאלה מאוך, סגנית נשיאה בחברה, הסבירה כי הבינה המלאכותית אכן מייצרת יעילות, אבל הזמן שמתפנה "מגויס מחדש" מיד למשימות נוספות, וכך העומס הולך וגדל.

טיגון מוח מבינה מלאכותית

במקביל, מחקר נפרד של Boston Consulting Group שפורסם בתחילת מרס ב-Harvard Business Review חשף תופעה שהחוקרים כינו "AI Brain Fry": עייפות מנטלית חריפה שנגרמת מפיקוח אינטנסיבי על כלי AI. המחקר סקר 1,488 עובדים במשרה מלאה בארה"ב ממגוון תפקידים ותעשיות.

14% מהמשתמשים בבינה מלאכותית בעבודה דיווחו שחוו את התופעה. הם תיארו תחושת "זמזום" במוח או ערפל מנטלי שמקשה על ריכוז, מאט את קבלת ההחלטות וגורם לכאבי ראש. חלקם נאלצו לקום מהמחשב כדי להתאפס.

הממצא המרכזי: מה שמעייף את העובדים הוא לא השימוש בבינה מלאכותית עצמו, אלא הפיקוח על התוצרים שלה. עובדים שנדרשו לרמה גבוהה של בקרה השקיעו 14% יותר מאמץ מנטלי, חוו 12% יותר עייפות ודיווחו על 19% יותר עומס מידע, בהשוואה לעובדים עם רמת פיקוח נמוכה.

המחקר גילה גם נקודת שבירה ברורה. שימוש בשניים עד שלושה כלי AI במקביל שיפר את תחושת הפרודוקטיביות. אבל ברגע שנוסף כלי רביעי, הפרודוקטיביות הנתפסת ירדה. כלים רבים מדי, כך מסתבר, מובילים להתפזרות בין משימות ולירידה ביעילות.

התחומים שבהם הדיווח על "טיגון מוח" היה הגבוה ביותר: שיווק (26%), משאבי אנוש (19%), תפעול (18%), הנדסת תוכנה (18%), פיננסים (17%) ו-IT (16%). בתחתית הרשימה נמצאו תפקידים משפטיים, שבהם רק 6% דיווחו על התופעה.

התופעה היא לא רק בעיה של העובדים. לפי מחקר BCG, עובדים שחוו "טיגון מוח" דיווחו על 33% יותר עייפות מקבלת החלטות. הם גם דיווחו שהם עושים 11% יותר טעויות קטנות ו-39% יותר טעויות משמעותיות, כאלה שעלולות להשפיע על בטיחות, תוצאות עסקיות או החלטות קריטיות.

גם שימור העובדים נפגע. בקרב עובדים שלא חוו את התופעה, 25% הביעו כוונה לעזוב את מקום העבודה. בקרב אלה שכן חוו אותה, השיעור עלה ל-34%, עלייה של 39% בכוונת העזיבה דווקא בקרב העובדים שמשתמשים בבינה מלאכותית בצורה האינטנסיבית ביותר.

מה כן עובד

הנתונים לא שליליים לחלוטין. מחקר BCG מצא שכאשר הבינה המלאכותית משמשת להחלפת משימות שגרתיות וחוזרות, רמות השחיקה דווקא יורדות ב-15% לעומת עובדים שלא משתמשים בה למטרה הזו. העובדים האלה דיווחו על מוטיבציה גבוהה יותר, מעורבות חזקה יותר בעבודה ואפילו תחושת קשר חברתי טובה יותר עם עמיתים, כנראה בגלל שנותר להם יותר זמן להרים את הראש מהמסך.

גם לפי ActivTrak יש נקודת איזון אידיאלית: העובדים הפרודוקטיביים ביותר הקדישו 7% עד 10% משעות העבודה לכלי AI. אבל רק 3% מהמשתמשים הגיעו לרמה הזו. הרוב הקדישו לכלים רק 1% מזמנם.

הממצאים עומדים בסתירה להבטחות של מנהיגי טכנולוגיה בכירים. ביל גייטס וג'יימי דיימון, מנכ"ל JPMorgan Chase, הציגו חזון שבו הבינה המלאכותית מובילה לשבוע עבודה מקוצר. אילון מאסק טען שתוך 20 שנה העבודה עשויה להפוך לאופציונלית. בינתיים, המציאות שונה לחלוטין.

מחקר נוסף, שטרם הסתיים, עוקב שמונה חודשים אחר הרגלי השימוש בבינה מלאכותית גנרטיבית בחברת טכנולוגיה עם כ-200 עובדים. הממצאים הראשוניים של ארונה רנגנאתן מאוניברסיטת ברקלי מצאו שהכלים לא צמצמו את היקף העבודה אלא הגבירו אותה: העובדים עבדו בקצב מהיר יותר, לקחו על עצמם משימות רחבות יותר ובסופו של דבר עבדו יותר שעות. רנגנאתן הזהירה כי בטווח הארוך העומס עלול להוביל לשחיקה, ירידה באיכות ההחלטות והתדרדרות באיכות העבודה.

לפי ActivTrak, כ-80% מהעובדים כיום משתמשים בכלי AI בעבודה, לעומת 53% לפני שנתיים בלבד. הזמן הממוצע שעובדים מקדישים לכלים אלה עלה פי שמונה. השאלה הפתוחה היא האם ארגונים ילמדו לנהל את הטכנולוגיה בצורה שתשרת את העובדים, או שפשוט ידרשו מהם לעשות עוד ועוד.