"מדינת ישראל תבטיח שאזרחיה לעולם לא יופקרו"

קרן מונדר, שורדת שבי: הגנה על האזרחים

לנוכח מה שחווינו – השכול, השבי, ההפקרה, חוסר האונים והכוחות שמצאנו בעצמנו – אנו מצהירים ומתחייבים: מדינת ישראל תנוהל בידי נשים ואנשים ישרי דרך, בעלי מצפון מוסרי, ענווה ואחריות ציבורית. אלה שבחרו לשרת את העם לא מתוך כבוד מדומה או שכרון כוח, אלא מתוך רצון כן ואמיתי לפעול למען כל אזרח ואזרחית – ללא הבדל של דת, גזע, מין או השתייכות פוליטית.

אנשים אלה יפעלו בשיתוף פעולה ובכבוד הדדי – בתוך מוסדות השלטון, החוק והביטחון – מתוך מחויבות לחיזוק הדמוקרטיה, לשמירה על החוק, ולהגנה על זכויות האדם.

מדינת ישראל תבטיח כי כל אזרחיה יהיו מוגנים בארצם, וכי לעולם לא יופקרו בשם אינטרס שלטוני כלשהו

איש לא יישב עוד בבידוד חסר אנושיות, במנהרה צרה ועלובה או בחדר חסר אור. כל אדם זכאי לתנאי מחיה בסיסיים – מים, מזון, הגנה מגורמי השפלה ועינויים – זכותו של אדם לדעת מתי יום מתחלף ללילה. כל נעדר או שבוי זכאי לחזור לחיק משפחתו, או להיקבר בכבוד באדמת הארץ. החזרת כל החטופים לביתם תהיה משימה לאומית עליונה – לא כעסקה פוליטית, אלא כהבעת מחויבות לערכים של חמלה, ערבות הדדית וקדושת החיים. כי אין להם זמן בשבי, ולנו אין מדינה אחרת.

מתוך הכאב, האובדן והדבקות בחיים – אנו מחויבים לשיקום האמון הציבורי, לבניית מדינה שמכבדת את אזרחיה, המעמידה את כבוד האדם בראש מעייניה, ומבטיחה את חירותו, ביטחונו ועתידו.

דוד אזולאי, ראש מועצת מטולה: חוסן לאומי

זכותו של העם היהודי לאחר השבת השחורה חזקה מאי פעם לחיות במדינת ישראל, מדינה ריבונית, דמוקרטית ובעלת היסטוריה מפוארת שאין כדוגמתה בעולם, מדינת ישראל שהוקמה לפני שבעים ושבע שנים. מתוקף הקמת המדינה ולקחי השביעי באוקטובר אנו מכריזים בזאת על שינוי שמו של צה"ל מצבא ההגנה לישראל לצבא ההתקפה לישראל ובזאת תינתן הזכות הבסיסית לכל אזרח בכל מקום במדינה לחיות בשקט ובביטחה במדינה.

בסיס מגילת העצמאות נכתב בעת יציאת היהודים מהשואה הנוראית, כך גם היום בחלוף שנה וחצי מהשבת הארורה אנו מחויבים לחזק את המסורת היהודית, לאומית, ערכית ודמוקרטית

במגילת העצמאות לפני כשבעים ושבע שנים לא נכתבה המילה חטופים וכך גם היום אין להכניס את המילה הזו וצריך לעשות הכול על מנת שלא תהיה מילה כזו חטופים בישראל בת ימינו. זוהי החובה המוסרית הנעלה במעלה של כולנו כמקבלי החלטות בציבור וכחברה ישראלית. תחת הכותרת מדינת העם היהודי נמשיך לומר בגאון אין לנו ארץ אחרת ולא תהיה לנו ארץ אחרת.

שלומי נחומסון, מנכ"ל ארגון אלמנות ויתומי צה"ל: משפחות שכולות

לו הייתה ניתנת לי האפשרות להוסיף סעיף למגילת העצמאות, הייתי מבקש לעגן בה את החובה המוסרית והלאומית של מדינת ישראל כלפי משפחות הנופלים – האלמנות, היתומים וכל בני המשפחה השכולה. זוהי חובת כבוד שאינה תלויה בזמן או בתקציב.

מדינה שנבנתה בדם בניה ובנותיה, מחויבת ללוות, לחבק ולתמוך במשפחות שהקריבו את היקר להן מכל למען קיומה

ההכרה בכאב ובהשלכותיו של האובדן, בהקרבה ובזכות לחיים מלאים גם לאחר השכול – צריכה להיות ערך יסוד בזהותה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, המחויבת לצדק, חמלה וערבות הדדית.

אקדמיה ודמוקרטיה

פרופ' בועז גנור, נשיא אוניברסיטת רייכמן: שלטון החוק

מדינת ישראל תהא מדינה דמוקרטית המבוססת על שלטון החוק, שבה תתקיים הפרדת רשויות ברורה בין הרשות המחוקקת, הרשות המבצעת והרשות השופטת. כל רשות תפעל באופן עצמאי ותקיים מערך איזונים ובלמים כדי למנוע חריגה מסמכות או ניצול לרעה של סמכויות הרשויות האחרות, לשם הבטחת חירותו של הפרט.

כלל רשויות המדינה כפופות לשלטון החוק, ומערך אכיפת החוק יהיה עצמאי ומקצועי וישרת את טובת כלל הציבור

חירויות האדם והאזרח במדינה יאוגדו למגילת זכויות האדם, שתהווה את אבן הראשה של חוקת המדינה. החוקה תגדיר את סדרי השלטון הדמוקרטי ואת זכויותיהם וחובותיהם של אזרחי המדינה באופן שוויוני, הומניסטי ותוך התחשבות בצרכים של כל רבדי החברה הישראלית.

פרופ' עמי מויאל, נשיא אפקה - המכללה האקדמית להנדסה בת"א: השכלה גבוהה

מדינת ישראל רואה בחינוך, בהשכלה גבוהה, במחקר המדעי ובהכשרת הון אנושי בעל ידע, מיומנויות וערכים, אבן יסוד לחוסנה ועצמאותה.

המדינה תשקוד על פיתוחן של מערכות חינוך והשכלה גבוהה נגישות, שוויוניות, רלוונטיות ואיכותיות לכל אזרחיה

המדינה תקדם את המחקר בכל תחומי הדעת, תעודד חדשנות, תטפח את הרוח היצירתית והחתירה למצוינות – כמנוע צמיחה מרכזי למשק ולחברה, וכחלק מהגשמת יעודה להיות אור לגויים, המעניקה תרומה ממשית לעולם המדע ולתרבות האנושית.

חינוך וילדים

אורית גור כהן, יו״ר משותפת, ״מנהיגים״, ארגון מנהלי ביה"ס

מדינת ישראל תראה בחינוך נדבך יסוד בקיומה, בעיצוב דמותה, בחוסנה ובבניין עתידה. המדינה תקיים ותקדם מערכת חינוך ציבורית, שוויונית, איכותית ונגישה לכל, שתושתת על ערכי היהדות, הדמוקרטיה והסובלנות.

מערכת החינוך הציבורית תכבד כל אדם ואת המורשת של כל אזרחיה

המדינה תקדם ותעודד את טובי בניה ובנותיה לעסוק בחינוך, בהכשרה ובבניין הדור הבא. מדינת ישראל תקדם ותעגן את מעמדם וזכויותיהם של מנהיגי החינוך, כנושאי שליחות ערכית וממלכתית. מובילי מערכת החינוך ומנהיגיה, יהיו שותפים בבניית יסודות החברה הישראלית, באמצעות גיבוש והובלת מדיניות מותאמת לקהילה ולתרבות המקומית, תוך שמירה על הערכים המשותפים במדינה, הגשמת חזונה, טיפוח החשיבה הביקורתית, והכשרת הדור הבא של מנהיגי העם והחברה.

נלי גבע, מנכ"לית כפרי הילדים SOS: זכויות ילדים

המדינה מחויבת להבטחת זכויותיהם של כל ילדה וילד, ברוח האמנה הבינלאומית לזכויות הילד, ללא הבדל דת, גזע, מגדר, לאום או מוצא, מתוך הכרה בחשיבותם כאזרחים שווי זכויות וכבני אדם הראויים לחיים של ביטחון, כבוד ואהבה.

תשומת לב מיוחדת תינתן לילדים החיים בסיכון, חסרי עורף משפחתי, הזקוקים להגנה, תמיכה והזדמנות אמיתית לגדול ולהגשים את עצמם

מדינת ישראל תעמוד לצידם, תעניק להם בית, חינוך ותקווה, ותבטיח כי לא יישארו לבדם. כי קולו של כל ילד חייב להישמע – גם זה של הילד השותק. המדינה תראה בהם שליחות ערכית, עתיד משותף, ולב פועם של חברה הוגנת וצודקת. מתוך מחויבות מוסרית וחברתית עמוקה.

טלי ארז, מנכ"לית עלם - עמותה לנוער במצבי סיכון: נוער בסיכון

ישראל של היום צריכה לחזור אל מגילת העצמאות – לא רק כמסמך היסטורי, אלא כהסכם חי בין המדינה לאזרחיה. נדמה כי התרחקנו עם הזמן מערכים שהוגדרו כבסיס משותף: שוויון, חופש דת ומצפון, וכבוד האדם. מדינה יהודית ודמוקרטית לא יכולה להרשות לעצמה להשאיר קולות מאחור.

אני מציעה להוסיף למגילה התחייבות מחודשת לשוויון זכויות מלא, חופש ביטוי ובחירה, שוויון הזדמנויות, אפליה מתקנת וחתירה מתמדת לשלום

מהזווית שלי, כשאני פוגשת בני נוער מכל קצוות החברה – יהודים וערבים, מהמרכז ומהפריפריה – אני שומעת את אותה שאלה: האם באמת רואים אותנו? מדינה מוסרית וחזקה תשיב על כך – באחריות, במחויבות, ובעיקר – בתקווה. האחריות המשותפת שלנו היא לא רק לשמור על גבולות המדינה, אלא גם לבנות עתיד בטוח ומשמעותי לילדים ולנוער שיגדלו בה.

שוויון וזכויות אדם

יעל ארד, יו"ר הוועד האולימפי בישראל: שוויון מגדרי

מדינת ישראל תקיים את ערכי השוויון והצדק כפי שנוסחו במגילת העצמאות. לא תופלה לרעה שום קבוצת אוכלוסייה בשל מאפייניה, צביונה או השקפת עולמה.

לא תתאפשר החרגה של ציבור שלם מהחובות האזרחיות, ובהן הנשיאה בנטל הכלכלי והביטחוני

המדינה תקיים הפרדה בין הדת למוסדות השלטון, ותבטיח ייצוג שוויוני לנשים ולגברים בכל זרועות הניהול, קבלת ההחלטות והשירות הציבורי, כמתחייב בחוק ובערכי היסוד של מדינה דמוקרטית.

ד"ר אמיר ח'ניפס, יו"ר התנועה הדרוזית לדמוקרטיה ושוויון: שותפות אזרחית

היום, יותר מאי פעם, אנו מבינים עד כמה חשוב שמגילת העצמאות תהיה לחוקה המחייבת של המדינה. ייתכן ומהלך זה אף היה מונע את הפילוג העמוק בעם ומאפשרת יצירת הסכמות עקרוניות על הערכים שעליהם קמה המדינה.

צמצום הפערים, קידום השותפות האמיתית, ללא הבדלי גזע, תשתיות מבוססות, כל אלו יובילו לעתיד אמיתי של כלל האזרחים במדינה

העתיד המשותף שלנו, התקומה האמיתית שלנו, תתקיים רק אם נצליח לגשר על הפערים ולהבין - לא ניתן להפלות ציבור שלם במדינה. החברה הדרוזית, שאיבדה לאורך השנים וביתר שאת בשנה האחרונה את מיטב בניה ובנותיה, היא הסמל לשותפות אמיתית בין אזרחים למדינה. התגייסנו בכל הכוח מאז פרוץ המלחמה ללא יוצא דופן. הדרוזים התייצבו ראשונים בחזית לצד המדינה, סייענו ביישובים בכדי לעזור לכוחות הביטחון, למפונים ולמשפחות החטופים. על אף כל זאת, לעיתים אנו מרגישים שאנחנו מחוץ למעגל השייכות.

מגילת העצמאות יכולה לשמש כמצפן מוסרי ולאומי לכולנו. עלינו לשוב ולהיאחז בה כדי לשמור על מדינה דמוקרטית, שוויונית, ומכילה, מדינה שכל אזרחיה ירגישו בה שייכות ובית.

אלקס ריף, מנכ"לית לובי המיליון: רב-תרבותיות ישראלית

מדינת ישראל תשאף לבנות חברה רב-תרבותית המבוססת על סולידריות אמיצה בין זהויות מגוונות המרכיבות אותה – לא על אף השוני, אלא בזכותו.

סולידריות זו תכבד את ייחודן של זהויות, מורשות וצרכים מגוונים – לא מתוך מחיקה, אלא מתוך הכרה בערכם

החברה הישראלית תכיר בכך שהפסיפס שלה אינו 'כור היתוך' המוחק את העבר ומבקש לבנות רק סוג אחד של ישראלי, אלא מארג עדין של סיפורים ייחודיים: סיפורה של עליית יהודי אתיופיה, מאבק אסירי ציון בברית המועצות, המסורתיות המזרחית והמורשת החלוצית של דור המייסדים – כולם חלק מהפסיפס הציוני וכולם פועלים יחד לחיזוק הערבות ההדדית ולבנייתה של חברה ישראלית טובה יותר.

הרב דוד סתיו, יו״ר ארגון רבני צהר: זהות יהודית

מדינת ישראל תושתת על ערכי הזהות היהודית המשותפת, השואבת את השראתה ממקורותיה העתיקים של האומה – מן המקרא, מהמסורת היהודית לדורותיה, ומהרוח המוסרית והתרבותית שנשמרה והועברה מדור לדור.

מתוך הכרה בעושר הדעות והזרמים המרכיבים את החברה הישראלית, מתחייבת מדינת ישראל להבטיח כי ערכי הזהות היהודית יונחלו לאזרחיה מתוך פתיחות, סובלנות וכבוד לגישות השונות

המדינה תעודד חינוך, תרבות ושיח ציבורי המאפשרים לכל אחת ואחד להיפגש עם יסודות הזהות היהודית מתוך בחירה, חקירה, ביקורתיות והשראה, ותשאף ליצור מרחב משותף ומאחד, שאינו מבטל את השוני אלא מחבק אותו. בכך תבטיח מדינת ישראל את המשך קיומו של עם ישראל בארץ ישראל, תוך שמירה על ערכי הדמוקרטיה, חירות המחשבה והכבוד לכל אדם.

בריאות ותעשייה

אסנת לבציון קורח, מנכ"לית ביה"ח שמיר אסף הרופא: בריאות שוויונית

מדינת ישראל תקיים ותפתח מערכת בריאות ציבורית איתנה, המושתתת על שוויון, מצוינות וכבוד האדם.

הרפואה תוענק לכל אזרח ואזרחית, ללא הבדל מין, מוצא, מקום מגורים או יכולת כלכלית, ותהא רפואה רואה, קשובה ומותאמת

מדינת ישראל תקדם רפואה חדשנית ומתקדמת, רגישה למין ולמגדר, המשלבת מקצועיות וחמלה. הרפואה בישראל תבטיח את שלומם ואת בריאותם הפיזית והנפשית של תושביה, ותאפשר לכל אדם לחיות חיים ארוכים, בריאים ובעלי ערך, ברוח ערכי כבוד האדם, השוויון והאחריות ההדדית.

רונן זוהר, משנה למנכ"ל קבוצת שטראוס: עצמאות כלכלית

לו הייתה ניתנת לי ההזדמנות להוסיף סעיף למגילת העצמאות, הייתי מבקש לעגן בה את המחויבות של מדינת ישראל לעידוד, טיפוח ושימור תעשייה ישראלית עצמאית, חדשנית, אחראית, מתפתחת וברת קיימא – כבסיס לעצמאות כלכלית אמיתית, חוסן לאומי ושגשוג חברתי רחב.

כאי תזונתי, הציונות שלנו מתבטאת גם ביכולת שלנו לבנות חברה שמסוגלת לכלכל את עצמה באמצעות יכולות פנימיות

תעשייה מקומית היא לא רק מנוע צמיחה – היא זירה של ערכים. היא המקום שבו רעיונות פוגשים עשייה, שיתופי פעולה הופכים למציאות, והצלחה כלכלית נמדדת גם באחריות החברתית והסביבתית שהיא נושאת.

אורן שגיא, יו"ר לשכת מסחר ישראל אמריקה ומנכ"ל סיסקו ישראל: קיימות סביבתית

מדינת ישראל תכונן את דרכה בהתחשבות בדורות הבאים ובשמירה על הארץ כמשאב חיים. המדינה תשאף לפיתוח בר־קיימא, תגן על הטבע, תעודד חדשנות סביבתית, ותנהיג מדיניות אחראית לשמירה על איכות הסביבה, משאבי המים, האוויר והאדמה למען כל יושביה.

שמירה על הסביבה היא ביטוי לאחריות בין-דורית

בעידן של שינויי אקלים, משברים אקולוגיים ומחסור במשאבים, על מדינה מתקדמת לראות עצמה מחויבת להובלה גלובלית בתחום זה. המדיניות הסביבתית צריכה לשלב פיתוח טכנולוגי עם הגנה על מרחבים טבעיים, חינוך לקיימות, והשקעה באנרגיות מתחדשות.

בסיסקו, קיימות היא חלק מהחזון שלנו ליצירת עולם מקושר יותר, צודק יותר ובר־קיימא. שבו הטכנולוגיה יכולה להאיץ שינוי סביבתי חיובי. דרך תשתיות חכמות, ניהול אנרגיה יעיל, ורשתות ירוקות. השאיפה להגן על כדור הארץ תוך כדי חדשנות – משותפת הן למדינה והן לארגונים גלובליים שמובילים שינוי.