mako
פרסומת

85 אלף שקל בחודש: המרוויחים הכי גדולים בחברות הממשלתיות

דוח רשות החברות הממשלתיות לשנת 2025 חושף פערי הכנסה עצומים, מגופים עם עלות העסקה של למעלה מ-47 אלף שקל לעובד ועד ארגונים שבהם הממוצע אינו מגיע ל-5,200. לצד רווחים שוברי שיא ותוכניות הנפקה לבורסה, הנתונים מציפים גם העסקת קרובי משפחה נרחבת ופערי ייצוג בהנהלות

אפרת נומברג יונגר
פורסם:
מערכת SPYDER להגנה מפני איומים אוויריים
מערכת SPYDER להגנה מפני איומים אוויריים | צילום: רפאל
הקישור הועתק

בכיר בחברת רפאל מרוויח בממוצע 85,170 שקל ברוטו בחודש. עובד ממוצע בחברה למתנ"סים מקבל 5,168 שקל. הפער הזה, שעולה מדוח סיכום שנת 2025 של רשות החברות הממשלתיות שפורסם השבוע, הוא רק אחד מהנתונים שמצטיירים מתוך הדוח, שמגלה תמונה מורכבת של רווחים שוברי שיא, משכורות עתק לבכירים, נפוטיזם בגיוס עובדים ופערי ייצוג.

חברת נמלי ישראל (חנ"י) מובילה את טבלת השכר בחברות הממשלתיות. עלות השכר הממוצעת לעובד בה עומדת על כ-47,624 שקל בחודש, ושכר הברוטו הממוצע על כ-39,073 שקל. רפאל ממוקמת בצמוד עם עלות שכר ממוצעת של כ-47,407 שקל לעובד, אם כי מצבת העובדים שלה גדולה משמעותית.

אצל הבכירים הסכומים גבוהים עוד יותר. לצד רפאל, שמובילה עם ממוצע של 85,170 שקל ברוטו בחודש, התעשייה האווירית משלמת לבכיריה 81,687 שקל בממוצע. שתי החברות, יחד עם חברת החשמל, גם מעסיקות את המספר הגדול ביותר של עובדים בכירים בקרב החברות הממשלתיות.

בתחתית הטבלה נמצאות חברות השירותים. החברה למתנ"סים סוגרת את הרשימה עם שכר ברוטו ממוצע של 5,168 שקל ועלות שכר של 7,415 שקל לעובד. עמידר מציגה ברוטו ממוצע של 16,490 שקל ועלות של 20,237 שקל.

כמה קרובי משפחה עובדים בכל חברה

את פערי השכר הגדולים ביותר אפשר למצוא דווקא בתוך החברות עצמן. בחברה למתנ"סים בכיר מרוויח פי 15 ויותר מעובד ממוצע. לעומת זאת, בתשתיות אנרגיה הפער עומד על פי 1.7 בלבד, ובחנ"י על פי 1.8.

נמל אשדוד מציג את הפער הנמוך ביותר: פי 1.4 בין בכיר לעובד מן השורה. הסיבה אינה צניעות בשכר ההנהלה, אלא כוחם של ועדי העובדים, שהצליחו להעלות את השכר של כלל העובדים לרמות גבוהות.

בחברות פרויקטאליות כמו נת"ע, נתיבי איילון ונתיבי ישראל בולט פער של כ-10 אלף שקל בין עלות השכר לשכר הברוטו, המשקף תנאים סוציאליים נדיבים: רכב צמוד, הפרשות לקרנות השתלמות מהשקל הראשון והטבות נוספות.

הדוח חושף גם את היקף העסקת קרובי משפחה בחברות הממשלתיות. בנמל אשדוד 27.7% מהעובדים הם קרובי משפחה של עובדים אחרים, ברפאל 24% ובמקורות 7%.

ייצוג הנשים בהנהלות הבכירות נותר נמוך. בנמל אשדוד ובתעשייה האווירית רק 17% מההנהלה הבכירה הן נשים, וייצוג המגזר הערבי בכלל החברות נע בין 1% ל-3% בלבד. נתיבי איילון בולטת לחיוב עם 48% נשים בדרג הבכיר ומנכ"לית אישה, היחידה בצמרת החברות הממשלתיות.

שחיתות בנמל
צילום: יח"צ נמל אשדוד
פרסומת

רק 1.6 מיליארד שקל מגיעים למדינה

סך עלות השכר בחברות הממשלתיות צמחה בכ-19% בשנת 2025, בדומה לגידול בהכנסות, שהגיעו ל-113 מיליארד שקל (עלייה של כ-11%). הגורם העיקרי לצמיחה הוא החברות הביטחוניות. הכנסות רפאל זינקו בכ-3.8 מיליארד שקל, הרווח התפעולי שלה קפץ מ-934 מיליון ל-1,521 מיליון שקל, והרווח הנקי גדל מ-950 מיליון ל-1,350 מיליון שקל. בתעשייה האווירית ההכנסות צמחו בכ-2.8 מיליארד שקל, הרווח התפעולי עלה מ-1,742 מיליון ל-2,599 מיליון שקל, והרווח הנקי הגיע ל-2,458 מיליון שקל.

ההצלחה הכספית סוללת את הדרך להנפקות שצפויות לטלטל את שוק ההון. התעשייה האווירית צפויה להנפיק לפי שווי של כ-100 מיליארד שקל, ורפאל בטווח של 60 עד 70 מיליארד שקל. ברקע מתנהל מאבק בין רשות ניירות ערך, שדורשת שקיפות מלאה, לבין החברות הביטחוניות, שדורשות חיסיון על עסקאות רגישות. ברשות החברות בוחנים גם הנפקה דואלית בנאסד"ק או בבורסת ניו יורק.

נושא נוסף שעולה מהדוח הוא עסקת מכירת צים לחברת הספנות הגרמנית האפאג-לויד, שנמצאת בקיפאון. העסקה תקועה בגלל מניית הזהב שבידי המדינה, על רקע רגישות ביטחונית: סעודיה וקטאר מחזיקות כל אחת ביותר מ-20% מהמניות של החברה הרוכשת.

הרווח הנקי של כלל החברות הממשלתיות הגיע בשנת 2025 ל-9.8 מיליארד שקל, זינוק של 28% לעומת השנה הקודמת. הדיווידנדים שהחברות העבירו למדינה עמדו על 1.61 מיליארד שקל בלבד.