600 מיליארד דולר ו-F-35 לסעודים: טראמפ מכר את העליונות של ישראל – ואנחנו שותקים
ביקור טראמפ במפרץ מביא עמו גשם של עסקאות נשק וטכנולוגיה – אבל גם סיכון אסטרטגי ממשי לישראל. סעודיה, קטאר וטורקיה נהנות מהזרמת הון ומהתקרבות אמריקאית, בעוד שישראל מוצאת עצמה מחוץ למעגל. היתרון הצבאי והטכנולוגי הישראלי מתערער, והתגובה הירושלמית – מהוססת ונגררת. כעת נדרש מהלך נועז שימקם את ישראל כשותפה טכנולוגית מרכזית של וושינגטון – לפני שיהיה מאוחר מדי
ביקורו של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ במפרץ היה הראשון מאז תחילת כהונתו השנייה, ובו הוא התמקד בעסקים והשקעות אסטרטגיות. טראמפ זיהה את הפוטנציאל הכלכלי והטכנולוגי העצום במדינות המפרץ, ועל כן בחר בהן ליעד ביקורו הראשון - וביקור זה טומן בחובו סכנה ממשית ליתרון האסטרטגי של ישראל באזור.
הנשיא האמריקאי הגיע מצויד בחבילת עסקאות מרשימה שצריכה להדליק "נורה אדומה" בישראל. בתמורה להשקעה סעודית של כ-600 מיליארד דולר בארה"ב חתם טראמפ עם יורש העצר הסעודי מוחמד בן סלמאן על עסקת הנשק הגדולה בהיסטוריה, בהיקף של כ-142 מיליארד דולר. גם קטאר חתמה על עסקאות בשווי של למעלה מ-200 מיליארד דולר, בעיקר סביב רכישת מטוסי בואינג והשקעות ביטחוניות. במקביל, אישרה וושינגטון מכירת טילים לטווח בינוני לתורכיה בשווי 304 מיליון דולר, למרות יחסיה המורכבים עם ישראל.
שלל העסקאות הללו מערער את היתרון הצבאי שעליו מושתתת תפיסת הביטחון הישראלית. רק האפשרות לרכישת מטוסי F-35 על ידי סעודיה ולהשבת תורכיה לתוכנית הייצור של F-35 מהווה לבדה התפתחות שלילית לישראל.
ההקשר הטכנולוגי מדאיג לא פחות. מנכ"לי חברות הטכנולוגיה האמריקאיות המובילות כמו Amazon, Nvidia ו-IBM, הצטרפו לביקור והכריזו על השקעות עתק בתשתיות AI במדינות המפרץ. מדינות המפרץ ממנפות את הונן ואת הקרבה לוושינגטון כדי לבסס את מעמדן הטכנולוגי, בעת ישראל חווה בתחום זה שחיקה.
במדד ה-Global Innovation של שנת 2024 צנחה ישראל למקום ה-41 בתשתיות ולמקום ה-18 בהון אנושי, לאחר שבעבר נכללה בעשירייה הראשונה. שנת 2023 הייתה קשה במיוחד להייטק הישראלי – אומנם מדובר במגמה עולמית, אך בישראל התופעה הוחרפה על רקע חוסר היציבות הפוליטית והמלחמה בעזה. בשנת 2024 המצב החל להתייצב והייתה עלייה בהשקעות. אולם, ההייטק הישראלי הפך ריכוזי יותר, כאשר 42% מההשקעות נרשמו בתחום הסייבר, ומספר סבבי ההשקעות המשיך לרדת, בדומה למספר המשקיעים הפעילים שירד ב-16%.
תוצאות ביקור טראמפ ממחישות שממשלת ישראל החליטה להוציא עצמה מהתהליך המדיני שמוביל טראמפ באזור. עם זאת, לישראל אין הפריבילגיה להישאר מחוץ למשחק הביטחוני והטכנולוגי. בעידן ה-deep tech, המצריך תשתיות וידע, הסתמכות על השוק הפרטי באופן בלעדי אינה מספקת. מגבלות גודלה של ישראל ויכולתה להשקיע הון ממשלתי בטכנולוגיה הופך את הצורך לאקוטי עוד יותר. יש צורך במהלך אשר יעלה את ישראל על ה"גל" שמייצר טראמפ וימנע ממנה לשקוע תחתיו.
על ישראל לדחוף להקמה של שותפות אסטרטגית פורמלית עם ארה"ב בטכנולוגיה ולעגן זאת בחקיקה בקונגרס האמריקאי ובממשלת ישראל. על שותפות זו לכלול שת"פ טכנולוגי והשקעה משותפת של המדינות בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. ההשקעה הישראלית בשותפות הטכנולוגית עשויה להניב לישראל הרבה יותר כסף במציאות כיום, שבה ראש הממשלה נתניהו כבר מציע להיגמל מהסיוע האמריקאי, כפי שהתבטא בוועדת החוץ והביטחון בכנסת בשבוע שעבר.
ישראל עודנה מעצמה טכנולוגית ובתחומים מסוימים מחזיקה אף במובילות עולמית, כאשר תחום הסייבר והביטחון הן דוגמאות בולטות לכך. קיים בה ידע רב ויצר חדשני שאטרקטיביים מאוד לארה"ב. באמצעות מיצובה כשותפה טכנולוגית מרכזית של ארה"ב, תוכל ישראל לחזק את יתרונה הצבאי והטכנולוגי ואף לייצר תשתית שתאפשר שותפות אזורית עם ארה"ב, מול האמירויות וסעודיה, המחפשות ידע וניסיון טכנולוגי ויוכלו לספק לישראל גישה לתשתיות שבהן היא חסרה.
כך תוכל ישראל לשפר את מעמדה המדיני, לחזק את יחסיה עם ארה"ב לאחר ביקור נשיא שפגע בעוצמת היחסים ואף לעודד את תהליך הנורמליזציה מול סעודיה, שממשלת ישראל מסרבת לקדם.
ד"ר אבנר גולוב הינו סגן נשיא המכון למדיניות MIND Israel , בתפקידו הקודם שימש כבכיר במטה לביטחון לאומי והוביל את השיח הטכנולוגי עם ארה"ב.