כ-350,900 סטודנטים ילמדו השנה באקדמיה בישראל, המספר הגבוה ביותר אי-פעם

שנת הלימודים האקדמית תשפ"ז נפתחת היום (א') עם כ-350,900 סטודנטיות וסטודנטים, גידול של כ-2.1% לעומת אשתקד, כך עולה מנתוני המועצה להשכלה גבוהה (מל"ג) והוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת). אלא שדוחות רשמיים של מבקר המדינה, ה-OECD ואגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מצביעים על בעיות קשות שהנתון השנתי לבדו אינו משקף.

בתשפ"ו למדו במערכת 343,717 סטודנטים, תוספת של 9,434 לעומת תשפ"ה. כ-90% מהגידול הגיע מהתואר הראשון, אך הוא לא התפזר באופן שווה בין סוגי המוסדות. עיקר ההתרחבות התרכזה במכללות החוץ-תקציביות ובאוניברסיטה הפתוחה, שגדלו ב-9.7% וב-7.3% בהתאמה ויחד הוסיפו כ-85% מהגידול הכולל. לעומתן, במכללות האקדמיות המתוקצבות נרשמה דווקא ירידה של 2.4%, ובאוניברסיטאות המסורתיות הגידול עמד על אחוז בודד בלבד.

נתוני ה-OECD חושפים את הפער הבולט ביותר בין הנתון השנתי לתמונה הרחבה. בשנת 2000 דורגה ישראל במקום השלישי בעולם המפותח בשיעור בעלי השכלה אקדמית בגילי 25 עד 34, עם 41%. עד 2024 היא ירדה למקום ה-20, חרף עלייה בשיעור האקדמאים ל-47%, מפני שקצב הגידול שלה היה הנמוך ביותר מכל מדינה מפותחת פרט לפינלנד. באותן שנים זינקה קוריאה הדרומית ל-71% וקנדה ל-69%. אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מוסיף כי דווקא הקבוצה המהווה את עיקר כוח האדם בהייטק, גברים יהודים לא-חרדים, נמצאת בקיפאון: שיעור ההשתלבות שלה באקדמיה תקוע סביב 39% מאז 2010, ושיעור הנכנסים ללימודים בגיל 25 בקרבה צנח מ-11.2% ב-2021 ל-7.9% ב-2023 בלבד.

צוואר בקבוק בלימודי רפואה

התמונה דומה בשוק התעסוקה שאליו פונים בוגרי המערכת. ההודעה הרשמית מזכירה ירידה של 7.4% במספר הלומדים מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, לצד עלייה מתונה בלימודי בינה מלאכותית ומדעי הנתונים, ומייחסת זאת להסתגלות טבעית לשינויים בענף. מחקר של קרן פורטלנד מצייר תמונה חדה יותר: מתוך כ-6,500 בוגרי מדעי המחשב בשנת 2024, רק 360 מצאו עבודה במחקר ופיתוח בישראל, בזמן שבשוק מצטבר צבא של יותר מ-20,000 מתכנתים חסרי ניסיון שעדיין מחפשים את משרתם הראשונה. כלי בינה מלאכותית יוצרת מבצעים כיום משימות שבעבר שימשו מתכנתים זוטרים לצבירת ניסיון ראשוני, ולפי הנתונים, הסיכוי שמשרת ג'וניור תוחלף בטכנולוגיה כזו גבוה פי 7.7 מהסיכוי במשרה בכירה.

גם בלימודי הרפואה, שבהם מתגאה המל"ג בגידול של 11% במספר המתחילים, מצטייר צוואר בקבוק בהמשך הדרך. דוח של ועדה לאומית בראשות פרופ' רוני גמזו מצביע על מחסור חמור בשדות קליניים בבתי החולים, המגביל את יכולת ההכשרה המעשית של הסטודנטים. בהמשך השרשרת מתריע ארגון הרופאים המתמחים "מרשם" כי מחסור בתקני התמחות מותיר רופאים צעירים ממתינים עד שלוש שנים לתקן פנוי, בעוד מתמחים קיימים כבר נדרשים למשמרות של 26 שעות רצופות עם זמני מנוחה של 12% עד 17% בלבד. באוניברסיטת רייכמן, שבה נפתחה פקולטה חדשה לרפואה, עומד שכר הלימוד על 98,000 שקלים לשנה.

ההודעה הרשמית המל"ג לקראת פתיחת השנה מדגישה גם את המענה למשרתי המילואים, כ-70,000 סטודנטים שהם כ-20.4% מכלל הלומדים במערכת. אלא שדוח מבקר המדינה, שבדק את הטיפול בהם בין דצמבר 2023 למרץ 2025, מגלה כי ממענק תמיכה של 195 מיליון שקלים שהועמד למוסדות נוצלו בפועל רק 124 מיליון, והיתרה הוחזרה לקופה הציבורית. 32% מהמוסדות המתוקצבים לא העניקו החזר מלא של דמי הרשמה לסטודנטים במילואים שביטלו את הרשמתם, ו-12% לא החזירו שכר לימוד לסטודנטים שהפסיקו לימודים בשל שירות ממושך. בסקר של מבקר המדינה בשיתוף התאחדות הסטודנטים דיווחו 73% מהמשרתים כי תנאי השירות כמעט לא אפשרו להם ללמוד במהלך התקופה, ו-34% שקלו לפרוש כליל מהלימודים.

רק 6% מהסטודנטים הגברים החרדים משלימים תואר

נתוני ההנגשה החברתית מגלים פער דומה בין הכמות לאיכות. מספר הסטודנטים בוגרי החינוך החרדי גדל ל-20,006, אך דוח מבקר המדינה חושף כי יותר מ-55% מהגברים החרדים הנרשמים למכינות קדם-אקדמיות נושרים עוד לפני תחילת התואר, ורק כ-6% מהגברים החרדים שמתחילים במערכת מצליחים להשלים תואר ראשון, לעומת שיעור השלמה של 82% בקרב נשים חרדיות. במגזר הערבי, שבו למדו 65,386 סטודנטים, מצא מחקר של המכון הישראלי לדמוקרטיה כי כ-20% אינם בטוחים שימשיכו את לימודיהם, על רקע קושי כלכלי המשפיע על 74% ממשקי הבית שלהם.

מעבר לגבולות ישראל, מתפתח איום אסטרטגי נוסף שההודעה הרשמית נוגעת בו רק בשולי הדברים. דוח של מוסד שמואל נאמן מצביע על עלייה של 150% במספר הניסיונות להדיר את ישראל מתוכניות מחקר בין-לאומיות מאז אוקטובר 2023, כאשר כמחצית מאירועי החרם המתועדים מתרחשים בצורה לא מוצהרת, באמצעות דחיית מאמרים או סירוב לשמש כשופטים לעבודות ישראליות. לכך יש גם מחיר תקציבי ומחקרי ישיר. נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, פרופ' דוד הראל, הזהיר כי פגיעה בהשתתפותה של ישראל בתוכנית המחקר האירופית הורייזן עלולה להוות מכה קשה למדע הישראלי. תרומות אגודות הידידים של האוניברסיטאות הישראליות בארה"ב, שחלקן נסמך על פטור ממס העומד כיום בפני איום לביטול, מהוות כ-20% מתקציב הות"ת הכולל למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

שר החינוך ויושב ראש המל"ג, יואב קיש, בירך את הסטודנטים הנכנסים לשנה החדשה ואמר כי האקדמיה הישראלית הוכיחה את חוסנה גם בתקופת המלחמה. לדבריו, "יותר מ-4,000 משרתי מילואים כבר התקבלו ללימודים בזכות שינוי בחקיקה המעניק להם עדיפות בקבלה לאקדמיה. מי שמגינים על המדינה צריכים לדעת שהאקדמיה עומדת לצדם ומאפשרת להם להצליח".