בני ברק היא העיר הצפופה בישראל, חדרה המזוהמת ביותר

יש נתון אחד שמספר את סיפור הדיור בישראל יותר מכל דיון על התחדשות עירונית או מגדלים: כמה אנשים חולקים חדר. המספר הזה מודד מרחב אישי, יכולת לנשום בבית, ואת הגבול הדק בין קהילה צפופה לחיים צפופים מדי.

נתוני הלמ"ס לשנת 2024 שבחנו את רמת הצפיפות ב-18 הערים הגדולות מראים תמונה חד-משמעית: בני ברק עומדת בראש עם 1.23 נפשות לחדר, נתון גבוה במיוחד לעומת הממוצע הארצי של 0.83 נפשות לחדר. במילים אחרות, בני ברק צפופה בכמעט 50% מהממוצע.

במקום השני נמצאת בית שמש עם 1.19 נפשות לחדר, ואחריה ירושלים עם 1.09. שלוש הערים האלה פותחות קטגוריה משלהן: מעל נפש אחת לחדר. מאשדוד ומטה כבר חוזרים לסביבת הממוצע הארצי, עם 0.83 נפשות לחדר.

בקצה השני של הסקאלה נמצאת הרצלייה, המרווחת ביותר, עם 0.63 נפשות לחדר בלבד. הפער בין 0.63 ל-1.23 משקף את השוני העמוק בהרכב האוכלוסייה ובאופי משקי הבית בערים השונות. תל אביב-יפו, למשל, נמצאת על 0.71 נפשות לחדר, לא בגלל שהדירות מרווחות אלא כי משקי הבית קטנים יותר.

צפיפות משפיעה על שביעות הרצון

הצפיפות אינה רק מספר יבש. כשבודקים את מדדי שביעות הרצון, רואים שבני ברק נמצאת נמוך יחסית לערים אחרות: 81.5% מרוצים מאזור המגורים ו-83.3% מרוצים מהדירה. לשם השוואה, בהרצלייה וברחובות 96.4% מרוצים מאזור המגורים, ובכפר סבא 95.2%.

כשהדירה צפופה, כל תקלה בסביבה מורגשת חזק יותר: רעש ברחוב, עומס בתחבורה, תחזוקת מדרכות ובניינים. אין מרחב בבית להתרחק אליו, ולכן הסביבה הציבורית הופכת קריטית.

דוגמה מעניינת היא חולון, שבה שביעות הרצון מהדירה גבוהה במפתיע, 90.9%, אך שביעות הרצון מאזור המגורים היא הנמוכה ביותר: 78.8%. נראה שתושבי חולון אוהבים את הבית שלהם, אך פחות מחבבים את החוויה העירונית סביבו. רחובות מציגה תמונה הפוכה: 96.4% שביעות רצון מהאזור ו-91.2% מהדירה, שילוב שמייצר תחושה של עקביות.

בת ים מציגה את הפער החד ביותר: 87.1% מרוצים מהאזור, אך רק 77.4% מרוצים מהדירה, הנתון הנמוך ביותר מבין כל הערים.

העיר המזוהמת ביותר: חדרה

צפיפות וזיהום לא הולכים יד ביד. במדד החשיפה לחלקיקים עדינים באוויר (PM2.5), חדרה מובילה, עם בני ברק צמודה אחריה. רמת גן שלישית, ופתח תקווה וראשון לציון משלימות את החמישייה.

הזיהום בחדרה נובע בעיקר מתחנת הכוח "אורות רבין", שפועלת על פחם ומשפיעה על איכות האוויר בעיר ובסביבתה. בקצה השני יושבת ירושלים עם החשיפה הנמוכה ביותר לזיהום, ואחריה חיפה. הפער בין חדרה לירושלים מגיע לעשרות אחוזים.

הממצא המפתיע הוא שצפיפות וזיהום לא הולכים יד ביד. חדרה, המזוהמת ביותר, אינה צפופה במיוחד בתוך הבתים: 0.71 נפשות לחדר, דומה לתל אביב ובאר שבע. לעומת זאת, ירושלים צפופה מאוד עם 1.09 נפשות לחדר, אך נקייה יחסית מחלקיקים.

בני ברק היא החריגה האמיתית: גם במקום הראשון בצפיפות וגם בצמרת הזיהום.

תל אביב ובאר שבע מפריכות שני מיתוסים ישראליים. תל אביב, עם צפיפות דיור של 0.71 נפשות לחדר, מוכיחה שמחיר יקר לא מבטיח איכות חיים: היא עדיין גבוהה במדד החשיפה למזהמים. האוויר של מרכז המטרופולין מורגש גם כשבבית יש פחות נפשות לחדר.

באר שבע, עם צפיפות כמעט זהה של 0.71, מספקת את שביעות הרצון הגבוהה ביותר מהדירה: 93.2%. זו עיר שבה הבית נותן יותר תחושת מרחב, גם בלי להיות המרווחת ביותר במדד הצפיפות.

חדרה, למרות היותה המזוהמת ביותר, מציגה דווקא תושבים מרוצים למדי: 85.3% מרוצים מהאזור ו-89.1% מהדירה.