הלוואות מקרנות השתלמות ופנסיה - ההזדמנות הכי זולה שרובנו מפספסים

הימים של לפני חגי תשרי, וגם מיד אחריהם, הפכו לתקופת ציד של הגופים הפיננסים על הציבור הישראלי שמחפש לקחת אשראי. הסיבות להגדלת האשראי בתקופה הזו הן רבות ומגוונות, יש אלפי בתי אב שזקוקים להלוואה לצריכה פרטית כדי לצאת לחופשה ולנקות את הראש, יש משפחות שזקוקות להלוואה שתסייע להם להוריד מהם קצת מהמחנק של מסגרות אשראי והתמודדות עם יוקר המחיה, ויש משפחות שמבקשות לעשות שיפוץ, להתחדש לחג או לשדרג את הבית.

בתקופה הזו של השנה, בכל מקום מציעים לנו לקחת אשראי נוסף. זה קורה על מרקע הטלוויזיה, בהפסקות הפרסומות עם סטנדאפיסט, ידוענית, דוגמנית, שחקנית או אפילו כדורגלן. אנחנו פוגשים את ההצעות לאשראי אטרקטיבי בשילוט החוצות, בתשדירים ברדיו, באפליקציות ובאתרים שאנחנו נכנסים אליהם כדי להתעדכן בחדשות. הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, חברות האשראי החוץ בנקאי, כולם מציעים לנו אשראי במבצע, אשראי בהנחה, אשראי בקלות, או אשראי בשיא הנוחות. אבל דווקא האשראי הכי משתלם, זה שמגיע מצד הגופים המוסדיים, בתי ההשקעות וחברות הביטוח, שבהם אנו מנהלים את כספי הפנסיה שלנו, ביטוחי המנהלים, קרנות ההשתלמות וקופות הגמל, כמעט לא זוכה לפרסום והשקעה שיווקית.

מנתונים שהתפרסמו לאחרונה, עולה, כי בשנת 2024 היתה ירידה של כ-10% בהיקף ההלוואות שהציבור הישראלי לקח מהגופים המוסדיים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות, לעומת שנת 2023. הירידה הזו מאוד מפתיעה מכיוון שהישראלים, שכמובן נזקקו להלוואות בזמן המלחמה, והם פשוט לא פועלים חכם מבחינה כלכלית. לקיחת ההלוואות מחברות כרטיסי אשראי או מהבנקים מגיעה בריבית גבוהה משמעותית ממה שניתן לקבל בגופים המוסדיים.

אז מה צריך לבדוק לפני שרצים לקחת הלוואה? ומדוע עדיף לקחת מגופים מוסדיים שבהם יש לנו את הפנסיה, ביטוח המנהלים, קרן השתלמות ואפילו קופות גמל?.

בישראל 2025 כמעט כל משק בית חי על אשראי. בין אם זה מהבנק, חברת כרטיסי האשראי או פלטפורמות אונליין חדשות – כולנו מכירים את התחושה של להחזיר הלוואה יקרה, עם ריביות דו־ספרתיות שמכבידות על התקציב החודשי וגורמות לנו בקושי לסגור את החודש. מה שפחות ישראלים מכירים, או אפילו לא טורחים לבדוק, זו האפשרות לקבל הלוואה מקרן ההשתלמות או הפנסיה. כן, אותה קרן שנראית לנו רחוקה מהחיים היומיומיים, יכולה להפוך לכלי מימון זול ונגיש שכמעט ולא מנצלים.

אז למה בעצם מדובר בהלוואה הזולה ביותר בישראל? הסיבה פשוטה: הכסף שלכם כבר נמצא בגוף המוסדי. אין צורך להביא ערבויות חיצוניות, אין צורך לשעבד נכסים – החיסכון שלכם משמש ביטחון. התוצאה היא ריבית נמוכה משמעותית מזו שתקבלו בבנק: במקרים רבים סביב 3%–5%, לעומת 9%–12% בבנקים ו־13%–18% בחברות האשראי. מדובר בהבדל של אלפי שקלים לשנה בהחזרי הריבית בלבד.

ועדיין, הנתונים מראים שהציבור הישראלי כמעט לא משתמש בכלי הזה. בענף חלוקים לגבי הסיבות: יש מי שטוענים שהציבור פשוט לא מכיר את האפשרות, ויש מי שסבורים שהציבור מכיר – אבל לא מתרשם מהריביות שמוצעות בפועל. אחרים מעדיפים למשוך כסף נזיל, גם אם זה פחות משתלם בטווח הארוך, כי הפסיכולוגיה של "כסף ביד" חזקה יותר מהיגיון כלכלי קר.

אז מה אתם חייבים לדעת לפני שלוקחים הלוואה כזו?

• תקרת הלוואה – לרוב אפשר לקבל עד 50%–70% מהסכום שנצבר בקרן. אם יש לכם 200 אלף שקל, תוכלו לקבל הלוואה של כ־100–140 אלף שקל.
• סוגי ריבית – יש גופים שמציעים ריבית קבועה, יש כאלה שמחברים לפריים. בכל מקרה, זה כמעט תמיד זול יותר מהבנק.
• פריסת תשלומים – תקופות ההחזר גמישות יחסית, לרוב בין 3 ל־7 שנים, לפעמים אפילו יותר.
• שקט תעשייתי – אין צורך לעמוד בתורים בבנק או להסביר לפקיד למה אתם צריכים כסף. מדובר בהליך פשוט ומהיר יחסית.

כמובן, שלא מדובר בפתרון קסם. מי שלוקח הלוואה חייב לבדוק שהוא מסוגל להחזיר אותה, ושלא מדובר בעוד סיבוב של "הלוואה על הלוואה". אבל עבור מי שממילא זקוק לאשראי – זו האפשרות הראשונה שצריך לבדוק.

מומלץ שתפנימו בצורה הכי ברורה: מי שמחזיק קרן השתלמות או פנסיה ולא שוקל הלוואה דרכה – פשוט משאיר כסף על הרצפה שאותו אתם בסופו של דבר יכולים לאתר בדוחות הכספיים של הבנקים ושל חברות כרטיסי האשראי. הציבור חייב להתעורר ולנצל את מה שכבר קיים בידיים שלו, במקום לרוץ לשלם ריביות מופקעות.

בסוף, השאלה היא לא אם זה כדאי – אלא מתי נבין שמדובר בכלי כמעט מובן מאליו. הלוואה מקרנות ההשתלמות והפנסיה היא לא רק עוד מוצר פיננסי; היא יכולה להיות ההבדל בין משפחה שחיה במינוס מתמשך, לבין משפחה שמצליחה לנשום כלכלית.

הכותב הוא המנכ"ל והמייסד של קרדיט גרופ והחברות קרדיט קלין, קרדיט משכנתאות ובקראונד