סוגרים את החנות בשש: העסקים הקטנים קורסים, מתווה הפיצויים עדיין לא אושר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' הציג היום (ד') את כללי המסגרת למתווה הסיוע למשק במסגרת מבצע שאגת הארי. המתווה כולל מענקי המשכיות עסקית לעסקים שנפגעו ממחזוריהם, לצד הקלות בתנאי היציאה לחל"ת. אלא שבשטח, בעלי עסקים קטנים מתארים מציאות שבה ההכרזה מגיעה מאוחר מדי: חנויות סוגרות בשעות הצהריים, לקוחות נעלמו, ועונת הפסח, שאמורה להיות שיא ההכנסות, הופכת לעונה של הישרדות.

דוד קדוש מרמת ישי מנהל שני עסקים: הוא עצמו קבלן עבודות גמר ושיפוצים, ולאשתו שירלי חנות כלי בית בקניון "סטריט מול" ברמת ישי. "ממש אין עבודה", הוא אומר. "עכשיו אמורה להיות עונת שיא לקראת פסח, אבל אין לקוחות". בשיפוצים, מספר קדוש, בוטלו עבודות בהיקף של 150 אלף שקל. את החנות סוגרים בשש בערב, במקום תשע וחצי כמו בימים רגילים.

קדוש אומר שהוא לא מתכוון לשלם דמי שכירות. "פשוט אין לי מהיכן לשלם", הוא מסביר. "אנחנו מעסיקים את העובדים, אבל מחלקים אותם לפי שעות, וגם אז אין עבודה. כמה אפשר לסדר מלאי וסחורה? מסכנים גם הספקים, שהודענו להם שאין לנו הזמנות חדשות, כי אין למי למכור". לדבריו, בצפון המצב נמשך כבר שנתיים, מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל. "הגעתי למצב שאני מקושש שקלים".

המצב לא שונה בענף עיצוב השיער. פיני כהן, בעלים של מספרת One Hair And Beauty ברמת גן, מתאר יומן עבודה שהתרוקן כמעט לחלוטין. "בימים רגילים אני סוגר את המספרה בשמונה בערב", הוא אומר. "היום הלקוחה האחרונה סיימה ב-12:00 ואני הולך הביתה. אשתי בהריון מתקדם וילדה בת ארבע בבית, עדיף שאהיה שם".

כהן מספר על 30 ביטולים מתחילת השבוע בלבד, ועל מקרים שבהם לקוחה קבעה תור, נבהלה מאזעקה ודחתה, ובסוף ביטלה לגמרי. "יש לי ביטולים גם קדימה", הוא אומר. לפי נתוני התאחדות המלאכה והתעשייה, הפדיון הממוצע בענף המספרות ומכוני היופי עומד על כאלפיים שקל ביום, כך שירידה של יותר מ-50% בפעילות, כפי שנרשמת באזורים מטווחים, משמעותה הפסד של אלפי שקלים בשבוע לכל עסק.

אנשים חוששים לצאת מהבית

רונן סולומון, מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה, מסביר שמרגע פרוץ המלחמה רק עסקים שהוגדרו כמשק חיוני הורשו לעבוד. "עסקים קטנים רבים נאלצו להישאר סגורים במשך כמה ימים", הוא אומר. "ביום חמישי בצהריים הודיעו שגם עסקים שאינם חיוניים יכולים לחזור לפעול".

לדברי סולומון, ההחלטה לפתוח את המשק נבעה גם משיקולים תקציביים, כדי לצמצם את היקף הפיצויים שהמדינה תידרש לשלם. "הערכנו שהמלחמה עלולה להימשך זמן רב", הוא אומר. "אם לעסק קטן יש מקלט או ממ"ד בקרבת מקום, אין סיבה שלא יוכל לעבוד. אחרת, הפגיעה הכלכלית תהיה קשה מאוד".

אלא שפתיחת העסקים לא הספיקה. סולומון אומר שבשטח יש ירידה חדה במספר הלקוחות. "אנשים חוששים לצאת מהבית, ולכן הפעילות הכלכלית נפגעת", הוא מסביר. "רבים עובדים במתכונת מצומצמת, לפי תיאום מראש. חלקם מקצרים את יום העבודה או מוציאים עובדים לחל"ת כדי לצמצם הוצאות".

ליאור מימרן, בעלים של חנות בגדי גברים "ליאורצי" בקניון עופר בנס ציונה, מתאר קניון ריק. "בתקופה הזאת, לקראת פסח, הקניון היה שוקק חיים", הוא אומר. "העונה הזאת הייתה הבוסט של העסק. היום אין לי לקוחות, אני סוגר עם רדת החשיכה, מקסימום עד שש בערב". מימרן ביטל את הוראת הקבע לתשלום דמי השכירות. "אין לי מהיכן לשלם", הוא אומר. "מצפה שיבואו לקראתנו".

מתווה הפיצויים: מענקים לעסקים, הקלות לעובדים

המתווה שהציג סמוטריץ' היום מבוסס על המנגנונים שהופעלו במלחמת חרבות ברזל ובמבצע עם כלביא. לפי משרד האוצר, המתווה יכנס לתוקף רק לאחר אישור הכנסת והשלמת הליך החקיקה.

עסקים עם מחזור שנתי של עד 400 מיליון שקל שחוו ירידה של יותר מ-25% במחזור הפעילות יהיו זכאים למענק המשכיות עסקית. המענק יינתן באופן דיפרנציאלי: ככל שהפגיעה גדולה יותר, כך המענק גבוה יותר. הוא כולל שני רכיבים, השתתפות בהוצאות שכר והשתתפות בהוצאות קבועות ותשומות. לעסקים קטנים במיוחד, עם מחזור של עד 300 אלף שקל, יינתן מענק קבוע בהתאם לשיעור הפגיעה.

במקביל, המתווה כולל הקלות בתנאי היציאה לחל"ת: קיצור תקופת החל"ת המזכה בדמי אבטלה מ-30 יום ל-14, קיצור תקופת ההכשרה הנדרשת לשישה חודשים מתוך 18 במקום 12, ביטול חמשת ימי ההמתנה לדמי אבטלה וביטול ניכוי ימי חופשה צבורים. בנוסף, מעסיקים יוכלו לשלם שכר מלא לעובדים היוצאים לחל"ת מהיום הראשון.

לגבי יישובי קו העימות בצפון, משרד האוצר מציין כי בעלי עסקים יהיו זכאים להחזר מלא בגין הפסדיהם, במסגרת מנגנון הפיצוי על נזק עקיף. עסקים יוכלו להגיש בקשות להחזרים דרך רשות המסים.

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, אומר שפתיחת המשק נשענת על נכונות העובדים לחזור למקומות העבודה, גם כשמערכת החינוך מושבתת. לדבריו, המדינה מעוניינת לחסוך כחמישה מיליארד שקל בשבוע, ובעלי העסקים מוכנים לסייע בהחזרת הפעילות הכלכלית לשגרה.

"אבל אסור שהחיסכון הזה יבוא על חשבונם של בעלי העסקים והעובדים", אומר תורג'מן. "יש לגבש במהירות מתווה פיצויים שייתן מענה אמיתי לאובדן ההכנסות ולירידה הצפויה במחזורים עד לחזרה מלאה לפעילות".