הצעירים נדחקים לפינה בתקציב החדש: ב-7 באוקטובר חשבנו לרגע שנכנסו לעידן חדש בישראל. כולנו ראינו ישראלים מתנדבים, מפגינים, יוזמים ובאופן ממשי מחזיקים את המדינה על כתפיהם. באופן טבעי, חשבנו שהסולידריות הזאת תוביל אותנו לעתיד שבו המחלקות הישנות והפוליטיקה הסקטוריאלית יהפכו לנחלת העבר. שלושה חודשים אחרי כבר אפשר לומר שטעינו.
גם אם תחפשו במיקרוסקופ מתקדם, לא תמצאו בתקציב 2024 ממצאים של התפכחות, שינוי כיוון והתעלות מעל האינטרסים הצרים. מה שכן תמצאו היא אצבע בסכר שכבר נפרץ ב-7.10, ולא את הבשורה לה קיווינו. רק בשבוע שעבר כינה אותנו סמוטריץ "דור הניצחון", שנמצא בחזית הלחימה בימים אלה. האנשים הראשונים שעזבו הכול ורצו לסייע למדינה. בתמורה להקרבה הזאת, הוא מציע לנו פחות ממה שהיה לנו לפני המלחמה.
בין התחומים שסכנת הקיצוצים ריחפה מעל לראשם היו מרכזי הצעירים, מערכת הבריאות, ההשכלה הגבוהה, בריאות הנפש ועוד. ובעוד הקיצוצים האלה נמנעו ברגע האחרון, רוב התחומים החיוניים האלה לא יראו עלייה בתקציב השנה. נזכיר: המערכות הציבוריות בישראל, שהתקשו להתמודד עם מצב החירום, נמצאות בתת תקצוב שנים ארוכות.
מרכזי הצעירים – הגופים שתפקידם לייצר שירותים תומכים כדי שצעירים בישראל יוכלו לצמוח ולממש את הפוטנציאל שבהם; מערכת הבריאות שאמורה לשרת את הפצועים בגוף ובנפש ומתמודדת עם דרישה הולכת וגדלה; ההשכלה הגבוהה שמכשירה את דור העתיד שלנו; משרד הרווחה שיידרש לתמוך בכל כך הרבה מקרים חדשים של הלומי קרב ועקורים, ועוד מערכות רבות.
גודל השעה מחייב השקעה ציבורית, ולא רק הימנעות מקיצוצים. בפועל, האוכלוסייה בישראל גדלה, וכל השירותים שלא משקיעים בהם כסף הולכים ונשחקים. זה אומר פחות פסיכולוגיות פר אדם, פחות רופאים פר אדם, פחות גננות פר אדם, כיתות צפופות יותר וקושי של המערכות לתפקד.
לפני שבועיים פורסם הדוח השנתי של המוסד לביטוח לאומי, שבישר על המספר הבלתי נתפס של 1.98 מיליון ישראלים שחיים מתחת לקו העוני. אחד מכל חמישה – והנתונים האלה מתייחסים למצב שהיה כאן לפני המלחמה. הפגיעה הצפויה בפרנסה, בבריאות הנפש, בבריאות ובחינוך רק תחמיר אותו, ותקשה על ישראל עוד יותר להתכונן למשברים עתידיים.
המצב הזה הוא לא גזירת גורל. ישראל יכולה למצוא דרכים אחרות לממן את מחיר המלחמה, מבלי להביא את השירותים האזרחיים החשובים ביותר למצב של סף קריסה. ישראל של סוף 2022 הייתה בעודף תקציבי של כ-10 מיליארד שקל. זו לא רק המלחמה שהביאה אותה למינוס של יותר מ-100 מיליארד שקל בסוף 2023.
בעודנו עושים הכל כדי להיאבק על השבת החטופים, הגיע הזמן שנפתח את הפה ונבהיר של"דור הניצחון" מגיעה מדינה שתאפשר לו לחיות בה. בישראל קורים מעט מאוד דברים בלי מאבק, בוודאי כשהוא כרוך בסדרי עדיפויות והקצאת תקציבים. לא יהיה כאן ניצחון בלי 136 חטופים בבית, ולא יהיה כאן עתיד בלי מדינה שתספק לצעירים שלה את הכלים כדי לבנות אותה מחדש.
הכותב הינו פעיל חברתי וממקימי מחאת הסטודנטים