מחקר חושף: הדמוקרטיה מעשירה אותנו פי 5 יותר מהיי-טק
חוקרים ממכללת ספיר שבחנו 123 מדינות מגלים שהדמוקרטיה מחזקת את הכלכלה בעיקר דרך מוסדות איכותיים. כשהדמוקרטיה נחלשת, גם הביטחון הכלכלי של האזרחים נפגע. לא מאמינים? תעיפו מבט על טורקיה
מוסדות דמוקרטיים איכותיים תורמים לרווחה הכלכלית יותר מחדשנות טכנולוגית, עולה ממחקר ישראלי שפורסם בכתב העת Economies.
המחקר, שנערך על ידי ד"ר שרון חדד וד"ר רן בן-מלכה ממכללה האקדמית ספיר, בחן נתונים מ-123 מדינות לאורך העשור האחרון. הניתוח העלה כי 83.3% מהתרומה של הדמוקרטיה לתוצר לנפש נובעת ישירות מאיכות המוסדות, ורק 16.7% מחדשנות.
השפעת הדמוקרטיה על הכלכלה מתרחשת דרך שני ערוצים מרכזיים: ערוץ החדשנות וערוץ המוסדות, כאשר הערוץ המוסדי עדיף בבירור.
מוסדות דמוקרטיים איכותיים כוללים עצמאות מערכת המשפט, מנגנוני איזון ובלימה, הגנה על זכויות קניין ושקיפות שלטונית. במחקר נכללו גם בחירות חופשיות, שקיפות בתקציבים ובמכרזים, מנגנוני פיקוח יעילים, פקידות מקצועית ותקשורת חופשית.
במונחים יומיומיים המשמעות פשוטה: מוסדות דמוקרטיים יעילים מביאים ליותר יציבות וביטחון כלכלי. זה משפיע על האזרחים דרך אמון במערכת הבנקאית, בטחון בחסכונות ובפנסיות, השקעות זרות שמכניסות הון ותעסוקה, וניהול תקציב שקוף.
הסימנים המדאיגים לשחיקה דמוקרטית
החוקרים מזהירים מפני סימנים של שחיקה דמוקרטית: מערכת המשפט מאבדת עצמאות, כלי התקשורת מוגבלים, חוקים משתנים כך שהם מעניקים סמכויות רבות יותר לממשלה בשם "המשילות", ויש פחות שקיפות בניהול כספי הציבור. תהליך זה מלווה בהחלשת גופי הפיקוח והבקרה שאמורים לאזן את כוח הממשלה.
מבחינה כלכלית, המשמעות עבור האזרח הפשוט היא ריביות גבוהות יותר על הלוואות ומשכנתאות, חוסר ביטחון בחסכונות ובפנסיה, ועליות מחירים הנובעות מחוסר אמון כללי בכלכלה.
חדד ובן-מלכה מביאים את טורקיה כדוגמה בולטת למה שקורה כשהדמוקרטיה נחלשת. בעשור האחרון נחלשה שם הדמוקרטיה באופן עקבי: מערכת המשפט איבדה עצמאות, כלי תקשורת נסגרו או הוגבלו, ושומרי הסף כמו הבנק המרכזי נחלשו.
התוצאות הכלכליות היו דרמטיות: הלירה הטורקית איבדה 95% מערכה מול הדולר בתוך כעשור, והאינפלציה הגיעה לעשרות אחוזים בשנה. משקיעים זרים צמצמו נוכחות, ואמון הציבור במוסדות הכלכליים נפגע.
"רק כדי להמחיש את המשמעות על האזרחים", אומר ד"ר חדד, "אם השקל יאבד 95% מערכו, אז כל דולר יהיה שווה כ-67 שקל".
חדשנות לא פחות חשובה - אבל צריך את הבסיס הנכון
החוקרים מבהירים שהממצאים לא אומרים שחדשנות אינה חשובה או שצריך להשקיע בה פחות. ההשקעה בחדשנות חשובה, אבל היא חייבת להישען על קרקע יציבה של מוסדות דמוקרטיים. החדשנות היא מנוע צמיחה חשוב, אבל כדי שהמצאות ויזמות באמת יתרגמו לצמיחה ולרווחה, נדרשים מוסדות דמוקרטיים חזקים שמבטיחים הגנה על זכויות קניין, מערכת משפט אמינה ושקיפות.
בנוגע לישראל, ד"ר שרון חדד מתייחס ישירות למחלוקת הציבורית: "כל שינוי במערכת הדמוקרטית, בין אם נקרא לו רפורמה משפטית או רפורמת המשילות, צריך להיעשות בהסכמה רחבה ובהליך מסודר שמנוהל על ידי נציגי ציבור ומומחים. אחרת, במקום לחזק את הדמוקרטיה יש סיכון להחליש אותה ולפגוע באמון הציבור בתהליך כולו".
בשיחה עם mako, על השאלה האם דעותיהם הפוליטיות השפיעו על פרשנות התוצאות, משיב ד"ר חדד: "במחקר מדעי רציני הדעות האישיות פשוט לא משחקות תפקיד. עבדנו עם נתונים של עשרות מדינות, ניתחנו אותם בכלים סטטיסטיים מתקדמים והמאמר עבר שיפוט עמיתים קפדני".