עיר הרפאים בדיוטי פרי: כך נראה המתחם המפורסם

בעוד השאלה העיקרית שמעסיקה את כולנו הבוקר היא האם מבצע "עם כלביא" באמת הגיע לסיומו או לא, צריך לזכור את הפגיעה שחווים עסקים ובכללם אלו שנמצאים בשדה התעופה בן-גוריון שמתמודד עם מציאות כלכלית קשה במיוחד. לא מדובר רק בשיבושים בלוח הטיסות או בעיכובים בבידוק הביטחוני, אלא בפגיעה ישירה ועמוקה בכל השרשרת הכלכלית של עסקים שפועלים בתוך השדה: מהמסעדות, דרך חנויות הדיוטי-פרי ועד חברות הניקיון והשירות.

אם נדמה היה שהעסקים בנתב"ג מתאוששים לאיטם מהקורונה, באה המלחמה ב-7 באוקטובר 2023 וטלטלה אותם מחדש. הנתונים אינם משאירים מקום לספק: תנועת הנוסעים בנובמבר 2024 עמדה על 13.9 מיליון – צניחה של 34% לעומת 21.1 מיליון באותה תקופה בשנה הקודמת. לאורך כל התקופה הנמל ספג הפסקות פעילות רבות שכללו סגירת שמים או ירידה בכמות החברות שהגיעו לכאן, מה שהוביל באופן ישיר להרבה פחות תעבורת נוסעים בחנויות.

עם תחילתו של מבצע "עם כלביא" לפני 11 ימים, נרשמת עצירה מחודשת בתנועת הטיסות היוצאות, מה שעוד יותר העמיק את הפגיעה בעסקים – ובראשם רשתות המזון והדיוטי-פרי – שמתבססים כמעט לחלוטין על נוכחות פיזית של נוסעים. הלוגיקה פשוטה: ככל שפחות אנשים עוברים בשדה, הפדיון צונח. במילים פשוטות: אין נוסעים – אין קונים.

צניחה של מאות מיליוני שקלים

רשות שדות התעופה (רש"ת), שמפעילה את נתב"ג ומנהלת גם את ההתקשרויות עם מאות עסקים שפועלים בתוכו, פרסמה את דוחותיה הכספיים לשנת 2024, בהם דיווחה על הפסד תפעולי של כ-308 מיליון שקל. ההפסד מיוחס בעיקר לירידה בהיקף הנוסעים כתוצאה מהמלחמה והצמצום בפעילות חברות התעופה הבינלאומיות. בדוחות לרבעון השלישי של 2024, נרשם הפסד תפעולי של 105 מיליון שקל ב-9 החודשים הראשונים של השנה. המשמעות: מאות מיליוני שקלים שנעלמו מהמערכת, פגעו לא רק ברשות עצמה אלא גם בעשרות שוכרים ונותני שירותים, שרובם משלמים תמלוגים על בסיס מחזור המכירות.

המצב הכלכלי הקשה הוביל את הרשות לצעד חסר תקדים – שינוי מודל התמלוגים: במקום דמי הרשאה קבועים (מעין שכר דירה חודשי), גובש הסדר זמני שבו העסקים ישלמו תמלוגים מתוך המכירות בפועל בלבד – מהלך שאומנם הקל על השוכרים בטווח הקצר, אך מסמל את עומק השבר הכלכלי.

לא מדובר רק בגרפים. מאחורי הירידה במספרים נמצאים מאות עובדים – טבחים, קופאיות, מאבטחים, דיילי קרקע – שחלקם הגדול פוטרו או יצאו לחל"ת. אך לא רק כוח האדם נפגע. בשלב מסוים רשות שדות התעופה עצרה התקדמות של פרויקטים לשדרוג טרמינל 3, והקפיאה חוזים עתידיים. עסקים שהשקיעו מראש בעיצוב חנויות, במלאי או בהכשרת עובדים, נאלצו לספוג את ההפסדים בעצמם.

מבצע "עם כלביא", שמתרחש על רקע פציעות לא מאוחות מהקורונה ומ"חרבות ברזל", מהווה מכה נוספת לעסקים במקום. הבעיה הגדולה היא לא רק מספר הנוסעים, אלא חוסר הוודאות המתמשך: השבתות פתאומיות, ביטולים של חברות תעופה, שינויים בלו"ז, שיבושים בשעות הפעילות. בעולם עסקי שמבוסס על תזמון מדויק – חוסר יציבות הוא שובר שוק.

כעת ניצבים העסקים בנתב"ג בצומת קריטית: מצד אחד, הם תלויים בממשלת ישראל וברשות שדות התעופה שיספקו רשת ביטחון; מצד שני – כל יום שבו נמל התעופה פועל בתפוסה חלקית, או בסביבת מלחמה, מעמיק את הבור.

אם לא תגיע התערבות כלכלית חכמה ומהירה – כמו הכללת מענקי החירום לעסקים בתוך השדה, הסדרי חוב מוסכמים, והזרמה מחודשת של אשראי – בעולם שבו התעופה היא הפנים הראשונות של מדינה – קשה לדמיין תרחיש מסוכן יותר.