"חצי מהמשכורת על נסיעות": לבנון רותחת אחרי שמחירי הדלק זינקו בן לילה

הממשלה הלבנונית הצליחה השבוע לעשות את מה שלא תכננה: להפוך שכבות ציבור זו כנגד זו. ביום שני החליטה מועצת השרים להטיל מס של 300 אלף לירות לבנוניות (כ-12.5 שקלים) על כל מכל דלק בן 20 ליטר, ולהעלות את מס הערך המוסף מ-11% ל-12%. ההחלטות נכנסו לתוקף מיידית, עוד לפני שפורסמו ברשומות, ותוך שעות הורגשו בכל פינה.

התוצאה המיידית הגיעה מכיוון לא צפוי. נהגי מוניות שיתופיות ("סרוויס") העלו את התעריף בכ-50%, מ-200 אלף ל-300 אלף לירות לנסיעה, באופן עצמאי לחלוטין. ראש איגוד התחבורה היבשתית בסאם טליס אישר לעיתון אל-אח'באר שלא ניתנה הנחיה רשמית להעלאת מחירים, וכי משרד התחבורה הוא הגוף המוסמך היחיד לקבוע תעריפים. טליס הגדיר את מהלך הממשלה כ"טירוף" וקרא לה לחזור בה.

בשטח, התעריפים נקבעים באופן אנרכי. נוסעת בשם סארה סיפרה לאל-אח'באר שנהג דיבר בטלפון עם חברו במהלך הנסיעה, כשכל אחד מהם מחליט לעצמו מה לגבות: האחד 250 אלף, השני 300 אלף. הנהגים מצדם טוענים שגם הם קורבנות, משום שעליית מחיר הדלק מייקרת את כלל העלויות התפעוליות, מחלקי חילוף ועד מזון.

"הלקוח חושב שאנחנו שמחים ומרוויחים", אמר מוחמד, נהג סרוויס בקו הפרברים לביירות, לעיתון אל-אח'באר. "אם נעלה את המחיר, הנוסעים כועסים ולא יכולים לשלם. אם לא נעלה, אנחנו אלה שנפסידים".

הנוסעים משלמים את המחיר

למא, עובדת בחנות בגדים בפרבר הדרומי של ביירות, סיפרה שנהג דרש ממנה 600 אלף לירות עבור שתי נסיעות סרוויס. לפי התעריף החדש, היא תצטרך להוציא כ-1.2 מיליון לירות ביום על נסיעות לעבודה ובחזרה, כ-320 דולר בחודש. המשכורת שלה: 600 דולר. כלומר חצי מהשכר ייבלע בתחבורה בלבד.

גם סטודנטים נפגעים קשות. רנא, סטודנטית באוניברסיטה הלבנונית שעובדת במקביל כדי לכסות את הוצאותיה, אמרה שהיא שוקלת לוותר על חלק מההרצאות כי אין לה מספיק כסף להגיע. ג'אד, סטודנט נוסף, החליט להיתלות בחבר שיש לו תקציב לדלק. "במקום להתעסק בלימודים ולמצוא עבודה כדי לעזור להורים שלי, הדאגה שלי עכשיו היא איך בכלל להגיע לאוניברסיטה", אמר.

מועצת השרים החליטה להעניק לעובדי המגזר הציבורי תוספת של שש משכורות, כ-100 עד 120 דולר לחודש, כולל לאנשי צבא ולמרצים מתקשרים באוניברסיטה הלבנונית. העלות הכוללת: כ-800 מיליון דולר. המסים החדשים נועדו לממן את התוספת הזו.

ראש הממשלה נואף סלאם הגן על ההחלטה וטען שעלויות המסים הן "החלק הקטן" בתוכנית. לדבריו, העלאת מס הערך המוסף היא "מס על עשירים" שאינו פוגע בשכבות החלשות, כיוון שחינוך, בריאות ומוצרים בסיסיים פטורים ממנו.

מבקרי ההחלטה טוענים ההפך. חבר הפרלמנט אדיב עבד אל-מסיח חישב שהממשלה מעניקה לעובד הציבורי תוספת של כ-100 דולר, אך גובה ממנו בחזרה כ-150 דולר דרך מסים והתייקרויות. קבוצת חברי פרלמנט כבר מכינה עתירה נגד ההחלטות. ראש איגוד העובדים קסטרו עבדאללה הזהיר שכל עלייה במחירי הדלק פוגעת בשרשרת שלמה: תחבורה ציבורית, הובלת סחורות, מחירי מזון ואפילו עלויות טיפול רפואי.

כבר למחרת ההחלטה נחסמו צירים מרכזיים ברחבי לבנון. נהגי מוניות חסמו את גשר הרינג במרכז ביירות, את צומת כולא, את צומת ח'לדה ואת כביש אל-באלמה בטריפולי. יחידות צבא נאלצו להתערב, ובמספר מוקדים נרשמו עימותים עם מפגינים.

לבנון שקועה במשבר כלכלי חריף שהחל ב-2019 והחמיר עם הפיצוץ בנמל ביירות ב-2020 ועם מלחמת חרבות ברזל. בין 70% ל-80% מהאוכלוסייה חיים מתחת לקו העוני. תקציב 2026 שאושר בינואר ספג ביקורת חריפה מגורמים שטענו שאינו כולל רפורמה אמיתית.

הסיוע הבין-לאומי מגיע בטפטופים. הבנק העולמי אישר הלוואה של 350 מיליון דולר, אך לפי מומחים הסכום רחוק מלהספיק. ב-5 במרץ צפויה להתקיים בפריז ועידת תמיכה בצבא לבנון שמטרתה לגייס כספים עבור כוחות הביטחון. בינתיים, לבנונים רגילים כבר מחשבים מחדש אם הם בכלל יכולים להרשות לעצמם להגיע לעבודה.