mako
פרסומת

מקלט בתל אביב: "דלתות עץ שלא נסגרות, בלילה הילדה נשארת למעלה"

אלכס קובלוב, אב לשלושה ילדים שאחת מהם נכה, גר בבניין ישן בדרום תל אביב שבו המקלט לא תקין והדלתות שלו לא נסגרות. בלילה בתו נשארת בדירה כי אין לה יכולת לרדת. העירייה טוענת שתחזוקת המקלט היא באחריות הדיירים

שרי שיין
mako
פורסם:
הקישור הועתק
המקלט ברחוב אסיף בתל אביב
המקלט ברחוב אסיף בתל אביב

המקלט בבניין ברחוב האסיף בתל אביב קיים מאז שהבניין נבנה, ומאז כמעט לא נעשה בו דבר. שתי דלתות עץ שלא נסגרות, חלונות שאינם קיימים, שני פתחים פתוחים לפיר השירותים. אלכס קובלוב, אב לשלושה ילדים, אחד מהם בן שמונה, השני בן שש והשלישית בת 25 עם אוטיזם בתפקוד נמוך, אומר שהוא חרד מאסון שיקרה אם אף אחד לא יתערב.

"הבניין הוא בן ארבע כניסות, ולכל שתי כניסות יש מקלט", הוא מספר. "רוב האנשים בכלל לא יורדים אליו. שכן אריתראי יורד עם שלושת ילדיו, וכל השאר הולכים למקלט ציבורי שנמצא במרחק של עשר דקות הליכה. אנשים מבוגרים לא יורדים בכלל".

קובלוב עצמו יורד למקלט עם שני ילדיו הקטנים, אבל בתו הבוגרת, שמאובחנת עם אוטיזם, סכיזופרניה ופיגור שכלי, לא תמיד יכולה לרדת. "היא לא על כסא גלגלים, אבל קשה לה לעלות ולרדת מדרגות", הוא אומר. "אין אפילו אור בירידה למקלט. ביום אני עוד מצליח לאט לאט, אבל בלילה אשתי נשארת איתה בחדר פנימי כדי שלא תיפול".

גם אמו של קובלוב, שמתגוררת עם המשפחה, נשארת בדירה בשעות הלילה כדי לשמור על הנכדה. "לילדה יש לפעמים התקפי זעם וחרדות", הוא מסביר. "יש לה מערכת חיסונית חלשה מאוד והיא מצטננת ברגע. שמתי מזרונים על החלון, כדי שאם משהו יקרה הם יעופו ראשונים וגם שיהיה פחות קר".

המקלט ברחוב אסיף בתל אביב
המקלט ברחוב אסיף בתל אביב
פרסומת

מבצע עם כלביא: ישנו עם הומלסים

במבצע עם כלביא נשארה המשפחה בחדר הפנימי. "ישבנו במסדרון, הרגשנו שם יותר בטוח והתפללנו שיהיה בסדר", הוא נזכר. "בשנה שעברה ממש ישנו במקלט עם הומלסים. שטפתי עם אקונומיקה, ניקיתי, צבעתי. יש דברים שאני יכול לעשות לבד, אבל אני צריך שמישהו ישתתף איתנו. ברמה הזאת מדובר בסכנת נפשות".

קובלוב מוסיף שבמבצע עם כלביא נפל טיח בקומת הכניסה מהדף של פגיעה באזור. "מזל שאף אחד לא נפגע", הוא אומר. "אלה בתים שרצו לעשות להם פינוי בינוי, אחר כך דיברו על תמ"א, אבל בינתיים שום דבר לא קורה. אנחנו דיירי עמידר, ביקשנו שיעבירו אותנו, אבל אמרו לנו שהם לא יכולים לעשות כלום".

קובלוב פנה לעיריית תל אביב, אבל לדבריו התשובה שקיבל היתה ללכת למקלט ציבורי שמשמש גם כבית כנסת. "אין לנו דרך להגיע לשם", הוא אומר. "הם אמרו שהם לא מטפלים בבניינים פרטיים, רק במקלטים ציבוריים. הדיירים עצמם צריכים לתחזק, אבל זה מקלט של המון שנים. רוב הדיירים מבוגרים ואין להם יכולת כלכלית לשלם".

לדבריו, במקלט השני שבבניין יש דלתות תקינות, אבל גם הוא לא עומד בתקן והתפוסה בו מלאה. "אי אפשר לשמוע על הנחיות כשיש בניין כל כך ישן ואף אחד לא עוזר", הוא אומר. "מחכים שיקרה אסון".

מעיריית תל אביב-יפו נמסר: "המקלט המדובר בבניין ברחוב אסיף 18 נמצא בבעלות פרטית. לרשות תושבי הבניין עומד מקלט ציבורי ברחוב כרם חמד 6, במרחק של כ-118 מטרים מהמקום, והוא פתוח לשימוש התושבים ואף ניתן לשהות בו 24/7. בנוסף, פרטי המשפחה שהוזכרה בפנייה הועברו למינהל השירותים החברתיים בעירייה, לבדיקת צרכים ואפשרויות לסיוע".